פסק-דין בתיק בש 2897/07

1.         הערר שבפני הוא על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ד' פיש) בתיק ב"ש 1828/07 מיום 14/5/07, לפיה נדחתה בקשת העוררת להחזרת שני פריטים שנתפסו על-ידי המשיבה במהלך חיפוש.

רקע והנסיבות הצריכות לעניין :

2.         ביום 9/2/07 במהלך חיפוש שערכה המשיבה באולמי "בת גל" בחיפה, תפסה המשיבה מקלדת ממוחשבת, המשמשת להצגת מספרים וכן 2 ארגזי כרטיסי משחק בינגו - כרטיסי טרויה (להלן: התפוסים ). לטענת המשיבה מדובר בפריטים המשמשים את העוררת בהפעלת משחקים אסורים. בעקבות כך פתחה המשיבה בתיק חקירה כנגד העוררת בגין ניהול מקום המשמש להימורים ומשחקים אסורים לפי סע' 226 ו- 227 לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: החוק ).

3.         במסגרת תיק ב"ש 1828/07 ביקשה העוררת להחזיר לידיה את התפוסים בטענה כי אלה משמשים אותה בארגון המשחק ב.ס.ט (בינגו, סל, טריוויה), שאינו משחק אסור, וזאת במסגרת ערבי התרמה למעוטי אמצעים, אותם היא מקיימת באולמי "בת גל" פעמים בשבוע (ביום חמישי ובמוצ"ש). עוד ציינה העוררת בבקשה כי מדובר במשחק שהוא לשם סיפוק עניין ושעשוע, וכי לפיכך, תפסה המשיבה את הפריטים שלא כדין. על כן ביקשה העוררת החזרת התפוסים לידיה.

4.         טענת המשיבה בבית משפט קמא הייתה, כי יתכן והתפוסים ישמשו מוצגים לצורך הגשת כתב אישום כנגד העוררת בגין קיום משחקים אסורים. בית המשפט קבע, לאחר עיון בתיק החקירה ולאור הפסיקה הקיימת,  ש" קיים יסוד סביר להניח כי התקיימה עבירה בפריטים שנתפסו, וכי במידה ופריטים אלו יוחזרו הם ישמשו לאותה הפעילות". לפיכך, הורה בית המשפט כי אין להחזיר את התפוסים נשוא הבקשה.

על החלטה זו הערר שבפני.

טענות הצדדים בערר:

5.         בדיון בפני הופיע מר ברוך יוסף, יו"ר העוררת, וזאת לאחר שעו"ד רויטגרונד שוחרר מייצוג, עפ"י בקשתו.

העוררת טוענת כי בית משפט קמא ביסס החלטתו על שני נימוקים. האחד, כי משחק הב.ס.ט הינו משחק אסור; השני, כי עם החזרת התפוסים, קיים חשש כי אלו ישמשו לאותה פעילות אסורה. לעניין הנימוק הראשון, טוענת העוררת כי בית משפט קמא לא נתן דעתו לכך שמדובר במשחק שאינו אסור וכי זו דעת הפסיקה.

יוער כבר בשלב זה, כי העוררת לא הפנתה כלל לפסקי דין המבססים טענה זו ועיון בפסיקה הרלוונטית אף מעלה את המסקנה ההפוכה.

לעניין החזרת התפוסים לידיה, טענה העוררת כי התפוסים עצמם אינם נדרשים למשיבה כלל, ודי בצילום שלהם לצרכים עתידיים של המשיבה, אם יהיו כאלה.

אעיר כי התשובה האמורה אין בה כדי למנוע המשך השימוש באותם תפוסים למשחקים אסורים,  ככל שאכן מדובר במשחק אסור.

עוד ציינה העוררת כי מדובר בעמותה, אשר תורמת את כספה ורווחיה לטובת הציבור והפסקת פעילותה, בשל תפיסת הפריטים הביאה לכך שתקופה ארוכה נזקקים אינם זוכים לתמיכתה.

העוררת טענה עוד, כי בכל מקרה היא עומדת בתנאי סעיף 230 לחוק, כי מדובר במשחק שאינו אסור, כי המשחק נערך בפרהסיה, במקום המחזיק בידו ברשיון עסק, וכי מדובר בחוג אנשים סגור, הנאסף לשם הפקת הנאה מהמשחק. לאור כך, טענה העוררת כי אין מדובר במשחק אסור.

במהלך הדיון בפני, התייחסה העוררת להבדל בין משחק הבינגו, שאין חולק כי הוא משחק אסור, לבין משחק הב.ס.ט, שמשחק הבינגו מהווה אך שלב אחד מתוך שלושה בו, וכי הבדל זה שבין המשחקים, על התנאים השונים בהפעלתו, הופך את משחק הב.ס.ט, לטענתה, למשחק שאינו אסור. לעניין זה אף הגישה העוררת חוות דעת מומחה מטעמה, פרופ' נחום ביגר, מבית המספר למוסמכים במינהל עסקים, באוניברסיטת חיפה, לפיה החלק הארי לצורך זכייה במשחק הב.ס.ט, אינו כרוך במזל, אלא בידע ויכולת.

בנוגע למסמך זה, אבהיר, שיכול שיהווה חוות דעת מומחה, לגבי החלקים הנוגעים לחישובי התוחלת לסכום הזכייה וליחס שבין סיכויי הזכייה מכוח גורל לסיכויי הזכייה מכוח ידע/ יכולת. המומחה אינו משפטן, וממילא שאלת תחולתו של סע' 224 לחוק על המקרה, הינה שאלה משפטית, הנתונה להכרעת בית המשפט. מסקנות המומחה, ככל שהן נוגעות לניתוח המשפטי של השאלה אם משחק הב.ס.ט מהווה משחק אסור, אינן בגדר חוות דעת מומחה, ואין בית המשפט - מעצם מהות תפקידו וסמכותו - נדרש לה.

6.         לטענת המשיבה, משחק הב.ס.ט. הינו משחק אסור לפי סע' 224 לחוק, באשר חלקו של שלב הבינגו הוא שלב דומיננטי, ותוצאות המשחק תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או יכולת. זאת ועוד, בשלב הטריוויה נשאלות שאלות המצריכות ידע בסיסי ביותר, כך שהדבר, מעורר לטענתה חשד כי משחק הטריוויה הינו כסות בלבד למשחק הבינגו.

עוד טוענת המשיבה כי משחק הב.ס.ט אינו עומד בחריג הקבוע בסע' 230 לחוק ולפיכך, אין הוא בגדר משחק שאינו אסור, כפי שמבקשת העוררת לטעון.

דיון :

7.         משחק אסור כהגדתו בסעיף 224 לחוק הינו " משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת".