פסק-דין בתיק ברע 894/05

בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 3.8.05, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל. 

עיקרי העובדות

1.         ביום 21.3.03 ניתן ע"י בית משפט זה, כב' סגן הנשיא, השופט ע.קמא, פסק דין סופי בתביעות הדדיות שנידונו בין המבקש לבין המשיב, אשר אושר בבית המשפט העליון. בקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשו על ידי המבקש נדחו. 

2.         המשיב נקט הליכי הוצאה לפועל לגביית הסכום שנפסק לטובתו כנגד המבקש, במסגרתם העלה המבקש, בין היתר, טענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"), וביקש לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד למתן החלטה בטענה זו. ראש ההוצל"פ לא מצאה לנכון לעכב את הליכי ההוצל"פ, "בשלב זה" (החלטה מיום 7.12.04), וערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדחה ע"י חברתי, כב' השופטת א. אפעל-גבאי, בהחלטתה מיום 13.4.05 (ע"א 5766/04, בש"א 599/05).

3.         בינתיים התקיים דיון בהוצל"פ בטענת "פרעתי", ביום 10.5.05, בסיומו הורתה ראש ההוצל"פ על הגשת סיכומים בכתב והמליצה למשיב, כי לפנים משורת הדין, ישקול בחיוב אי נקיטת הליכים מבצעיים כנגד המבקש עד הגשת הסיכומים בתיק. המשיב קיבל את המלצתה.

4.         המבקש והמשיב הגישו סיכומיהם בסמוך לסוף חודש מאי 2005. ביום 21.7.05 ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ, לפיה כיוון שמדובר במחלוקת שעניינה עריכת חישובים חשבונאיים "מורכבים ומסועפים" ימונה מומחה חשבונאי לצורך עריכתם. ראש ההוצל"פ הורתה לצדדים להודיע על הסכמה לעניין סכום החוב, ולחלופין, הסכמה לעניין זהותו של המומחה, שאם לא כן, ימונה מומחה על ידה.

5.         דומה, כי בסמוך לאחר מתן החלטה זו, הגיש המבקש בקשה נוספת לעיכוב הליכי הוצאה לפועל עד למתן חוות דעתו של המומחה החשבונאי ומתן החלטה בטענת "פרעתי".

הבקשה נדחתה, בהחלטת ראש ההוצל"פ מיום 3.8.05, בזו הלשון:

"עצם ההחלטה להעביר המחלוקת בין הצדדים אשר הינה רובה ככולה מחלוקת חשבונאית לרואה חשבון, אין בה כדי להכריע את הכף לטובת צד זה או אחר, ואין בה כדי להצביע כי אכן יש יסוד בטענת ה"פרעתי" של המבקש. לפיכך, סבורה אנוכי כי גם כיום אין מקום לעכב הליכים בתיק. הבקשה נדחית".

6.         על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

לאור הסכמת הצדדים ומתוקף סמכותי בתקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, תידון הבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

תמצית טענות הצדדים

7.         לטענת ב"כ המבקש, טעתה ראש ההוצל"פ בכך שדחתה את בקשתו לעיכוב הליכי ההוצל"פ. לשיטתו, אם בזמן שהוגשה טענת "פרעתי", לא בחנה ראש ההוצל"פ את הבקשה ואת סיכוייה להתקבל, והחליטה, בהחלטה מיום 7.12.04, כי באותו שלב אין לעכב ההליכים, הרי שעתה, לאחר שנשמעו הטענות בדיון ובסיכומים שהוגשו, ומדובר ב "חישובים חשבוניים מורכבים ומסועפים", כלשונה של ראש ההוצאה לפועל, יש מקום להמשיך את המצב ששרר עד להגשת הסיכומים - עיכוב ההליכים - עד למתן החלטה בטענת "פרעתי".

            עוד נטען, כי מן הדיון שהתקיים בעל-פה ומן הסיכומים בכתב ניתן לראות, כי טענת ה"פרעתי" שהעלה המבקש היא טענה טובה, שסיכוייה להתקבל גבוהים. מאידך, הנזק שייגרם למבקש מאי עיכוב ההליכים הוא נזק כבד ובלתי הפיך משום שאם ישלם המבקש למשיב את הכספים שהמשיב טוען להם, לא יוכל לגבותם בחזרה אם יזכה בטענתו, שכן על כספים אלו הוטל עיקול ואין למשיב כספים או נכסים אחרים מהם יוכל המבקש להיפרע, שכן כל נכסיו משועבדים ומעוקלים. לתמיכה בטענותיו לעניין העיקולים צירף המבקש תדפיס מרשם המשכונות ובו רשומים 11 משכונות לבנקים, לחברות אשראי ולנושים אחרים.  לטענת המבקש, אם עד כה עוכבו הליכי ההוצאה לפועל, וזאת בהמלצת ראש ההוצל"פ, לא ייתכן כי יתאפשר לגרום לו נזק רק משום שאין ביכולתה של ראש ההוצל"פ להכריע, לעת הזו, בטענת ה"פרעתי".

8.         ב"כ המשיב סבור כי הבקשה מיותרת וכל מטרתו של המבקש בבקשה היא "לדחות את הקץ" ולהימנע מתשלום חובותיו למשיב. ב"כ המשיב מציין, כי הצדדים הופנו להליך של גישור, במסגרת תיק נוסף המתנהל בבית משפט זה, והוא לא צלח. לפיכך, ולאור התמשכות ההליכים וניצול האורכות ו"רצונו הטוב של המשיב" ע"י המבקש, מסרב המשיב להסכים לעיכוב נוסף של הליכי ההוצל"פ והוא מפנה בעניין זה לנימוקים שבהחלטת כב' השופטת אפעל-גבאי, שפורטה לעיל.

            ב"כ המשיב חזר על הטיעונים שהעלה בסיכומים שהגיש במסגרת הערעור, שנדון לפני כב' השופטת אפעל-גבאי, וביקש לראות בהם חלק בלתי נפרד מתגובתו. בתמצית, בסיכומיו שם, טען ב"כ המשיב, ככל שנוגע לבקשה זו, כי סיכוייו של המבקש לזכות בטענת ה"פרעתי" שהעלה - קלושים ביותר וכי הסעד של עיכוב הליכים הוא סעד חריג בהוצל"פ.

דיון והכרעה

9.         על פי סעיף 19(א) לחוק ההוצל"פ רשאי ראש ההוצל"פ, עד להכרעתו בטענת "פרעתי", להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו. ההלכות שנקבעו בעניין עיכוב ביצועו של פסק דין בעת הגשת ערעור חלות גם על בקשה לעיכוב הליכים בהוצל"פ, וזאת מכח תקנה 470 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת, כי -