פסק-דין בתיק ברע 872/06

1.         בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כבוד הרשם אוחיון) מיום 6.11.06 בתיק הוצל"פ 0805898066 .

2.         המבקשת הגישה בקשה למימוש משכנתא בתיק ההוצל"פ הנ"ל, שנפתח נגד המשיב, ג'ובראן חנא (להלן "המשיב") בגין חוב של המשיב הפורמלי, מישל תאברי (להלן "מישל").

3.         המשיב ומישל הגישו בקשה לפיה התבקש ראש ההוצל"פ לקבוע כי בנסיבות הענין חל חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג- 1993 (להלן "חוק ההלוואות"). בבקשה נטען, בין היתר, כדלקמן:

-         ביום 8.4.05 נערך בין החייב והמבקשת הסכם לפיו הלוותה המבקשת לחייב סך של 1,308,000 ש"ח, כאשר המשיב חתם באותו מעמד על שטר משכנתא לפיו מושכנו מקרקעין שבבעלותו לטובת המבקשת . כמו כן הוא חתם על יפוי כוח בלתי חוזר המסמיך את עו"ד עבוד לפעול לצורך מימוש המשכנתא.

-         מדובר בהסכם הלוואה חוץ בנקאית, הנושא בפועל ריבית של כמעט 100% (כאשר קרן ההלוואה עמדה ביום 8.4.05 על סך של 300,000 דולר ( 1,308,000 ש"ח) וביום פתיחת תיק ההוצל"פ - 10.5.06 - על סך של 2,488,827 ש"ח.

-         המדובר בריבית נשך שמן הדין לבטלה.

-         ההלוואה ניתנה על ידי המבקשת על דרך עיסוקה הרגיל.

-         למבקשת כבר שולמו סכומים העולים על ההלוואה ויש להורות על סגירת תיק ההוצל"פ.

4.         המבקשת הגישה תגובה לבקשה וטענה כי חוק ההלוואות אינו חל על ההלוואה נשוא בקשת המימוש . לטענתה, הסכם ההלוואה קבע ריבית בשעור של 2.57% וריבית נוספת (סכום חד פעמי) של 100,000 $ למקרה וההלוואה לא תפרע במועדה. עוד טענה כי חוק ההלוואות אינו חל על אנשי עסקים הלווים סכומים כה גבוהים וכי אין עיסוקה של המבקשת במתן הלוואות.

5.         בהחלטתו קבע ראש ההוצל"פ כי:

"הטענה שחוק הלוואות חוץ בנקאיות לא חל נדחית. הזוכה מודה שאין עיסוקה בהלוואות וכי מדובר בהלוואה העולה על 25,000 ש"ח, לכן, לפי סעיף 15 לאותו חוק, חל החוק על ההלוואה נשוא תיק זה. השאלה חזרה למקומה באם מדובר בריבית מעבר לאמור בסעיף 5 לחוק הלוואות חוץ בנקאיות אם לאו".

6.         החלטה זו הינה נשוא הבקשה שבפני, כאשר המבקשת טוענת כי ראש ההוצל"פ טעה בהחלטתו וכי הוא כלל לא היה מוסמך לדון בבקשה (בקשה לעיון חוזר שהגישה המבקשת נדחתה על ידי ראש ההוצל"פ).

7.         המשיב מתנגד לבקשה וטען כי צדק ראש ההוצל"פ בהחלטתו, שגובתה בהחלטות נוספות לאור בקשות שונות שהגישו הצדדים, וכי בינתיים גם ניתנה על ידי ראש ההוצל"פ החלטה על סגירת תיק ההוצל"פ באופן שאין מקום לבקשה ויש לדחותה.

8.         החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בערעור על פי הרשות שניתנה.

9.         סעיף 15 לחוק ההלוואות קובע כי:

"(א) הוראות סעיפים 2 , 3 ו- 7 לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה שלא דרך עיסוק.

 (ב) הוראות סעיפים 5 ו- 6 לא יחולו על -

(1)    הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 25,000 שקלים חדשים , או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת".

10.        בענייננו מתקיימים שני הסייגים הקבועים בסעיף הנ"ל- לאור העובדה שראש ההוצל"פ קיבל את טענתה של המבקשת  (הזוכה - כאמור בהחלטת ראש ההוצל"פ) כי אין עיסוקה בהלוואות חוץ בנקאיות ולאור העובדה שסכום ההלוואה עולה על הסכום הקבוע בחוק ההלוואות - לא היה מקום לקביעה כי חוק ההלוואות חל בנסיבות המקרה (ודוק: הקובע על פי חוק הלוואות הינו גובה ההלוואה ולא גובה החוב בגינו ננקטו הליכי ההוצל"פ).