פסק-דין בתיק ברע 3440/07

1.         בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מלכה אביב) מיום 16.12.07 בת"א 4074/07, לפיה נתמנה מומחה מטעם בית המשפט לצורך בדיקת חשבונות בנק הנוגעים לתביעה. המינוי נעשה ביוזמת בית המשפט וחרף התנגדות שני הצדדים לכך. לא ייפלא אפוא כי בתשובתו לבקשת רשות הערעור הודיע המשיב כי הוא מסכים לביטול ההחלטה בדבר מינוי המומחה.

2.         החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה בה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

3.         דין הערעור להתקבל. מינוי מומחה לשם בדיקת חשבונות ייתכן כאשר מתגלית בפני בית המשפט מחלוקת בתחום מקצועי זה. מחלוקת כזאת לא התגלתה במקרה שבפנינו. תביעת המשיב נגד המבקש הנה על כך ששיק בסך של 503,000 ש"ח, אותו משך המשיב לפקודת "רוני הרוש נדל"ן", הופקד על ידי המבקש לחשבון הפרטי של רוני הרוש (להלן - הרוש) ולא לחשבון החברה שבבעלות הרוש (רוני הרוש נדל"ן בע"מ). אמיתות הרישומים בספרי המבקש לגבי התנועות בחשבונות אלו אינה שנויה במחלוקת. מוסכם כי השיק הופקד לחשבון הפרטי ביום 23.12.05; כי מאז 19.12.05 ועד להפקדת השיק היה החשבון הפרטי ביתרת זכות של 454 ש"ח בלבד; כי ביום הפקדת השיק (23.12) הועבר מהחשבון הפרטי סך של 155,000 ש"ח לצד שלישי (דוד סאסי); כי שלושה ימים לאחר מכן (ביום 26.12) הועבר מהחשבון הפרטי לחשבון החברה סך של 168,000 ש"ח; כי באותו היום (26.12) הועבר מהחשבון הפרטי סך של 175,000 ש"ח לפיקדון מסוג פר"י על שם הרוש; וכי יתרת הכספים בחשבון הפרטי לאחר כל אותן העברות עמדה על 4,954 ש"ח, שרוקנו תוך מספר ימים באמצעות משיכות ותשלומים שונים. אין גם מחלוקת על כך שרק לאחר כל ההעברות והמשיכות הללו הטיל המשיב (בימים 9.1.06 ו-16.1.06) עיקול על הכספים המצויים בחשבון הפרטי ובחשבון החברה.      

4.         טענת המשיב בכתב התביעה היא שמחדלו של המבקש בהפקדת השיק לחשבון הפרטי ולא לחשבון החברה גרם לכך שמרבית הכספים שנתפסו על ידי העיקול נמצאו בחשבון הפרטי, דבר שאילץ את המשיב לחלוק כספים אלה עם נושים נוספים של הרוש. לטענת המשיב, תוצאה זו לא הייתה מתרחשת אילו השיק היה מופקד לחשבון החברה. בישיבת קדם המשפט מיום 21.10.07 טען ב"כ המבקש כי התביעה משוללת יסוד לנוכח העובדה שהוצאת כל סכום השיק מהחשבון הפרטי נעשתה עוד לפני הטלת העיקול הראשון. לאור דברים אלה ביקש בית המשפט מהמשיב להודיע האם הוא חוזר בו מהתביעה. בתגובה הודיע המשיב כי הוא דבק בתביעה. עמדה זו לא נומקה באי-הסכמה מצד המשיב לעצם ביצוע ההעברות והמשיכות המפורטות לעיל, אלא בטענת המשיב כי הפרשנות הניתנת על ידי המבקש לאירועים אלה שגויה בזיקה למחדלים הנורמטיביים המיוחסים למבקש בכתב התביעה. כך,  משום  שכספי  פיקדון  הפר"י  (175,000 ש"ח) נותרו על שם הרוש ונתפסו על ידי עיקול חשבונו הפרטי ולא על ידי עיקול חשבון החברה; משום שלא ייתכן שהמבקש איפשר העברת 155,000 ש"ח לצד שלישי ביום הפקדת השיק בלא שנמצאו בחשבון הפרטי בטחונות נזילים; ומשום שהמבקש איפשר להרוש למשוך מהחשבון הפרטי המעוקל ביום 12.1.06 (בין שני העיקולים) סך של 150,000 ש"ח.

5.         הדיון בטענות אלו של המשיב - בעקבותיהן הוחלט על מינוי המומחה - אינו מצריך מומחיות בתחום בדיקת חשבונות. התנועות בחשבונות ברורות ואינן שנויות במחלוקת. השאלות הניצבות לפתחו של בית המשפט נוגעות לא לעצם התנועות אלא לנפקות הנודעת להן להיווצרות עילות התביעה. עניינן של שאלות אלו בתוקפו של צו העיקול הראשון; בחובת המבקש למנוע משיכת כספים מכוחו של הצו הראשון; בזהות החשבון שאליו צריך היה המבקש להפקיד את השיק לאור שם הנפרע שצוין בו; בקיומם או באי-קיומם של בטחונות נזילים בחשבון הפרטי; וכיוצא באלה שאלות של חוק ושל עובדה. ההכרעה בכל אותן שאלות לא תקודם באמצעות מומחה לבדיקת חשבונות אלא טעונה היא - לפחות בשלב בו מצוי התיק כעת - בירור משפטי ועובדתי החורג מעצם הפעילות הרישומית בחשבונות.

6.         לפיכך הערעור מתקבל וההחלטה בדבר מינוי המומחה מבוטלת. מאחר שהמשיב לא ביקש את מינוי המומחה ולא התנגד לערעור על מינויו, לא ייעשה נגדו צו להוצאות.

ניתן היום כ"ג באדר ב' תשס"ח (30 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: