פסק-דין בתיק ברע 665/05

1.         שלושה שופטים של בית המשפט השלום בירושלים, נזקקו, כל אחד בזמנו, לסוגיית מינוי מומחה עקב תאונה שאותה עברה התובעת (המבקשת).

2.         ביום 19.2.05, נפגעה המבקשת בתאונת דרכים כאשר עצרה ברמזור אדום ורכב שנסע מאחוריה פגע בה בעוצמה רבה. על פי התיעוד הרפואי היא נפגעה בצוואר, בכתף ובגב בפגיעה מסוג "צליפת שוט" (whip lash). ביום 11.10.01 נבדקה התובעת על ידי רופא תעסוקתי (ד"ר מ' פורט) שהעלה חשד כי המבקשת סובלת מפיברומיאלגיה משנית . את חשדו של הרופא התעסוקתי אישר ד"ר נ' חרץ, מומחה לראומטולוגיה,  אשר קבע כי היא סובלת ממחלת פיברומיאלגיה, עם החמרה מתמדת.

3.         המבקשת הגישה לבית המשפט השלום בירושלים תביעה על פי חוק הפלת"ד ביום 17.12.01 (ת.א . 18214/01). בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה הבקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומים הבאים: אורטופדיה, נוירולוגיה, וראומטולוגיה.

4.         ההחלטה הראשונה בסוגיית מינוי המומחים, היתה החלטה קצרה, בכתב יד, שניתנה על יד כב' השופטת ב' כהנא ביום 21.2.03, שבה נאמר כדלקמן: " המסמכים מבססים 'ראשית ראיה' למינוי אורטופד. ממנה את ד"ר מושיוב מבית חולים הדסה כמומחה במימון הנתבעות".

5.         לאחר החלטה זו, הגישה המבקשת, ביום 10.4.03, בקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולגיה, אותו תחום שבו, לטענתה, מצוי הטיפול למחלת הפיברומיאלגיה. בבקשה מודגש כי יש צורך במינוי מומחה באותו תחום ספציפי, כדי שבפני בית משפט יהיו נתונים על מחלה זו. כן הוסף בבקשה, כי לאחר קבלת חוות דעת בתחום זה, קיים סיכוי רב שניתן יהיה להגיע לפשרה בתיק (סעיף 8 לבקשה).

6.         בית המשפט השלום (כב' השופט א' פרקש, עת כיהן באותו בית משפט) ביקש את תגובת הצד שכנגד.

הצד שכנגד התנגד לבקשה, תוך ציון העובדה, כי התובעת הינה פרסונל בבית החולים וכי אין תיעוד מספיק לגבי עצם המחלה והקשר בינה לבין התאונה (לעניין אחרון זה אף צורף פסק דין של בית משפט השלום בחיפה באותו עניין; ת.א. 18498/98 כהן אילנה  נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, שניתן ביום יז אלול תשס"א (5.9.01), על ידי הנשיא, כב' השופט א' קיטאי).

7.       על גבי התגובה נכתבה החלטתו של כב' השופט ר' יעקבי, הנושאת תאריך 11.5.03, וזו לשונה: " בשלב הנוכחי יש להוציא לפועל את מינוי האורטופד, אשר התבקש לחוות דעתו גם בשאלת הצורך במינוי ראמוטולוג. לאחר קבלת חוות הדעת ניתן יהיה לשקול כל הנחוץ להמשך".

8.       פרופ' רמי מושיוב, מומחה לכירורגיה אורתופדית בבית חולים הדסה עין כרם, ירושלים (שמונה על ידי השופטת כהנא כמומחה; ראה פיסקה 4 לעיל), הגיש לבית המשפט השלום חוות דעת מפורטת ( המשתרעת על פני שבעה עמודים), נושא תאריך 9.8.04. הוא מתאר את הטיפולים שעברה, את הבדיקות שערך לה , ומסקנתו , ככל שנוגע הדבר לתחום האורטופדי, היא כי התובעת נפגעה במנגנון צליפת שוט וכי הנזק שנגרם לה לצמיתות הוא 5% (עמ' 6 לחוות הדעת).

אשר לנכות זמנית מיום התאונה, 19.2.01, ועד ליום סיום חופשת המחלה שלה, ביום 9.9.01, נאמר בעמוד 7 לחוות הדעת כי " סביר לקבוע שבמהלך תקופה זו היתה נכותה התפקודית הזמנית בגובה 100%".

כן יש התייחסות בחוות הדעת למצב הגב התחתון של התובעת, ולגבי נושא זה קובע המומחה כי " על סמך כל הנתונים שבידי אני סבור כי מצב הגב התחתון של התובעת, אשר בעטיו אף עברה ניתוח בארצות הברית, אינו נובע מהתאונה הנדונה" (עמ' 6 לחוות הדעת).

9.       הנושא אשר עומד במוקד הבר"ע שבפנינו, זכה אף הוא להתייחסות מפורטת בחוות דעתו הנ"ל של פרופ' רמי מושיוב. וכך נאמר בה (עמ' 6 פיסקה אחרונה):

"במהלך המעקב אחר התובעת העלה ד"ר חרץ ביום 10.10.01 אבחנה של פיברומילגיה, והחל טיפול בקלונקס ובהזרקות לנקודות טריגר. בבדיקה העדכנית לא התרשמתי מרגישות אופיינית בנקודת לחיצה או מממצאים פתולוגיים אחרים באיזורי המפרקים השונים. כמו כן יש לציין שבעברה סבלה התובעת מכאבי מפרקים, אשר צויינו הן ע"י ד"ר רווה והן ע"י ד"ר ניומן. על סמך כל הנתונים שפירטתי, מתקבל הרושם שהתובעת אינה סובלת כיום מפיברומילגיה אשר נגרמה בתאונה הנידונה".

10.       התובעת פנתה לבית משפט השלום פעם נוספת ביום 16.1.05 וביקשה מינוי מומחה בתחום הראמטולוגיה. היא צירפה חומר רפואי, כולל בדיקת המומחה לרפואה תעסוקתית, ד"ר פורט, אשר מציין כי התובעת לא סבלה ממחלת הפיברומילגיה לפני התאונה וכי לדבריו " לאור הקשר הקיים בין חבלות, ביניהם תאונת דרכים למחלה זו, יש בסיס לקשר את הופעת המחלה אצל התובעת עם המחלה שעברה, נשוא תיק זה".

בהמשך הבקשה מסביר ב"כ התובעת, עו"ד יראון פסטינגר, את הייחודיות של תחום הראמוטולגיה, השייך  לקבוצת המחלות הפנימיות. הוא מסיים טיעונו בכך שאם לא יאפשר בית המשפט לקבל חוות דעת מומחה באותו תחום, עלול להיגרם עוול למרשתו.

העתירה בסיום הבקשה היא למנות מומחה בתחום הראמוטלוגיה, אשר בקיא במחלת הפיברומיאלגיה, ורק לאחר חוות דעת זו, שתקבע את נכותה הרפואית של התובעת יהיה מקום לדון בתחשיבי הנזק.

11.     על גבי הבקשה הנ"ל ניתנה החלטה של כב' השופט רם וינוגרד מיום 17.1.05, שבה נכתב כי " המעט שניתן לומר על בקשה זו הוא כי היא עומדת בסתירה מוחלטת לבקשות שהגיש ב"כ התובעת עד היום. בנסיבות אלה ניתן היה לצפות, לכל הפחות, לניסוח שונה של הבקשה". בנוסף לכך, הורה השופט כי הנתבעות יגיבו לבקשה למינוי המומחה הנ"ל.

           הנתבעות התנגדו לבקשה למינוי המומחה וטענו כי התיעוד הרפואי שצורף לבקשה אינו מצדיק מינוי מומחה נוסף.  יתרה מזו, מחוות דעתו של פרופ' מושיוב עולה כי אין מקום למינוי מומחה בתחום הזה, שכן הוא כתב שהתובעת אינה סובלת ממחלה זו, ולא כל שכן כתוצאה מהתאונה. כן נטען על ידי ב"כ הנתבעות, עו"ד חיות, כי מדובר בתאונת עבודה ועל המבקשת היה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, ענף נפגעי תאונת עבודה, אך לא עשתה כן.

12.     במחלוקת זו שבין ב"כ הצדדים, הכריע בית משפט קמא (כב' השופט רם וינוגרד), בהחלטתו מיום 31.1.05, לטובת המשיבות, ודחה את הבקשה למינוי המומחה. בהחלטתו, מובאים שלושה נימוקים, אותם אצטט במלואם: