פסק-דין בתיק ברע 968/06

1.         החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

ההליכים הקודמים :

2.         הערעור שניתן הוא על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופט רמזי חדיד), בת"א 17959/06, בש"א 1509/06, מיום 3/12/06, לפיה דחה בית המשפט את הבקשה למתן צו מניעה זמני ואף הורה על ביטול צו המניעה הארעי שניתן ביום 28/9/06.

            יחד עם הגשת הבקשה לרשות ערעור הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני.

3.         בהחלטה שניתנה ביום 28/12/06 הורה בית המשפט על מתן תשובה לבקשה, וכן הוצא צו מניעה ארעי, מותנה בתנאים. משהודיע עו"ד בדארנה ב"כ המבקש המקורי, כי מרשו הלך לעולמו, שונו תנאי צו המניעה הזמני, וכן ניתנה הוראה בדבר עדכון הייצוג ושמות המבקשים בתיק (ראה החלטה מיום 3/1/07). בקשת המשיב לביטולו של צו המניעה הזמני, נדחתה (ראה החלטה מיום 7/1/07), וצו המניעה הזמני נכנס לתוקף ביום 9/1/07 (ראה החלטה מאותו מועד).

4.         בהודעה שניתנה על ידי עו"ד בדארנה (הנושאת חותמת נתקבל 23/1/07 - הוגש וסומן נספח א' א/1=תצהיר שמות היורשים ו- א/2=יפויי הכוח). רשימת היורשים של המנוח/המבקש (א/1), הייתה לרשימת המערערים בתיק זה, יפויי הכוח המעודכן יתוייק אף הוא בתיק.

הרקע :

5.         המדובר הוא בבנייה שמבקש המשיב לבצע במקרקעין הידועים כגוש 19291 חלקה 52, מאדמות סכנין. המנוח אבי המערערים (להלן: המנוח ), רשום כבעלים של חלקה 52, ואילו המשיב רשום כבעלים של חלקה סמוכה באותו גוש - חלקה 57.

על שתי החלקות הנ"ל חלקה תוכנית איחוד וחלוקה מאושרת (תוכנית מס 12049/ג), אשר אושרה ביום 10/6/04, אך טרם נרשמה, במרשם המקרקעין. על פי אותה תוכנית הועבר חלק מחלקה 52 שבבעלות המנוח לחלקה 57, ובמקום חלקה 52 המקורית נוצרה חלקה חדשה שמספרה 89 ובמקום חלקה 57 נוצרה חלקה שמספרה 83.

טענות בעלי הדין :

6.         טענת המנוח בבית משפט קמא הייתה כי המשיב פלש לתוך חלקתו, על פי מיספורה המקורי (חלקה 52), שהייתה נטועה עצי זית, עקר אותם, ואילו המשיב טען כי המנוח פנה לבית המשפט ללא ניקיון כפיים, כי הסכים למתן היתר הבנייה, וכי עקירת עצי הזית נעשתה על-פי היתר.

החלטת בית משפט קמא :

7.         בית משפט קמא הוציא תחילה צו ארעי המונע את הבנייה, ואולם לאחר שמיעת הבקשה במעמד הצדדים, לרבות חקירת המנוח ועו"ד ויסאם בדארנה, בוטל הצו הארעי, לאחר שבית המשפט קבע, שבהיות צו מניעה סעד מן היושר, ומאחר שהמערער לא הקפיד על ניקיון כפיו וטען כי תוכנית איחוד וחלוקה אושרה עוד לפני כשנתיים; כמו גם אי גילוי מתן הסכמה להיתר הבנייה, על אף טענת המערער כי לא נתן הסכמה, וכי זו הוצאה ממנו, שלא כדין, הרי שיש לבטל את הצו הארעי ולאפשר למשיב להמשיך בבנייה.

הטענות בערעור :

8.         יורשי המנוח (להלן: המערערים ) מדגישים את פגיעתה של זכות הקניין, וקובעים כי טעה בית משפט קמא משביטל את הצו הארעי, במיוחד כאשר מדובר בתוכנית חלוקה, שגם אם אושרה טרם נרשמה, וכאשר למנוח היו טענות בדבר העדר הסכמתו להיתר הבנייה, ובית משפט קמא אף קיבל עמדתם.

            המשיב טוען כי המערערים ממשיכים לפעול בחוסר ניקיון כפיים. גם ההודעה בדבר פטירתו של המנוח לתיק בית המשפט ניתנה באיחור, וכי לגופו של עניין אין מניעה להתיר את המשך הבנייה בהתבסס על תוכנית החלוקה שאושרה ולאור היתר הבנייה שניתן.

דיון ומסקנות :

9.         הגם שצו מניעה הוא בגדר סעד שביושר, וגם אם אקבל את קביעתו של בית משפט קמא כי ראוי היה שהמערערים יפרטו ביתר דיוק את טיעוניהם, אין בנימוק זה בלבד כדי לבסס את מסקנתו של בית משפט קמא.

            כפי שקבע בית משפט השלום, המדובר הוא בפגיעה אפשרית בזכות הקניין, אשר עוגנה כזכות יסוד, בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פגיעה כזו יכול שתהא לא רק בזכותו של המשיב, אלא גם בזכותם של המערערים. ההבדל המהותי שבין השניים, שאם יבוטל הצו הארעי, ויתברר בסופו של דבר שזכות הקניין של המערערים נפגעה, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו ולא ניתן יהיה לממש את זכות הקניין המלאה של המערערים בדרך של צו לאכיפה. לעומת זאת עיכוב בבנייה, אם יתברר בסופו של דבר שזכות הקניין של המשיב נפגעה, יכול שתמומש, בשלב מאוחר יותר שלאחר מתן פסק-הדין, והנזקים ככל שיגרמו לו וככל שיוכחו, ניתן יהיה לשערכם בפיצוי כספי תואם.