פסק-דין בתיק ברע 3178/08

1.         בהחלטה שניתנה על ידי ביום 31/3/08, הוריתי על מתן תשובה לבקשה, תוך שהובהר שנפלה טעות בדרך התנהלותו של התיק בהערכאה הדיונית. בין היתר, הובהר באותה החלטה, כי לא היה מקום ליתן פסק דין בנוגע לשיעור הפיצוי מבלי לשמוע כלל הראיות בתיק, וכי דינו של פסק הדין שניתן כנגד המשיבה ביום 5/11/07, להתבטל, כאשר החובה לפיצוי לרבות קביעת שיעורו, יתבררו לאחר הגשת כתבי הטענות של כל בעלי הדין.

2.         לאור ההחלטה שניתנה על ידי בית משפט זה, הודיעה המבקשת, כי היא מוחקת את בקשת רשות הערעור שהגישה בתיק דנן, וכי היא מבקשת להורות על מחיקתה, ללא צו להוצאות.

            מטעם המשיבה הוגשה הודעה ותגובה לבקשה האמורה, לפיה מקבלת היא את הצעת בית המשפט, שפורטה בהחלטה מיום 31/3/08, מתנגדת לבקשת המבקשת למחיקת הבקשה ללא צו להוצאות, הגם שאין היא יכולה, על פי ניסוחה, "להתנגד למחיקת הבר"ע".

לעניין החיוב בהוצאות, השיבה המבקשת, שמאחר שהמשיבה לא נדרשה לתשובה לגופו של עניין, אין מקום לחייב בהוצאות.

3.         אין בדעתי להיעתר לבקשה למחיקת בקשת רשות הערעור לאור הטעות שנפלה בהחלטותיו של בית משפט קמא, בדבר מתן פסק דין כנגד המבקשת בטרם יתברר, כאמור, נושא חבותו של מר מאיר אביב ושיעור הפיצוי שיש לחייב בו את המבקשת ואת מר אביב, אם אכן יתברר שקיימת חבות. מחיקת בקשת רשות ערעור יהיה בה כדי לקבע את הטעות שנפלה בערכאה הדיונית ועלולה להביא להתדיינות מיותרת נוספת בערכאת ערעור בשלב מאוחר יותר.

לעניין זה, חוזר בית המשפט ומפנה להחלטתו מיום 31/3/08, בעיקר לסעיף 8 של ההחלטה.

בנסיבות אלה, ועל אף שלכאורה יש בהחלטה זו משום להרע עם המבקשת, ראוי היה כי לא תוגש בקשה למחיקת ההליך בערכאה זו. 

4.         עוד אין אני מקבלת את עמדת המשיבה, לפיה לא יכולה היא, כהגדרתה, "להתנגד לבקשת המחיקה". גם אם עקרונית אין היא יכולה להתנגד למחיקה, ראוי היה כי לאור ההחלטה שניתנה ביום 31/3/08, הייתה המשיבה שוקלת הגשת בקשה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור מטעמה, כדי להורות על ביטול פסק הדין של בית משפט קמא, ככל שניתן כנגדה.

            משלא נעשה דבר, אין בכך לייתר את ההחלטה של ערכאה זו.

5.         אשר על כן, אני דוחה את הבקשה למחוק את בקשת רשות הערעור. אני מורה כי בקשת רשות הערעור תתקבל במובן זה שתינתן רשות ערעור וכי הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, הכול כמפורט על פי החלטתי מיום 31/3/08.

6.         אני ערה לעובדה, כי בהחלטתי זו, ניתן למעשה סעד שלא נתבקש לתתו ועוד לטובת צד שלא יזם את ההליך. על אף שככלל אין ליתן בידי בעל דין סעד אותו לא ביקש, הכלל אינו מוחלט. הוא הדין בנוגע למתן סעד לבעל דין שלא יזם את ההליך.

            ההלכות העולות במקובץ בנוגע לנושא זה, מורות כי בית המשפט יושיט סעד שלא נתבקש לתתו, אם כל העובדות הנחוצות לצורך הכרעה בעניין אותו סעד, הובהרו וכן יורה בית המשפט על תיקון פסק הדין של הערכאה הדיונית, גם כאשר התיקון ייעשה לטובתו של מי שלא הגיש כל בקשה לעניין זה, וזאת כאשר אין טעם להמשיך בהתדיינות בין הצדדים, מבלי לתקן את הפגם שנפל באופן ניהולו של ההליך (ראה על דרך ההשוואה ע"א 253/84 י' ספיר נ' פ' ספיר, פ"ד מב(3) 14, 18ב-ז).

7.         לאור הפירוט שהובא בהחלטתי מיום 31/3/08, ולאור הפירוט שהובא לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המשיבה  - קו 7 בע"מ, מיום 5/11/07; אני מורה על קבלת כתב הגנה שהוגש באיחור על ידי המשיבה ועל שמיעת ראיות בתיק מטעמם של כל בעלי הדין, תוך שמירה על זכותה של המערערת לטעון להוצאות בגין אי הגשת כתב הגנה במועד והצורך להידרש לבקשה לביטול פסק הדין במועד מאוחר.

לאור התנהלות הצדדים בהליך בפניי, ולאור התנהלות המשיבה בערכאה הדיונית, ישא כל צד בהוצאותיו.

            הפיקדון, אם הופקד, יוחזר למפקידו באמצעות בא כוחו.

8.         המועד שהיה קבוע לדיון ביום 5/5/08 , בטל.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ולתיק בית המשפט השלום.

ניתנה היום כ"ג בניסן, תשס"ח (28 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.