פסק-דין בתיק ברע 708/05

נושאה של החלטה זו הוא החלטתה של כב' ראש ההוצל"פ, לבטל עיקול שהוטל על ידי המבקש על כספים המגיעים למשיב מעיריית ירושלים.

רקע עובדתי

1.         מעיון בבקשת המבקש ומהמסמכים שצורפו לבקשה, עולה ומצטיירת התמונה הבאה:

המשיב הינו החייב אשר כנגדו נפתחו הליכי הוצל"פ על ידי המבקש בלשכת ההוצל"פ בירושלים, בגין שטרות שהמשיב משך וחוללו. החוב הפסוק עומד כיום על כ - 50,000 ש"ח (מעוגל).

2.         במסגרת ניהול הליכי הגבייה בתיק ההוצל"פ, הטיל ראש ההוצל"פ, לבקשת המבקש, עיקול על נכסי החייב המוחזקים אצל עיריית ירושלים.

העירייה הודיעה, כי היא חבה למשיב סך של 32,000 ש"ח והסכומים הללו עוקלו על ידה.

3.         ביום 30.1.05 הגיש המשיב בקשה לביטול העיקול. בבקשתו טען, כי נקבע שעליו לשלם סך של 250 ש"ח לחודש, כי בשנים האחרונות נקלע למצב בריאותי קשה ואין בבעלותו נכסים - לא דירה ולא מכונית. עוד נטען, כי לפרנסתו עוסק הוא בארגון אירועים שונים עבור העירייה, ועקב כך נוצר חובה של העירייה כלפיו, וכי מהכספים שהוא מקבל מהעירייה הוא מעביר 90% לאומנים, אנשי הגברה, תפאורה, וכדומה, והרווח שנותר לו הוא 10% מכלל העיסקה, אשר אמור לספק לו את האפשרות לעמוד בהתחייבויות לשכר דירה, כלכלה, תרופות יקרות ושאר תשלומים. לדבריו, אי העברת הכסף מעיריית ירושלים אליו תגרום לכך שלא יוכל לשלם את כספם של כל אלה שנטלו חלק באירוע שארגן, ויהא חשוף לתביעות מצידם ולחוסר אפשרות לעבוד עם אמנים אלו בעתיד ועם אמנים נוספים אשר ישמעו על כך, כי אין ביכולתו לשלם עבור עבודתם.

4.         על פי הוראת ראש ההוצל"פ השיב המבקש לבקשת המשיב וטען, כי אין מקום להסיר את העיקול מהנימוקים שפירט בתגובתו, ובין השאר טען, כי המשיב לא צירף תצהיר לבקשתו לתמיכה בטענותיו, כי העובדה שיהא חשוף לתביעות מצד הספקים אינה נימוק לביטול העיקול, שכן המדובר בהעדפת נושים ספציפיים על פני המבקש, אף כי בשלב זה אינם נושים כלל, שכן טרם הגישו תביעות כנגד המשיב, וטרם זכו לפסק דין כנגדו.

5.         ביום 10.2.05 הורתה ראש ההוצל"פ למשיב ליתן תגובתו לתשובת המבקש.

המשיב מסר תגובתו ואליה צירף תצהיר ובו נאמר, בין השאר, כי צורת ההתקשרות  שלו עם מרבית נותני השירותים היא בדרך של תשלום להם מתוך התשלום אשר ישולם על ידי מזמין האירוע, אשר נעשה רק לאחר העברת הכספים מהמזמין. עוד פירט בתצהירו, כי התשלום אשר חבה לו עיריית ירושלים הוא בסך של 32,990 ש"ח, כאשר מסכום זה עליו להעביר לאלה שהשתתפו באירוע כדלקמן: לזמר אביהו מדינה סך של כ - 17,000 ש"ח, לתפאורן ומעצב הבמה סך של 5,000 ש"ח, לבדרן יוסי חן סך של 5,000 ש"ח, ורק היתרה הינה הכנסתו מהאירוע.

6.         ראש ההוצל"פ החליטה על ביטול העיקול. על פי האמור בהחלטתה חובו נפרס לתשלומים, והכספים אותם חייבת לו עיריית ירושלים הינם הכנסות מעסק, לפני ניכוי הוצאות, כאשר ההוצאות הינן כמפורט על ידי המשיב בתצהירו. עוד הוסיפה בהחלטתה:

"עיקול הכספים כמבוקש משמעו שהחייב לא יוכל לקיים את עסקו, ועקב כך לא יוכל לקיים את עצמו ואת בני ביתו ולהשיב את החובות לנושיו.

אין הצדקה לכך כי עובד עצמאי יהיה במצב נחות ממצבו של עובד שכיר. יש לאפשר לחייב לקיים את עסקו ולמנוע מצב שבהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר כל ולנטל על החברה" (ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פישמן , פ"ד מא(1) 369).

עוד הוסיפה ראש ההוצל"פ בהחלטתה, כי אם סבור הזוכה, כי ביכולתו של החייב לשלם על חשבון חובו יותר מהסכום החודשי שנקבע בהתבסס על הכנסותיו המוצהרות של החייב, רשאי הוא לבקש זימונו של החייב לחקירת יכולת לבחינת שיעור הכנסותיו להחזיר את חובותיו.

7.         על החלטה זו נסובה הבקשה למתן רשות ערעור.

תמצית טיעוני הצדדים

8.         ב"כ המבקש טען, בבקשתו בכתב ובטיעון בעל-פה, בין השאר, כי משלא צירף המשיב תצהיר לבקשתו לפני ראש ההוצל"פ, אלא רק בתשובתו לתגובת המבקש, היה על ראש ההוצל"פ לדחות הבקשה על הסף. עוד נטען, כי למבקש לא ניתנה הזדמנות לחקור את המשיב וגם מטעם זה דינה של הבקשה לביטול העיקול היה להידחות.

עוד נטען, כי טעתה ראש ההוצל"פ בבטלה את העיקול, שכן קביעה מעין זו תרוקן את היכולת לגבות כספים מאת כל חייב שהוא עצמאי. עוד נטען, כי על פי הפסיקה שאליה הפנתה ראש ההוצל"פ, הסכום הפטור מעיקול הוא הסכום המוגן על ידי חוק הגנת השכר בלבד ואילו ראש ההוצל"פ החליטה לבטל את העיקול על כל הכספים שעוקלו העולים פי 10 לערך מהסכום המוגן.

9.         המשיב בטיעונו בעל פה שב על טענותיו, כפי שהובאו בבקשתו ובתגובתו לפני ראש ההוצל"פ, כי האמנים שעימם הוא עובד הם כלי העבודה שלו, ואלמלא הם לא תהיה לו כל משכורת, ועל כן ביקש להותיר החלטת ראש ההוצל"פ על כנה.

דיון