פסק-דין בתיק ברע 758/06

1.         החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

הרקע :

2.         הערעור שניתן הוא על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת ת' נתנאל-שרון) מיום 23/08/06 בתיק בש"א 9892/06 במסגרת ת"א 21162/05, לפיה נדחתה בקשת המערער להבאת ראיות לסתור את מסקנות וועדת המל"ל, אשר קבעה למערער נכות  בשיעור של 10%.

3.         בעקבות תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שאירעה ב- 7/12/03, ובהיות התאונה גם תאונת עבודה, נבדק המערער על ידי המל"ל. הוועדה הרפואית קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 72(4) לתקנות המל"ל.

טענות בעלי הדין :

4.         טענותיו של המערער מתייחסות לתלונות בקשר לע"ש צווארי, גבי ומותני.

המשיבה טוענת כי המערער לא העלה כל תלונה לגבי ע"ש מותני או פגיעה או בעיה במישור האורתופדי. גם כאשר נשאל מפורשות על פגיעה בתחום זה, לא פורטו התלונות האורטופדיות, כפי שאלה הוזכרו בבקשה החדשה.

דיון ומסקנות :

5.         יש בדעתי להיעתר לבקשה ולהורות על מתן רשות להבאת ראיות לסתור, וזאת מאחר שלא עולה כי אכן נבדקו כל תלונותיו של המערער בתחום האורטופדי, הגם שרופא מן התחום האמור, נכח במועדים בהם הוזמן המערער לוועדה.

6.         מן המסמכים שקדמו לוועדת המל"ל מיום 25/11/04, עלה בבירור כי קיימות בעיות אורטופדיות, על פי תלונותיו של המערער המתייחסות לעמוד שדרה צווארי וגבי. על פי האישור מיום 10/12/03 מדובר על תלונות בקשר למוגבלות באיזור ע"ש גבי וצווארי. כמו כן, על פי מסמך ממכון פיזוטראפי - המשיך המערער להתלונן על בעיות אורתופדיות בקשר לע"ש גבי מותני וצווארי (נספח ד1).

            למרות האמור בבדיקה שנערכה למערער ב- 25/11/04 על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל, בה לקח חלק גם רופא אורתופד וניורולוג נקבע בין היתר ש" אין הפרעות תחושתיות תנועות צוואר חופשיות לכול הכיוונים גם פסיבית וגם אקטיבית", ואולם אין כל אמירה לגבי ממצאים אורטופדים אחרים. העובדה שנכח רופא אורטופד במקום אינה מעידה בהכרח כי אכן נעשתה בדיקה אורטופדית מקיפה, כפי שראוי היה לעשות במקרה דנן.

יתר על כן, התיק סוכם לאחר קבלת חוות דעת של רופא א.א.ג. ובהסתמך על אותה חוות דעת גם נקבעה לו נכות צמיתה. על-פי חוות הדעת של ד"ר סמט מומחה בתחום א.א.ג. סבל המערער מסחרחורות בעיקר במצב של שינוי הראש ושינוי תנוחה (חוות דעת מיום 5/1/05). בבדיקת ה- EMGנמצאה פגיעה ווסטיבולרית, וכי מדובר בסחרחורת אמיתית.

לא נבדקה אפשרות, כי בנוסף לממצאים שנמצאו על ידי רופא אף אוזן גרון ישנה גם מוגבלות אורטופדית, והמומחה האורטופדי הסתפק בבדיקה קלינית של תנועות הצוואר.

גם על פי מסמכים נוספים לאחר הוועדה הרפואית, עולה כי קיימות תלונות אורטופדיות שאלה, שלא נבדקו על ידי המל"ל. כך למשל, במסמך נוסף מיום 12/9/05 ישנה הפניה ליעוץ בקשר לתלונות ע"ש מותני וכן הגבלה בצוואר. אין כל התייחסות, כאמור, לתלונות בתחום האורטופדי וכי אלה אכן נבדקו על ידי מומחה בתחום זה. הכלל הוא שכאשר קיימת ראשית ראיה לקיומה של הפגיעה הנטענת, וכי תלונות בקשר לכך באו לאחר התאונה, הרי שיש מקום לברר את הטענה האמורה, שאם לא כן יהיה בכך משום "סגירת דלת" בפני המערער, באופן שלא יוכל עוד להוכיח קיומה של הפגיעה כנכות שנטענת כקשורה לאותה תאונה (ראה על דרך ההשוואה רע"א 863/93 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' ר' קמחי ואח' פ"ד מז(4) 815, 818 ו-ז).

7.         בנסיבות אלה יש מקום למתן היתר להבאת ראיות לסתור, וזאת בין היתר, בהעדר כל התייחסות בסיכום של המל"ל להעדרה של נכות אורטופדית. כדי להוציא מכלל אפשרות כי הנכות האורטופדית לא תינתן כנכות מקבילה על זו שנקבעה בגין א.א.ג, יש לאפשר הצגת חוות דעת זו, בפני המומחה האורטופדי שימונה, לאחר שתינתן חוות דעתו, וככל שהדבר יידרש.

8.         אשר על כן הערעור מתקבל, וניתנת רשות להבאת ראיות לסתור. יש למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדי. מומחה זה ימונה על ידי בית משפט השלום.

            בהוצאות המומחה שימונה ישא המערער בשלב זה.

            המשיבה תשא בהוצאות משפט ובשכ"ט בגין הליך זה בסך של 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 

            הפיקדון אם הופקד יוחזר למפקידו.