פסק-דין בתיק ברע 3354/08

1.         בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בקריות (כבוד השופט ע. נווה) מיום 15.5.08 בת"ק 1930/07.

2.         בת.א. 4572/05 , בבימ"ש השלום בחיפה, הגיש המבקש כתב תביעה נגד מוטי חמו וארז לוי(להלן: "הנתבעים"). בתביעתו טען המבקש כי הנתבעים ביצעו בדירתו עבודת ליטוש שיש וכי העבודה בוצעה בחלקה וברשלנות, תוך גרימת נזק למרצפות. המבקש העמיד את תביעתו על סך 18,200 ש"ח. לתביעתו צירוף המבקש חוות דעת שמאית שערך המשיב, בה העריך המשיב את הנזקים שנגרמו לשיש עקב עבודת הנתבעים, לרבות ירדת ערך הדירה עקב העבודות.

לאחר שנשמעו ראיות הצדדים ניתן פסק דין בת.א. 4572/05 ובו קבע כבוד השופט א. טובי כי: "בקיאותו של השמאי בעניינים לגביהם חיווה דעתו היתה מועטה ביותר אם בכלל. במרבית הנקודות שחייבו ידע ומיומנות מקצועית לא נבדלה בחינתו ובדיקתו מכל אדם מן הישוב, החסר כל בקיאות וידע בתחום. מידת הברק של סוגים שונים של אבן משתנה לפי סוג האבן, סוג הליטוש, איכות החומר ועוד כהנא גורמים. לטעמי, דרוש ידע מקצועי אלמנטרי על מנת לקבוע , כי עבודת הנתבעים היתה אכן לקויה, לא כל שכן שגרמה נזקים כבדים לאבן".

3.         בעקבות פסק הדין, בו נדחתה תביעתו, הגיש המבקש תביעה נגד המשיב בת"ק 1930/07 וטען כי שילם למשיב על מנת שיחווה דעתו בתחום שבמומחיותו , בעוד שהתברר כי אין לו כלל ידע בתחום - דבר שגרם לדחיית תביעתו. המבקש העמיד תביעתו על סכום של 1,226.65 ש"ח (החזר הסכום ששילם למשיב) וכן נזקים ישירים שנגרמו לו עקב חוות הדעת שניתנה.

4.         בפסק דינו של בימ"ש קמא נקבע כי:

"זו תביעה בעייתית משום שהיא בעצם מעמידה בספק כל חוות דעת של בעל מקצוע שניתנה "מטעם" אשר ביהמ"ש לא נכון היה לקבלה. באותה מידה, ניתן לבוא בתביעות כנגד רופאים או כנגד בעלי מלאכה אחרים, היה על התובע להעמיד תשתית באמצעות חו"ד אחרת או באמצעות מומחה לדבר אשר היה מוכיח כי הנתבע התרשל או לא ביצע את מלאכתו נאמנה, הדבר לא נעשה והניסיון התבסס אך ורק על תוצאות פסה"ד, מה גם שהתובע בחר לא לערער אינו מפסיק".

5.         בבקשתו טוען המבקש כי טעה בימ"ש קמא כאשר לא ניתח את חוות דעת המשיב, את עדותו בבית המשפט ואת ממצאי פסק הדין בכל הנוגע למשיב וכי פסק הדין מדבר בעד עצמו.

6.         המשיב טען בתגובתו כי הוא שמאי מומחה וכי חוות דעתו לא נסתרה בחוות דעת נגדית מטעם הנתבעים והמבקש לא הוכיח כל נזק  שנגרם לו.

7.         החלטתי ליתן למבקש רשות ערעור ולדון בערעור על סמך הרשות שניתנה.

8.         אכן - כקביעת בימ"ש קמא - המדובר בתביעה בעייתית ואין מקום לקבוע ככלל כי מומחה שחוות דעתו נדחתה יחוב ברשלנות כלפי מזמין העבודה.

9.         יחד עם זאת המשיב לקח על עצמו ליתן למבקש "חוות דעת מומחה" בענין "רצפת הבית" והנזק שנגרם לה, כאשר בעדותו בפני בימ"ש הוא אישר כי "אין לי מומחיות בנושא של אבן ושיש. אני לא מכיר את ענף השיש והליטוש. אתה שואל איך אני נותן חוות דעת בנושא שאיני מבין בו אני משיב שלומדים אותו. אני למדתי את הנושא. אתה שואל אם הכנתי תיק שמאות לנכס אני משיב שזה לא עובד כך. אתה שואל אם אני הולך לקבל הצעת מחיר לצורך הערכה כאמור והאם עשיתי את חוות דעתי על סמך אינטואיציה או על סמך מידע ואני משיב שהבאתי בעל מקצוע ושאלתי מה המצב שם. אחד מבעלי המקצוע היה וביצע חלק מהעבודה. אתה שואל אם פניתי לקבל או ללמוד נתונים מבעל מקצוע אחר, לדוגמא - סוגי עיבוד באבן, חומרים בהם משתמשים לצורך עיבוד אני משיב בשלילה...ברגע שהגעתי לדירה ראיתי ממצאים מסוימים פניתי אל עופר יונה. זה האיש היחיד שהסתמכתי עליו כאיש מקצוע.."

10.        לאור תשובותיו של המשיב ברי כי אינו מומחה בתחום בו חיווה דעתו וצדק כבוד השופט טובי בקובעו כי:

"יאמר מיד כי חוות הדעת שצירף התובע הנה בעייתית ואין בה כדי לסייע בהרמת נטל ההוכחה המוטל עליו. עיון בפרטי הכשרתו של השמאי, כפי שנרשמו בפתח חוות דעתו,מלמד כי הינו בוגר שמאות רכב בטכניון. בחקירתו הנגדית הודה כי מומחיותו היא בתחום שמאות אלמנטרית ושמאות רכב וכי מעולם לא הגיש בעבר חו"ד בנושא של אבן ושיש וכי אינו מכיר את ענף השיש והליטוש. השמאי אישר כי הקביעות המקצועיות שבחוות דעתו הסתמכו על דברים שלמד מפי איש מקצוע שביצע בסופו של דבר עבודת הליטוש עבור התובע, הוא עופר יונה. עובדה זו מאיינת למעשה את כל משקלה של חוות הדעת, עד שניתן למאר כי היא כשלעצמה חסרת כל ערך ראייתי. לא זו בלבד שאותו יונה הוא בעל ענין משום שהוא זה אשר הוזמן לבצע את העבודה עבור התובע אלא שהסתמכות על דבריו והסבריו הנה בבחינת עדות שמועה שאין ליתן לה משקל ראיתי.

יתר על כן , בחקירתו הנגדית נשאל השמאי על סמך מה ביסס את קביעתו כי האבן איבדה את הברק הטבעי, ותשובתו היתה כי זהו סוג של אבן שצריך שיהיה לה ברק טבעי, אלא שכאשר נתבקש לזהות שלושה סוגי שיש שהוצגו בפניו לא עלה הדבר בידו".

11.        משנתן המשיב חוות דעת "מומחה" בתחום שאינו תחום מומחיותו - וכאשר השיב במפורש כי אינו בקי בתחום בו חיווה דעתו - ממילא התרשל בביצוע עבודתו באופן המצדיק חיובו בנזקים שנגרמו למבקש עקב חוות דעתו , שהיוותה בסיס לתביעת המבקש.

ודוק - אין עסקינן בחוות דעת מומחה שקביעותיו נדחו על ידי בית המשפט ואפילו לא בקביעת בימ"ש כי המומחה אינו מומחה בתחומו אלא במי שחיווה דעתו שלא בתחום שכלל אינו מכיר ולבטח אינה בתחום מומחיותו - כאשר הוא עצמו מודה בעובדה זו ובכך שכל חוות דעתו מהוה "עדות שמועה" מפי בעל המלאכה שעבד בדירה.

12.        מכל האמור - אני מקבלת את הערעור ומבטלת את פסק דינו של בימ"ש קמא.

13.        אני מחייבת את המשיב לשלם למבקש את הסכום של 15,672 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.4.04 ועד מועד התשלום בפועל.

14.        במידה והופקד פקדון - הוא יוחזר למבקש.