פסק-דין בתיק ברע 364/06

1.         בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת ת. נתנאל-שרון) מיום 28.2.06 בת"א 12884/02.

2.         המבקשת נפגעה ביום 28.1.02 בתאונת דרכים, והגישה נגד המשיבה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב התאונה.

3.         ביום 6.1.03 מונה ד"ר ברנפלד כמומחה בתחום האורטופדי, ובחוות דעתו מיום 4.5.03 הוא קבע כי למבקשת לא נותרה נכות עקב התאונה.

4.         בתאריך 11.12.03 עברה המבקשת בדיקת סי.טי. לאור תלונות חוזרות ונישנות על כאבים. ממצאי הבדיקה הועברו לד"ר ברנפלד במסגרת שאלות הבהרה ולאחר מכן הוא נחקר בבית המשפט. ד"ר ברנפלד השיב כי אין בממצאי הבדיקה כדי לשנות את חוות דעתו.

5.         המבקשת עתרה לפסילת חוות דעתו של ד"ר ברנפלד ולחילופין עתרה למינוי מומחה נוסף.

6.         בהחלטה מיום 28.2.06 קבע בימ"ש קמא כי אין כל עילה לפסילת חוות דעת המומחה ו/או למינוי מומחה נוסף.

7.         החלטה זו הינה נשוא הבקשה שבפני, כאשר המבקשת טוענת כי טעה בימ"ש קמא בהחלטתו, באשר מחוות דעתו של המומחה וחקירתו עולות סתירות מהותיות.

8.         המשיבה מתנגדת לבקשה וטענה כי החלטת בימ"ש קמא נכונה וסבירה ואינה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

9.         החלטתי ליתן למבקשת רשות ערעור ולדון בערעור על פי הרשות שניתנה.

10.        במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה לפיה הוריתי על מינוי מומחה נוסף, קבעה כבוד השופטת דורנר (רע"א 7092/02 - חנינה (חנה) עמר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ . תק-על 2003(1), 593) כי:

"לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל דעה, כי דין הבקשה להדחות. שכן, כלל הוא, כי אין בית-משפט זה נוהג להתערב בהחלטות ביניים הנוגעות לדרך ניהול המשפט ונתונות לשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית. הדברים אמורים, בפרט, כאשר ההחלטה נתקבלה במסגרת בירור התשתית העובדתית הרלוואנטית, וכשאין בהחלטה כדי לגרום עיוות-דין.

מעבר לדרוש יוער, כי אף לגוף העניין, אין ממש בטענות המבקשת. החלטת בית -המשפט המחוזי למנות מומחה נוסף הינה סבירה ומקובלת במקרים כגון אלה, בהם נותר ספק בלבו של בית-המשפט אם חוות-הדעת הרפואית שמונחת בפניו משקפת כיאות את מצבו הרפואי של התובע. ראו למשל רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ".

11.        בענין שבפני שני הנימוקים לעיל מתנגשים - כאשר אני סבורה כי בנסיבות - האינטרס המהותי גובר על הדיוני. מינוי המומחה הנוסף הינו הדרך היחידה הפתוחה בפני המבקשת להוכחת עניינה שברפואה ולמקרא חוות דעתו של ד"ר ברנפלד, תשובותיו וחקירתו - ספק בעיני אם יש בהם כדי לשקף את מצבה האמיתי של המבקשת. להלן אבהיר דברי:

11.1      עובר למתן חוות דעתו עמדו בפני ד"ר ברנפלד אמצעי ההדמיה הבאים:

-                     צילום אגן + צילום עמוד שידרה מותני

-                     CTעמוד שידרה מותני חוליות 1S-1L.

11.2      בחוות דעתו מיום 4.5.03 קובע ד"ר ברנפלד כי המבקשת נפגעה פגיעה בלתי ישירה בעמוד שידרה צווארי, כאשר בבדיקה במרפאתו לא נמצא כל ממצא קליני מלבד תלונותיה על רגישות והגבלה בתנועות עמוד שידרה צווארי וכתף שמאל. עוד הוא מציין כי אמצעי ההדמיה לא הצביעו של כל ממצא פתולוגי "(מלבד שינויים ניווניים קלים ביותר התואמים את רוב האוכלוסיה בת גילה)" ולפיכך קבע כי לא נותרה למבקשת נכות בעקבות התאונה.

11.3      בממצאי בדיקת CTמיום 11.12.03 נמצא בלט דיסק הגורם לחץ קל על השק התקאלי בגובה 5C-4Cובגובה 6C-5Cוכן נמצאו שינויים ניווניים בגבהים שונים, אחרים.

11.4      בתשובה לשאלות הבהרה מטעם המבקשת אישר המומחה קיומם של בלטי דיסק וכן השיב ב"יתכן"  כי הממצאים מתיישבים עם תלונות המבקשת אודות כאבים והגבלה בתנועות הצואר. הוא גם אישר כי בבדיקתו הוא מצא הגבלה קלה של תנועות הצואר, אך לא מצא ממצא קליני. יחד עם זאת הוא השיב כי אין באמור כדי לשנות את חוות דעתו מאחר ו"השינויים הינם אופיניים לרוב האוכלוסיה בת גילה. הממצאים הקליניים והרנטגניים כולל בדיקת הסי.טי האחרון שהוצגה בפני ביום 11.12.03 , אשר אינו שונה במהות מהסי.טי הקודם אשר נעשה בסמיכות לארוע ביום 12.6.02".