פסק-דין בתיק ברע 436/04

כללי

1.         בר"ע זו מתמקדת בבניית מסלעה בשטח שבין המבקשים למשיבים, במושב שורש. השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים, ואשר חייבה דיונים לא מעטים בבית משפט שלום, מזה כשלוש שנים, היא: האם המסלעה שנבנתה על ידי המשיבים מהווה ביצוע מלא ונכון של הסכם בין הצדדים שקיבל תוקף של החלטה (כטענת המשיבים), או שמא מדובר בבניה מסוכנת ובלתי בטיחותית, המהווה ביזיון בית משפט (כטענת המבקשים).

2.         נציג בקצרה את הרקע שהביא להסכם בדבר המסלעה. לאחר מכן יתוארו ההליכים בבית משפט קמא, כולל שתי ההחלטות, נשוא הבר"ע. נביא את עמדות הצדדים בבית משפט זה, כפי שעלו בטיעונים בכתב ובעל פה. לאחר מכן,  ננתח את משמעות ההחלטות של בית משפט השלום וההשלכות שלהן. פועל יוצא מכך, תהיה  החלטה בבר"ע זו, כאשר בה נתייחס גם לדרך הנאותה להפעיל את מנגנון בזיון בית משפט, בנסיבות המיוחדות שנוצרו בתיק זה.

הרקע וההסכם

3.         הצדדים הינם בעלי הזכויות במגרשים סמוכים זה לזה, בפרויקט ההרחבה של מושב שורש, בהרי ירושלים. המגרשים של שני הצדדים נמצאים במדרון, כאשר המגרש של המשיבים נמצא מעל מגרשם של המבקשים. המרחק בין השטח המובנה של בתיהם של הצדדים הוא כ-12 מטר: ארבעה מטר מקצה בית המבקשים ועד לגבול שטחם; ארבעה מטר של שטח ציבורי (אשר תחתיו מצוי קו ביוב ראשי); ארבעה מטר של שטח המשיבים, מקצה השטח הציבורי ועד לביתם.

4.         בשל הפרשי הגובה שבין המגרשים, יש צורך לבנות קיר תומך או מסלעה, אשר ימנעו את "גלישת" האדמה והמחובר אליה ממגרשם של המשיבים (העליון) לכיוון מגרשם של המבקשים.

5.         ההליך הראשון בין הצדדים היתה בקשה שהגישו המבקשים למתן צו מניעה כנגד בנית המסלעה, אותה ביקשו המבקשים להציב בשטח הציבורי שבין שני המגרשים (בש"א 4779/02, שהוגשה לבית המשפט השלום בירושלים ביום 29.5.02). בבקשה זו ציינו המבקשים כי המסלעה אשר נבנתה על ידי המשיבים היא בלתי תקנית, מסוכנת, אינה נתמכת ועלולה להתמוטט. לבקשה הנ"ל צורף מסמך בכתב יד, החתום על ידי מהנדס הבניין מ' ויינטראוב, אשר נאמר בו כי המסלעה עושה רושם לא מבטיח והציע לפנות ליועץ קרקע לקבל חוות דעת, וזאת בהקדם, כי הדבר נראה לו מסוכן.

6.         בית משפט השלום קבע דיון דחוף למחרת היום, ובמהלך הדיון, בהסכמה ניתן צו מניעה ארעי האוסר על המשיבים לבצע כל עבודה במקום (ראה החלטת כב' השופט א' רומנוב מיום יט סיון תשס"ב (30.5.02), עמ' 1 לפרוטוקול). בשלב מאוחר יותר, התקיימו דיונים נוספים ואף הוסכם על ביקור משותף במקום של עורכי הדין וקבלן (ראה החלטה מיום א תמוז תשס"ב (11.6.02)).

7.         במסגרת אותו הליך, הגיעו הצדדים להסדר פשרה ביום 14.6.02. על ההסכם חתומים הצדדים עצמם ועורכי הדין שייצגו אותם אז ומייצגים אותם גם בהליך בפניי. בפרוטוקול שנערך ביום 18.6.02, מסבירים הצדדים כי הגיעו להסכם לאחר שנפגשו עם הקבלן עליאן, שהוצג כמי שיבצע את העבודות.  בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' רומנוב) נתן להסדר הפשרה המוסכם, תוקף של החלטה, בתום הדיון הנ"ל, ביום 18.6.02.

8.         לאור חשיבות ההסכם, אשר מהווה את הבסיס לטענות ביזיון בית משפט, מן הראוי לצטטו במלואו (להלן - "ההסכם" או "הסדר הפשרה"):

"1. המשיבים מתחייבים לפרק את המסלעה הקיימת בין המגרש שרכשו במושב שורש (במגרש 146) לבין השטח הציבורי המפריד בין המגרש שרכשו המשיבים, לבין המגרש 137 אותו רכשו המבקשים במושב שורש.

2. המבקשים אינם מתנגדים לכך שהמשיבים יבנו מסלעה חליפית למסלעה הקיימת, ובלבד שבנייתה תבוצע כמפורט להלן:

(א) שתי שורות האבן הראשונות (הנמוכות) במסלעה תהיינה במרחק של 5.5 מ' מקו הבניין הסמוך של ביתם של המבקשים. מוסכם כי המבקשים יזומנו להיות נוכחים במקום, בעת שתוצבנה שתי שורות אלה, והמשיבים ידאגו להודיע למבקשים זמן מתאים מראש כדי שהמבקשים יוכלו להיות נוכחים כאמור.

(ב) שתי שורות האבן הבאות, תהיינה בנסיגה של 40 ס"מ לפחות משורת האבן שמתחתם.

(ג) כל שתי שורות אבן שלאחר מכן, תהיינה גם הן בנסיגה של 40 ס"מ נוספים לפחות, משורת האבן שמתחתם.

(ד) גובה המסלעה לא יעלה על 5 מ' ממפלס החצר האחורית של מגרש המבקשים.

3. המשיבים מתחייבים שאם ובמידה והמסלעה תהיה מונחת על קו הביוב בשטח הציבורי, הרי שהמשיבים הם שיהיו אחראים לתקן תקלות שתהיינה - אם תהיינה - בקו הביוב, ולרבות הנחת קו ביוב חליפי במידת הצורך (במקום קו הביוב הקיים ביתרת השטח הציבורי) וישאו בכל הוצאה, נזק או עלות שיהיו כרוכים בכך.

4. אין בהסכם זה משום הסכמה של מי מן הצדדים לאיזו מן הטענות שהועלו במחלוקות שבין הצדדים, ואין בהסכם זה משום ויתור על כל טענה, זכות או דרישה של מי מן הצדדים לכל סעד שהוא, ולרבות לפיצוי בגין נזקים, למעט העובדה שהמבקשים אינם מתנגדים (כאמור) להצבת המסלעה בתנאים המסוכמים כמפורט לעיל.

5. הצדדים מבקשים מבית המשפט הנכבד לאר הסכם זה ולתת לו תוקף של החלטה, ללא צו להוצאות בבקשה זו".

ההליכים וההחלטות בבית משפט קמא

9.         ביום 5.9.02 הגישו המבקשים בקשה לאכיפת ביצוע ההחלטה הנ"ל לפי פקודת בזיון בית משפט (בש"א 4779/02). טענת המבקשים היתה כי המשיבים לא קיימו את התחייבויותיהם על פי ההחלטה הנ"ל, ובמקום זאת יצרו פסולת ולכלוך בשטח הציבורי. לטענת המבקשים, המסלעה המאולתרת (זו שהיתה בנויה לפני הגשת הבש"א הקודמת) עודנה קיימת במקום והיא בלתי בטיחותית בעליל, ומאידך גיסא, לא נבנתה על ידי המשיבים מסלעה חלופית, אשר כפי שהדגיש עו"ד אקסלרוד בבקשתו הנ"ל, המשיבים "התחייבו לכך מפורשות בהסדר הפשרה"             (סעיף 14 לבקשה; ההדגשה במקור).