פסק-דין בתיק ברע 501/04

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' זיסקינד) מיום 21.9.04 בבש"א 3294/03, בה דחה בית המשפט קמא הבקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן ביום 7.3.03 במעמד צד אחד ובהעדר הגנה.

1.                המבקש הגיש כנגד המשיב תביעה בגין הלוואה בסך 160,000 ש"ח שלווה ממנו המשיב, בטענה כי לא הוחזרה במלואה. בפסק דין מיום 16.10.02 בת.א. 1542/97 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד' חשין) את התביעה בפוסקו, כי לפי טבלת חישוב הריבית הוחזר ביתר סכום של 64,319 ש"ח, ולאחר ניכוי תשלומי פירעון שלא הוכחו, כולל הריבית לצדם, מצא שלא נותרה כל יתרת חוב (להלן: פסק הדין המקורי). על סמך פסק הדין האמור הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סכום של 161,910 ש"ח, שהורכב מסכום נומינלי בסך 35,919 ש"ח בתוספת ריבית 24% לשנה מיום 24.1.96, ששולם, לטענתו, ביתר למבקש. הואיל ולא הוגשה בקשת רשות להתגונן, התבקש והתקבל פסק דין במעמד צד אחד ובהעדר הגנה לפי פרטי כתב התביעה.

המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין האמור בטענה כי באי כוח הצדדים הסכימו כי באותו שלב לא תוגש בקשה לרשות להגן, בניסיון להביא לפתרון מלא של מספר סכסוכים הקיימים בין הצדדים. כמו-כן, טען כי למבקש טענות הגנה טובות כנגד התביעה - במיוחד טעות המשיב בחישוב היתרה והריבית, המעמידה את התביעה על סכום נומינלי של 2,108 ש"ח, ובתוספת ריבית והצמדה הסכום הוא כ-3,900 ש"ח, המהווה רק 5% מסכום התביעה. בהחלטה מיום 21.9.04 דחה בית המשפט קמא את הבקשה לביטול פסק הדין, מהטעם שההסבר לאי הגשת בקשת הרשות להתגונן על-ידי המבקש לא נתמך בתצהיר בא-כוחו, לפיכך האמור בתצהיר המבקש הנו בבחינת עדות שמיעה, ומאחר שבכל מקרה היה על עורך הדין להגיש בקשה מוסכמת לקבלת ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן. לעניין סיכויי ההגנה קבע בית משפט, כי נוכח האמור בפסק הדין המקורי, על חישוביו המפורטים, אין טענות המבקש מגלות סיכוי של ממש. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפנינו. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פיה.

2.                בא-כוח המבקש טען כי ההליך אינו ראוי להתברר בסדר דין מקוצר, ולכן לא ניתן היה ליתן פסק דין בהיעדר בקשת רשות להתגונן. לשיטתו, שגה בית משפט קמא כשהתעלם מתצהיר המבקש ותצהיר בא-כוחו שצורפו לבקשה לביטול פסק הדין, ואשר התייחס להסדר שהיה בין באי-כוח הצדדים על אי הגשת בקשת רשות להגן, וכן כשקבע שתצהיר בא-כוח המבקש כלל לא הוגש. גם ללא אותו תצהיר, ולמרות שמדובר בעדות שמיעה, לא היה רשאי בית המשפט להתעלם מהאמור בתצהיר המבקש ולהכריע במחלוקת העובדתית מבלי שהצדדים נחקרו על תצהיריהם, כיוון שמדובר בהליך ביניים.

באשר לסיכויי ההגנה טען, כי חישוב הסכום בכתב התביעה אינו מבוסס על פסק הדין המקורי כי אם על טעות חשבונאית, וחישוב נכון לסכום התשלום ביתר מעמיד את התביעה על סך של כ-2,108 ש"ח (נומינלי), לכל היותר. לטעמו, הפחית המשיב מיתרת הזכות 64,319 ש"ח, כאמור בפסק הדין המקורי, רק סכומים נומינליים שנקבע שלא שולמו (28,400 ש"ח), ולא הפחית הפרשי ריבית בגין כל תשלום ותשלום. יוצא אפוא, כי תשלום היתר עומד על סכום של 2,108 ש"ח בלבד ולא סך של 35,919 ש"ח (תוצאת הפחתת 28,400 ש"ח מ-64,319 ש"ח). בנוסף, נטען כי החיוב בריבית שנתית של 24% אינו מבוסס ואינו נתמך במסמכים או בראיות, שכן לא היתה הסכמה בין הצדדים על ריבית במערכת היחסים ביניהם ביחס לסכומים שחייב המבקש לכאורה למשיב, אלא ריבית חוזית בהלוואה שניתנה למשיב על ידי המבקש. מכל מקום, טען בא-כוח המבקש כי אין להתבסס על פסק הדין המקורי לצורך הגשת התביעה בסדר דין מקוצר, כיוון שפסק הדין לא קבע מסמרות בשאלת החוב של המבקש למשיב, אלא רק ציין שלא נותרה יתרת חובה של המשיב למבקש.

3.                בא-כוח המשיב טען כי המבקש לא הגיש בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות להתגונן, ואין פרקטיקה לפיה עורכי דין עורכים הסדר דחיית מועד ביניהם מבלי לידע ולקבל את רשות בית המשפט לכך. יתרה מכך, הטענה כי ההליך אינו ראוי להתברר בסדר דין מקוצר לא נטענה בבקשה לביטול פסק הדין, ואין המבקש רשאי להעלותה בבקשת רשות הערעור, שכן היה עליו להעלות טענה זו בבקשת הביטול, ולפחות לבקש מחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר. לשיטתו, בקשה לביטול פסק דין אינה בקשת ביניים, שניתן לתמוך בתצהיר המבוסס על עדות שמיעה, אלא יסוד ההגנה, ואילו רצה המבקש לחקור את בא-כוח המשיב על תצהירו, היה עליו להגיש בקשה על כך לבית המשפט.

בא-כוח המשיב טען בנוסף, כי הטענה בנוגע לשיעור ריבית של 24% לשנה והטענות בדבר חישוב סכום התביעה, לא נטענו בבקשה לביטול פסק הדין, ומשכך אין לדון בהם בבקשת רשות הערעור, כשם שנתבע אינו יכול לטעון בערעור טענה שלא טען בכתב הגנה. גם בהודעת הערעור שקדמה לבקשה דנן, לא הוזכרה טבלת חישוב הריבית. לחלופין, טען כי חישוב הריבית מבוסס על העובדה שהמשיב שילם למבקש ריבית של 24% לשנה, ומאחר ששילם תשלום ביתר ומגיע לו החזר, ברי שהסכום שיתקבל חייב לשאת אותה ריבית שהמשיב שילם. זאת ועוד, הואיל והסכום שהיה על המשיב לשלם, הוא 361,731 ש"ח, ומאחר שלפי סעיף 27 לפסק הדין המקורי שולם 397,650 ש"ח, התשלום ביתר הוא 35,919 ש"ח.

4.                עיון ובדיקה בתיק בית משפט השלום מלמד, כי לבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד צורף תצהיר חלקי של בא-כוח המבקש, עו"ד פוזנר, ובא-כוח המשיבים גם התייחס אליו. אף אם התצהיר אינו חתום או נשמט דף, לא היה מקום להתעלם ממנו, שכן נראה שמדובר במעין "טעות סופר", שהעמוד האמצעי בתצהיר נשמט מהבקשה שהוגשה לבית המשפט. עם זאת אציין שגם אותו תצהיר חלקי כמעט ו"נחבא" בתוך שפע הניירת שצורפה לבקשה.

באשר לסיכויי ההגנה:

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא סכום התביעה הנכון בהתאם לפסק הדין המקורי. לאחר פסקה 27 לפסק הדין, בה קבע בית משפט מהם התשלומים שבוצעו לפירעון ההלוואה, מסכם כב' השופט ד' חשין בפסקה 28:

"על-פי טבלת חישוב הריבית שצורפה לנספח 1 בחוות דעתו של רואה החשבון מטעם הנתבע (וראו סעיף 23 לתצהירו), הרי שנכון ליום 28.2.96, "הוחזר ביתר סכום של 64,319 ש"ח" (עמוד 1 לחוות הדעת). לאחר שניכיתי מהטבלה את תשלומי הפירעון שנטענו ולא הוכחו (כולל הריבית שלצדם), מצאתי כי לא נותרה כל יתרת חוב (ולמעשה היתר לא התאפס)".

פסק הדין המקורי קבע, בהסתמך על חוות דעת רואה החשבון מטעם הנתבע, כי הוחזר ביתר סכום של 64,319 ש"ח, ולאחר ניכוי תשלומי הפירעון שצוינו בחוות הדעת אך לא הוכחו, כולל הריבית שלצדם, לא נותרה יתרת חוב והיתר לא התאפס. חישוב היתרה האמור אינו ברור דיו. הסכום אותו תבע המשיב בסדר דין מקוצר הנו 35,919 ש"ח, המתקבל מהפחתת תשלומי הפירעון שנטענו ולא הוכחו בסך של 28,400 ש"ח מהסכום של 64,319 ש"ח. לעומת זאת, טען המבקש כי היה על המשיב להפחית מסכום זה, בנוסף, את סכומי הריבית שבצד כל תשלום. עולה מכאן כי בשלב זה לא ניתן לגזור מפסק הדין המקורי סכום ברור, שאינו שנוי במחלוקת, והטענות החישוביות והחשבוניות שהעלה המבקש ראויות לבירור.

5.                לפיכך, הערעור מתקבל והחלטת בית המשפט השלום מתבטלת. התצהיר שהגיש בזמנו המבקש ישמש כתב הגנה.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' בשבט תשס"ה (16 בינואר 2005), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: