פסק-דין בתיק ברע 472/06

הנשיא סטיב אדלר:

1.         בבית הדין האזורי בחיפה מתנהלת תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשת לתשלום סכומים שונים בגין תקופת עבודתו וסיומה (עב 1742/00). בין היתר עתר המבקש לתשלום פיצוי כספי בגובה שכר עבודה של 15 שנה בסך 2,754,000 ש"ח, בגין הבטחה נטענת להעסקתו עד גיל פרישה. הצדדים חלוקים בשאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בשנים 1979-1998.

שמיעת ההוכחות בהליך באה לסיומה והצדדים נדרשו להגיש סיכומיהם.

2.         לטענת בא כח המבקשת, בעת ששקד על הכנת כתבי הסיכומים מטעם המבקשת [הנתבעת], התחוור לו כי במסגרת תביעה אחרת שהגיש המשיב כנגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין בנצרת (בל 2228/04), מסר המשיב עדות, במסגרתה נאמרו דברים שאינם עולים בקנה אחד עם טענותיו העובדתיות בתביעה דכאן. בין היתר אמר המשיב בעדותו בבית הדין בנצרת דברים אלה:  "הייתי עצמאי משנת 1980 עד 1998, העסקתי עובדים. העסק נסגר כי היה שינוי בכל התקופה הזו עבדתי בקיבוץ, שער העמקים, בכרומגן, בהתחלה עבדתי 14 שנים כשכיר, אחר כך עברתי להיות עצמאי עד 98 וב - 98 עשינו הסכם שאחזור להיות שכיר".

3.         בא כח המבקשת פנה לבית הדין האזורי ביום 17.5.2006, כעשרה ימים קודם למועד בו נדרש להגיש סיכומיו, בבקשה דחופה לצירוף ראיה - היא פרוטוקול הדיון בפני בית הדין האזורי בנצרת. המבקשת ציינה בבקשתה, כי פסק הדין בתיק הביטוח הלאומי ניתן ביום 23.11.2005, לאחר שהסתיימה חקירת המשיב על תצהירו, וכי עד למועד פרסום פסק הדין לא היה בידי המבקשת לדעת על קיום ההליך בנצרת.

בית הדין האזורי דחה את הבקשה לצירוף ראיה בשל העדר רלוונטיות ונוכח השלב בו מצוי בירור ההליך. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בה טענה כי עדותו של המשיב בתביעת הביטוח הלאומי היא בעלת חשיבות בנוגע לסיווג התקשרותו עם המבקשת ובנוגע למהימנותו.    

4.         בהחלטת השופטת וירט-ליבנה מיום 6.7.2006 הוצע לצדדים להסכים לקבלת הערעור, ללא צו להוצאות, באופן בו "הראיה מושא הבקשה תתקבל לתיק בית הדין האזורי, כאשר כל צד יהא רשאי לבקש מבית הדין האזורי לקיים ישיבת הוכחות בקשר לראיה זו" . עוד צויין באותה החלטה, כי ככל שהמשיב לא יתן הסכמתו למוצע, יודיע לבית הדין האם הוא מתנגד לכך שבית הדין ידון בקשת רשות הערעור כבערעור על פי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

5.         המשיב הודיע כי הוא מתנגד למוצע וביקש כי בית הדין יורה על דחיית בקשת רשות הערעור. לטעמו, עדותו בהליך בפני בית הדין האזורי בנצרת אינה בעלת השלכה משפטית על התביעה מושא דיוננו והבקשה הוגשה בשלב מאוחר מאוד של הדיון בתיק. עם זאת, הסכים המשיב כי בקשת רשות הערעור תדון ככתב ערעור.

6.         בקשת רשות הערעור תדון כערעור על פי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

נתנו דעתנו לבקשה, לתשובת המשיב ולכלל נסיבות העניין ואנו סבורים שדין הערעור להתקבל.

סלע מחלוקת מרכזי בין הצדדים להליך זה עניינו, כאמור, בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד ביניהם, בשנים 1979-1998. זכאותו של המשיב לחלק ניכר מהסכומים הנתבעים על ידו תגזר, במידה רבה, מהכרעה בשאלה זו. לא נעלמה מענינו העובדה כי שמיעת הראיות בהליך הסתיימה. עם זאת, על פני הדברים, מתקבל הרושם כי הראיה שמבוקש צירופה רלוונטית למחלוקת הנתונה בין הצדדים, גם אם אינה בעלת משקל מכריע. שכן, אין מדובר בראיה שכל עניינה סיווגו של המשיב ברישומי המוסד לביטוח לאומי, כטענתו. מדובר בדברים שנאמרו מפי המשיב במסגרת עדות שנתן בהליך אחר באשר לאופי התקשרותו עם המבקשת בתקופה מושא התובענה ובאשר להסכמות בין הצדדים בעניין זה באותה תקופה. מכל מקום, טוב שבעת הזו, טרם מתן פסק הדין, תונח בפני בית הדין האזורי תמונת הראיות בכללותה ובית הדין האזורי יכריע באשר למשקלה של הראיה המצורפת.

6.         לאור האמור, אנו מורים כדלקמן:

            הראיה מושא הבקשה תתקבל לתיק בית הדין האזורי וכל צד יהא רשאי לפנות לבית הדין האזורי, עד ליום 31.8.2006, בבקשה לקיים ישיבת הוכחות קצרה בקשר לראיה זו.

            בבואו לקבוע את שיעור ההוצאות ושכ"ט עו"ד בפסק דינו הסופי, יביא בית הדין האזורי בחשבון גם ערעור זה.

ניתנה בהעדר הצדדים היום א' באלול התשס"ו (24.8.2006)  ותשלח לצדדים. 

הנשיא סטיב אדלר               השופט שמואל צור    השופטת ורדה וירט-ליבנה

נציג עובדים מר רן חרמש                 נציג מעבידים מר מאיר אנגלרט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: