פסק-דין בתיק ברע 717/06

1. המבקשים עותרים להרשות להם לערער על החלטת בית משפט קמא, לפיה נדחתה בקשתם להגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. נימוקו העיקרי של בית משפט קמא נסמך על הסדרים דיוניים אליהם הגיעו הצדדים.

2. ומהם ההסדרים הדיוניים הרלוונטים?

ראשיתו של הליך בהגשת כתב תביעה על ידי המשיבה נגד המבקשים בסדר דין מקוצר. המבקשים הגישו בקשה למחיקת כותרת. כב' הרשם של בית משפט נעתר לבקשה. על החלטה זו הוגש ערעור בפני בית משפט קמא. בדיון, הגיעו הצדדים להסדר דיוני ראשון, על פיו החלטת הרשם תבוטל, התצהיר שהגישו המבקשים יחשב ככתב הגנה ותינתן להם רשות להתגונן. המשיבה רשאית לתקן את התביעה על ידי הוספת נתבע נוסף.

בהמשך, הצדדים הגיעו להסדר הדיוני השני. בית משפט קמא ציין בהחלטתו ש "ההסדר השני אימץ למעשה את ההסדר הראשון, למעט שינויים קוסמטיים". שינויים אלו התייחסו לסוגיית הגשת כתב תביעה מתוקן כמתואר. כחודש וחצי לפני מועד ההסדר הדיוני השני, הגישו המבקשים כאמור, בקשה להגשת כתב הגנה מתוקן, לרבות כתב תביעה שכנגד, אשר נדחתה.

יצויין שבהליך דנא הסכים המשיב לבקשה. המשיבה טענה שהמבקשים איחרו את המועד להגשת בקשה לתיקון כתב הגנה בהסתמך על תקנה 96. תקנה זו חלה במצב בו צד המקבל היתר לתקן כתב טענות אינו עומד בלוח הזמנים שנקבע על ידי בית משפט. זה אינו המצב כאן, שכן ההסכם הדיוני הראשון כלל ביטול החלטת כב' הרשם של בית משפט קמא, בה נקבע מועד להגשת כתב הגנה.

3. החלטת בית משפט קמא שלא לאפשר למבקשים לתקן את כתב ההגנה ולהגיש תביעה שכנגד, נגזרה מההנחה שתוצאה זו עומדת בסתירה להסכמים הדיוניים. אינני שותף להנחה זו. הבקשה נושאה תיקון כתב ההגנה שצד רשאי להגיש בכל עת. כמובן, העניין נתון לשיקול דעתו של בית משפט, אך הגישה הינה ליברלית. כפי שנקבע בעניין פז גז: "תקנה 94 מקנה לבעל דין, על פי לשונה, זכות נרחבת לתיקון כתב טענותיו בעקבות ביצוע תיקון כאמור על ידי יריבו. זכות זו אינה מוגבלת לעניינים הנובעים מאותו תיקון וכוללת אף את האפשרות להגיש תביעה שכנגד והודעת צד שלישי" (רע"א 4060/05 פז גז 1993 בע"מ ואח' נ' חודדה, תק-על 2005 (2), 1895). המלומד, הנשיא גורן, מבטא את הפרשנות המקובלת בכגון דא: "הזכות לתקן את כתב ההגנה על ידי הנתבע טומנת בחובה את הזכות לתקן את ההגנה כולה" (עמ' 130 לספרו סוגיות בסדר דין אזרחי - מהדורה שביעית).

הכללים שהוצגו עומדים ביתר שאת ככל שההליך הינו בתחילתו מבחינה דיונית. בענייננו, במועד ההחלטה, טרם התקיים קדם משפט. ככל שההליך בחיתוליו, גובר השיקול של מתן הזדמנות לצדדים להציג את עמדותיהם ביד רחבה. בית משפט קמא הדגיש שאין בדחיית הבקשה כדי למנוע מהמבקשים להגיש תובענה נפרדת בפני בית משפט, אשר יהיה רשאי לשקול איחוד העניינים. מתבקשת השאלה, מה הטעם להפנות את המבקשים לפתיחת הליך אחר, כאשר התקנות מתוות דרך אחרת שעשויה למנוע כפל הליך על כל המשתמע מכך.

לנוכח הכללים המנחים שהובאו, לא הייתי מקבל את פרשנות בית משפט לפיה ההסכם חסם את המבקשים מלבקש תיקון כתב הגנה, אלא אם כן העניין צויין  מפורשות. היה ואין התייחסות לעניין, אין למנוע מהמבקשים למצות את זכויותיהם הדיוניות. ההסכם מדבר בעד עצמו, ואין לקרוא בתוכו מעבר למה שיש בו. פרשנות ההסכם נבחנת גם על פי הוראות תקנות סדר דין אזרחי ותכליתן.

4.      לאחר עיון בתגובות הצדדים החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

הערעור מתקבל. החלטת בית משפט קמא בטלה ותחת זאת הנני קובע כי בקשת המבקשים מתקבלת והם יהיו רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן ותביעה שכנגד וזאת תוך 21 יום ממועד קבלת פסק דין זה.

בנסיבות העניין ובשל אופי הבקשה, כל צד ישא בהוצאותיו בשני ההליכים.

ניתן היום ט"ו באייר, תשס"ז (3 במאי 2007) בהעדר הצדדים

000717/06ברע055 לירון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: