פסק-דין בתיק ברע 627/05

1.         המבקש הוא בנק לאומי, עותר להרשות לו לערער על החלטות ראש ההוצל"פ במסגרת דיון בטענת "פרעתי". המשיבים נטלו מהמבקש 4 הלוואות לרכישת שני נכסים. האחד, מצוי ברמת גן והאחר, בחבצלת השרון. נרשמו משכנתאות שונות על הבתים כבטוחות עבור ההלוואות. המשיבים לא עמדו בחיובם לפרוע את ההלוואות. המבקש פעל למימוש הנכסים. תחילה מימש המבקש את הנכס ברמת גן בתיק הוצל"פ שנוהל בתל-אביב. מהתמורה שנתקבלה נפרעו באופן מלא שתיים מתוך ארבע ההלוואות. על שתי ההלוואות שמומשו, היה רשום משכנתא בגין הנכס ברמת גן. באשר לשתי ההלוואות שנותרו, על הלוואה אחת רשם המבקש הערת אזהרה על הנכס בחבצלת השרון ועל ההלוואה השנייה, ישנה משכנתא על הבית ברמת גן והערת אזהרה על הנכס בחבצלת השרון.

            ראש ההוצאה לפועל בת"א קבע את אופן חלוקת התמורה שנתקבלה ממימוש הנכס ברמת גן. המשיבים לא עמדו בחובותיהם בדבר תשלום שתי ההלוואות שנותרו ובהתאם פתח המבקש תיק הוצל"פ באילת. בשנת 2002, כשנה וחצי לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ באילת, הגישו המשיבים בקשה דחופה לעיכוב הליכי פינוי. בקשה זו נדחתה. בתחילת שנת 2003 הגישו המשיבים בקשה דחופה לעיכוב הליכי הפינוי בטענה שהכספים שהתקבלו ממימוש הנכס ברמת גן לא יוחסו להלוואות הנכונות. בנוסף הגישו המשיבים בגין טענות דומות תביעה בבית משפט השלום נגד המבקש לפיצוי.

            ראש ההוצאה לפועל באילת (להלן: "ראש ההוצל"פ"), נתן שתי החלטות בעניין. החלטה שנייה ניתנה בעקבות בקשת הבהרה של המבקש לגבי ההחלטה הראשונה.

ראש ההוצאה לפועל קבע כי: "הכספים שהתקבלו כתוצאה ממימוש המשכון במסגרת תיק ההוצאה לפועל בת"א שנדון בין הצדדים יזקפו לטובת חשבון ההלוואות אשר בגינן נפתח תיק ההוצאה לפועל ומומש המשכון. היה ותיוותר יתרה, תיזקף לטובת הלוואות נוספות אשר בגינן נרשם משכון על הדירה בר"ג". לטענת המבקש הוא הבין החלטה זו באופן שאין היא מתייחסת למשכנתא שמומשה בפני ראש ההוצל"פ בת"א אלא להלוואות האחרות. הסיבה לכך שלא ייתכן שמשכנתא רשומה לא תזכה לעדיפות עפ"י הוראות הדין. החלטה זו ניתנה ניתנה בתחילת שנת 2004.

            התברר שהמבקש לא הבין נכון את כוונת ראש ההוצל"פ. במהלך שנת 2005 החליט ראש ההוצל"פ שהמבקש לא פעל לפי החלטותיו הקודמות, שכן, נקבע שעל המשיבים לפרוע תחילה את ההלוואות האחרות שניתנו ולא את הלוואת המשכנתא הראשונה. על החלטה זו שמתייחסת להחלטת ההבהרה שקדמה לה, עותר המבקש להרשות לו לערער.

2.         המבקש טוען שנפלה שגגה בהחלטת ראש ההוצל"פ ביחס להלוואת המשכנתא הראשונה. משכנתא זו כלל לא הוזכרה בכתבי הטענות במסגרת הדיון בטענת "פרעתי" ולפיכך, נשללה מהמבקש זכותו לטעון בנושא. עוד טוען המבקש שהחלטת ראש ההוצל"פ מנוגדת לחוק המשכון. סעיף 6 (א) לחוק האמור קובע, שלא ניתן להיפרע ממשכון אלא לאחר שסולק החיוב שהובטח ע"י המשכון. גישת ראש ההוצל"פ משמעותה שהכספים שנתקבלו ממימוש המשכון בתיק בת"א יועברו במלואם לתיק ההוצל"פ באילת למימוש חובות אחרים ובדרך זו המבקש יישאר ללא בטוחה. עוד טוען המבקש שראש ההוצל"פ לא היה מוסמך לסתור את החלטת ראש ההוצל"פ בת"א שניתנה קודם לכן, זאת מכח עקרון כיבוד הערכאות.

            המשיבים לא הגיבו לבקשה.

3.         לאחר עיון בבקשה ובהעדר תגובה מטעם המשיבים, החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

בקשה זו מגלגלת השתלשלות דיונית ארוכת טווח. ניתן להצביע על סוגיות משפטיות ודיוניות. לא ניתן להתעלם מכך שהמבקש עותר להרשות לו לערער על החלטה שניתנה זמן רב לפני הגשת בקשתו זו. המבקש בחר שלא להסתייג בפני ערכאת הערעור על החלטת ההבהרה שניתנה בשנת 2004. ואולם, על מנת להכריע בבקשה זו, ניתן להתמקד בטענה אחת שרלוונטית להחלטה האחרונה שניתנה ע"י ראש ההוצל"פ באילת. סעיף 6 (א) לחוק המשכון אכן קובע: "...נושה נוסף לא יוכל להיפרע מן המשכון אלא לאחר שסולק החיוב שהובטח במישכון שלפניו". תכלית החוק ברורה. כוחו של המשכון רב הוא. על כן, אף אם מדובר באותו נושה - הבנק בענייננו - סדר הפרעון יהא דומה. יש לזכור שבמקרה דנא מדובר לא רק באותו נושה אלא באותו חייב. הלה, אינו יכול להעלות טענה נגד זכותו של הבנק להנות מהמשכון אשר רשם על הנכס ברמת גן. תוצאה אחרת עלולה להותיר את הזוכה ללא בטוחה על אף שרשם משכנתא. הכספים שמומשו ממכירת הנכס ברמת גן חייבים להזקף תחילה עבור המשכנתא. כך נקבע ע"י ראש ההוצל"פ בת"א. אפילו אם לא מדובר במעשה בית דין, הרי כל תוצאה אחרת עומדת בניגוד לדין המהותי. אף לא נדרש לקבוע כלל גורף. נסיבות מקרה דנא - חייבים וזוכים זהים והחלטת ראש ההוצל"פ בת"א מצדיקות קבלת עמדת המבקש. אי לכך, הנני מקבל את עתירת המבקש וקובע, תחת קביעת ראש ההוצל"פ באילת, כי יש לזקוף תחילה את כספי תמורת המכר של הנכס ברמת גן לפרעון הלוואת המשכנתא (הלוואה מספר        65-01-1040496-10 - המכונה משכנתא א' בבקשה, ראה עמוד 1). קביעה זו הינה בהתאם לנקבע ע"י ראש ההוצל"פ בת"א. במובן זה החלטת ראש ההוצל"פ לפיה הגיע לתוצאה אחרת, בטלה.

כתוצאה מכך על המומחה שמונה ע"י ראש ההוצל"פ לערוך חישוב עפ"י החלטת ראש ההוצל"פ בכפוף לנפסק כאן. לקידום מטרה זו, רשאי ראש ההוצל"פ לקיים דיון. היה ומי מהצדדים יבקש לקיים דיון טרם עריכת חוות הדעת, על ראש ההוצל"פ להעתר לבקשה כזו במטרה לקדם את העניין.

הערעור מתקבל כמתואר לעיל.

בהעדר תגובה מטעם המשיבים, לא ייעשה צו להוצאות. עם זאת, לנוכח התוצאה אליה הגעתי הנני מבטל את החלטת ראש ההוצל"פ לפיה "נוכח מחדל הזוכה... אני מורה כי יתרת שכר טרחת המומחה תמומן בשלב זה ע"י הזוכה". ראש ההוצל"פ יחליט עפ"י שיקול דעתו מי יישא ביתרת שכר טרחת המומחה. 

ניתן היום י"ד באב, תשס"ו (8 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.

000627/05ברע055  ציונה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: