פסק-דין בתיק ברע 526/04

השאלה שבמחלוקת

האם יש להורות לכונס נכסים, שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל, להמציא ערבות, או כי הזוכה יבטיח פעילותו על ידי החוב הפסוק, וזאת מלבד התחייבות עצמית שמסר. זו השאלה הנצרכת להחלטה זו.

רקע עובדתי

1.         המבקש הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים בקשה למימוש משכון זכויות המשיבים בנכס מקרקעין בישוב נוקדים (להלן: "הנכס").

2.         במסגרת הבקשה ביקש ב"כ המבקש למנותו ככונס נכסים על זכויות המשיבים בנכס. לבקשתו צירף את הסכמתו למינוי כאמור וכתב התחייבות עצמית, אף כי כותרתו "כתב ערובה".

3.         ביום 22.11.04 נתנה ראש ההוצאה לפועל החלטה כדלקמן:

"יש להמציא הסכמת הזוכה כי אחריות כונס הנכסים תובטח בחוב הפסוק, או לחילופין להציע ערובה אחרת מלבד חתימת כונס הנכסים על כתב התחייבות אשר כלל אינו בגדר ערובה".

4.         ביום 30.11.04 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנזכרת, וביקש להסתמך על שני פסקי דין, שבהם נקבע כי די בהתחייבות עצמית של כונס הנכסים ואין מקום להורות על ערבות נוספת או הבטחת אחריות הכונס בחוב הפסוק (בר"ע 1461/00 משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' שבתאי אמנון ואח' , (לא פורסם); בר"ע 2795/00 משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' אליאס צור ואח' , (לא פורסם) - צורפו לבקשה).

5.         ראש ההוצאה לפועל דחתה הבקשה לעיון חוזר בקובעה:

"ההחלטה שניתנה ביום 22.11.04 מתיישבת עם פסק הדין שצורף לבקשה ובודאי שאינה עומדת בסתירה לו. ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה להנחת דעתו. כאמור בהחלטה הנ"ל, כונס הנכסים רשאי (ולא חייב) להמציא הסכמת הזוכה כי אחריות כונס הנכסים תובטח בחוב הפסוק ולחילופין יכול הוא להציע ערובה אחרת בטרם תינתן החלטה לעניין טיב הערובה הנדרשת".

6.         על החלטה זו של ראש ההוצאה לפועל, היינו, שלא להסתפק בכתב התחייבות של כונס הנכסים, הוגשה בקשה זו למתן רשות ערעור.

7.         ביום 19.12.04 הוריתי למשיבים ליתן תגובתם לבקשה זו. הבקשה על נספחיה וההחלטה הומצאו למשיבה במסירה אישית, אך עד כה לא ניתנה תשובתה.

בעניינו של המשיב הודיע המבקש כי הינו שוהה בחו"ל מזה כשנה, וכי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל הומצאה לו באמצעות תחליף המצאה, ומבקש לפוטרו מהמצאת הבקשה וההחלטה. נעניתי לבקשה ופטרתי את המבקש מהמצאה למשיב (בש"א 8299/04 החלטה מיום 30.12.04).

8.         משחלף המועד למתן תגובת המשיבה וזו לא הוגשה, עתר המבקש להיענות לבקשתו לביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל, על יסוד הנימוקים שפורטו בבקשה.

תמצית נימוקי הבקשה

9.         שני נימוקים עיקריים בפי המבקש: האחד, ראש ההוצאה לפועל התעלמה מהאמור בסעיף 7(ג) לשטר המשכון, שעל פיו הסכים הממשכן כי כונס הנכסים יהיה משוחרר ממתן ערובה כל שהיא, אלא אם ידרוש זאת הבנק; השני, האמור בשני פסקי הדין הנזכרים שצירף לבקשה ובהם נתקבלו הערעורים על החלטות ראשי ההוצאה לפועל שלא הסתפקו בכתב התחייבות של כונס הנכסים.

המסגרת המשפטית

10.       ב"כ המבקש הודיע כי הינו מסכים כי הבקשה תידון כבערעור על יסוד בקשתו, ולפיכך על פי סמכותי בתקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, תידון הבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

דעתי היא כי דין הערעור להתקבל, ואבהיר.

11.       סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"), הדן במינוי כונס הנכסים על ידי ראש ההוצאה לפועל, קובע כדלקמן:

"(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך בכך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסוים של החייב.

(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.