פסק-דין בתיק ברע 803/04

1.         בקשה זו נסובה סביב סדרי הדין בתובענה שהוגשה בסדר דין מהיר.

משיבה 1 - כלל חברה לביטוח (להלן: "המשיבה") הגישה תביעה נגד המבקש. נטען כי רכבו היה מעורב בתאונת דרכים עם רכב אחר, שהיה נהוג בידי הגב' אהובה סבח (להלן: "העדה"), מבוטחת של המשיבה. המשיבה הגישה בקשה לזימון העדה. בית משפט קמא נעתר לבקשה בהחלטה שניתנה ללא קבלת תגובת המבקש. הלה הגיש בקשה להורות למשיבה להגיש תצהיר עדות ראשית של העדים. בית משפט קמא דחה בקשה זו, תוך ציון שהתיק מתנהל "בסדר דין מקוצר של שמיעת נהגים ומתן פסק דין לפי סעיף 79א. לא מצאתי בתיק זה סיבה שלא לנהוג כך לפחות לגבי שמיעת הנהגים". המבקש הגיש בקשה לעיון מחדש, תוך ציון שהתובענה הוגשה בהליך של סדר דין מהיר, ולא סדר דין מקוצר, וכן תוך הפניה לתקנה 214ט(ג) סיפא לתקנות סד"א, שקובעת: "עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו לא יכול להעיד אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים". בית משפט קמא דחה בקשה זו, וציין: "התיק הוא בסדר דין מהיר, אך תיקים מסוג התיק הזה נשמעים בהליך מקוצר ובכך אני מתקנת את הביטוי "בסדר דין מקוצר" ל"הליך מקוצר"". כן חייב בית משפט קמא את המבקש בהוצאות לאוצר המדינה "על בקשת סרק" בסך של 750 ש"ח. מכאן הגיש המבקש בקשה למתן רשות ערעור, בין היתר נטען שלא ניתנה הסכמה מצידו למתן פסק דין לפי סעיף 79א - על דרך הפשרה. בימים האחרונים הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא בנדון, עד למתן החלטה בבר"ע. בית משפט קמא דחה בקשה זו, הסביר שההחלטה הראשונה שתוארה לעיל "נעתרה על ידי המנ"ת ולא שונתה, היא החלטה מנהלית..." וכן חייב את המבקש בתשלום הוצאות המדינה סך של 1,000 ש"ח.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת שאין לה שליטה על העדה על מנת להגיש תצהיר. המדינה מתנגדת אף היא לבקשה.

2.         לאחר עיון בתגובות הצדדים החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

ההליך של סדר דין מהיר הינו יצירה חדשה של התקנות, שנולדה בשנים האחרונות. מטרתו לדון בתביעות כספיות אשר שווין אינו עולה על 50,000 ש"ח - למעט תביעה לפי הפלת"ד, תובענה ממוכנת, ותובענה יצוגית (תקנה 214ב). מתקין התקנות חפץ לסלול דרך חדשה ולייעל את ניהולן של תביעות אלו, אשר שווין אינו גבוה באופן יחסי. המיזוג של שיקולים מעשיים ושיקולים עקרוניים, המאפיינים את ההליך המשפטי, הוביל לקביעת סדר דין מיוחד שמטרתו ליעל את ההליך - מצד אחד, תוך שמירת כללי המשפט והאינטרס של הצדדים להציג את עמדתם - מהצד האחר. במסגרת זו נקבע הכלל לפיו יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של עדיהם, אלא אם קבע בית משפט אחרת, וכן שתצהיר עדות שלא הוגש במועד לא יוגש אלא ברשות בית משפט ומטעמים מיוחדים (ראה תקנה 214ט).

3.         המבוא האמור מצביע על מספר שגגות שנפלו בהחלטת בית משפט קמא. ראשית, עולה מדברי בית משפט שתביעות נהגים בתחומי סדר דין מהיר מסתיימות בדרך של מתן פסק דין בדרך הפשרה. ברם, תנאי לתחולת סעיף 79א לחוק בתי המשפט הינו הסכמת בעלי הדין. תנאי זה מחייב בתביעה מכל סוג - תביעה קטנה, תביעה על פי סדר דין מהיר ותביעה רגילה. יעד הסיום המהיר אינו שולל זכותו של צד לבקש פסק דין על פי הדין ולא על דרך הפשרה.

שנית, הכלל בתביעה בסדר דין מהיר הינו שיוגש תצהיר טרם שמיעת עד. נכון הוא שבית משפט מוסמך לסטות מהכלל האמור, אך אל לו לעשות זאת כדבר שבשגרה. מטרת הגשת תצהיר הינה לקצר את ההליך, לחסוך מתן עדות ראשית ולאפשר לצד שכנגד להיערך כראוי לחקירה נגדית. בית משפט קמא לא נימק את מסקנתו, ומכאן, אין להותירה על כנה. היה ויש לצד קושי בקבלת תצהיר, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה, אשר תשקל לאחר קבלת תגובת הצד שכנגד. אך אין לחברת ביטוח זכות אוטומטית לעקוף את דרישת הגשת התצהיר.

האמור נתקל בקושי מעשי. כאמור המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא בימים האחרונים, אשר נדחתה על ידי בית משפט קמא בתאריך 07/03/05. מהחומר שהוגש עולה שהחלטה זו הומצאה לבא-כוח המבקש בתאריך 15/03/05. היום הוגשה בפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא. מתברר שהתיק קבוע לשמיעת ראיות מחר. אודה שאינני שש להביא לביטול ישיבה של בית משפט קמא ברגע האחרון, אך נראה שתוצאה זו בלתי נמנעת. כמובן ניתן היה להורות על עיכוב ביצוע מבלי לדון בבקשה גופא, אך מטעמי יעילות מוטב להכריע בבקשה. משהגעתי לתוצאה אליה הגעתי נראה שמתן היתר לכך שההליך יתקיים כמתוכנן, יפגע באינטרס המבקש שלא בצדק. הוא מסביר את חשיבות קבלת התצהיר ברצונו להתכונן לחקירה הנגדית. אינני רואה, במסגרת בקשה זו, סיבה לשלול זאת ממנו, ובכך ליצור פתח לחוסר שוויון בין הצדדים. האמת תיאמר שהיה על המבקש להגיש את בקשת העיכוב ביתר זריזות, לנוכח המועד הקבוע לשמיעת ראיות. ברם, בראייה כוללת יש להעדיף את השיקול של קיומו של דיון הוגן על פי הדרך שמתוות התקנות.

שלישית, נגזר מהאמור שלא היה מקום לחייב את המבקש בהוצאות לקופת המדינה, לא בבקשה המקורית ולא בבקשה לעיכוב ביצוע. אגב, באשר לטענת המדינה שהמבקש הגיש לבית משפט קמא בקשה לעיון חוזר תחת הגשת בקשה למתן רשות ערעור על ההחלטה הראשונה, אשיב כך. אכן, כפי שציטטה באת-כוח המדינה, "הפרקטיקה של הגשת בקשה לעיון חוזר על החלטת ביניים כאשר אין נסיבה חדשה הינה לרוב מנהג נפסד" (ראה בר"ע (באר-שבע) 707/02 כונס נכסים נ' נחמיאס ואח'). ואולם יש לדייק: מדובר ברוב המקרים, ולא בכלל חלוט. בענייננו, לנוכח הטעות הברורה של בית משפט קמא - אשר הגדיר את ההליך כסדר דין מקוצר ולא כסדר דין מהיר, תוך התיחסות לסעיף 79א - יש מקום להצדיק את פניית המבקש אל בית משפט קמא, תחת הגשת הליך ערעורי. בכל מקרה, קבלת הקו של המדינה יביא להחזרת נקודת המבט אל החלטת בית משפט קמא, נשוא הבקשה המקורית מטעם המבקש, והרי זו אינה מנומקת כלל.

4.         הערעור מתקבל.

            החלטת בית משפט קמא בכל הקשור לחיוב המבקש בהוצאות לטובת המדינה בטלה.

            כמו כן, ובנסיבות העניין, הנני מחייב את המשיבה להגיש תצהיר מטעם העדה תוך חמישה-עשר יום. היה ותקשה עליה המלאכה, רשאית היא להגיש בקשה בפני בית משפט קמא.

            לנוכח השתלשלות ההליכים, כמתואר לעיל, ובהעדר דיון בפני אינני עושה צו להוצאות.

על מנת שלא להכביד על הצדדים הנני קובע שאין הם חייבים להתייצב לדיון שנקבע למחר בבית משפט השלום באשדוד. המזכירות תודיע על תוצאות החלטה זו, ולו טלפונית, לבאי כוח הצדדים ולעדה עוד היום. כמו כן יש לשלוח הודעה בנדון למזכירות בית משפט השלום באשדוד.

בית משפט השלום באשדוד יקבע מועד חדש לדיון.

ניתן היום י"ח באדר ב, תשס"ה (29 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

קלדנית: נגה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: