פסק-דין בתיק ברע 3161/05

1.         המבקש הוא עורך דין, והוא ייצג את המשיב בהליכים לגביית חוב נטען ממר יוסי הלר (להלן: "החייב").

            המשיב שילם למבקש מקדמה על חשבון שכר טרחתו בסך 10,000 ש"ח. המבקש ייצג את המשיב בהליכים שונים לצורך גביית החוב. בין היתר נתפסה מכונית של אם החייב ששועבדה לזכות המשיב. המבקש עתר לבית המשפט בבקשה למינויו ככונס נכסים על המכונית, ובקשתו התקבלה.

            במסגרת הליכי הכינוס, נמכרה המכונית לבתו של המשיב, ונקבע שכר טרחתו של המבקש בסך 6% + מע"מ.

2.         לאחר מכירת המכונית, מסר המבקש למשיב את ההוצאות שהוא הוציא לצורך טיפול בענייניו, וכן פירוט של שכר הטרחה המגיע לו לטענת המבקש.

            המשיב סרב לשלם את שכר הטרחה, והמבקש הגיש לבית המשפט השלום בתל אביב תובענה על סך 23,500 ש"ח. 

            המבקש הודיע ללשכת ההוצאה לפועל כי הוא הגיש בקשה לעיכוב המכונית בידיו עד שישולם לו שכר טרחתו. לאחר שהמשיב הגיב להודעה זו - החליט ראש ההוצל"פ ביום 18.12.05, כי על המבקש לפעול להעברת המכונית על שם הרוכשת. החלטה זו היא נשוא בקשת רשות הערעור דנן.

3.         המבקש מבסס את בקשתו על ס' 88 לחוק לשכת עורכי הדין. הוא טוען כי שלושת תנאי הסעיף חלים בענייננו -

            עורך הדין טוען לחוב של לקוחו בגין שכר טרחה והוצאות שהוציא;

            הנכסים שעורך הדין מעכב הגיעו לידיו "עקב שירותו ללקוח";

            ועורך הדין הגיש תביעה נגד הלקוח תוך 3 חודשים מיום שהלקוח דרש את הנכס המעוכב.

4.         השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא האם המכונית שהגיעה לידי המבקש במסגרת תפקידו ככונס נכסים, היא נכס שהגיע לידיו "עקב השירות ללקוח".

            המבקש טוען כי המכונית הגיעה לידיו עקב השירות ללקוח, למרות שהיא הגיעה לידיו כשהוא שימש כונס נכסים. לטענת המבקש, מסקנה לפיה עורך דין המתמנה לכונס נכסים חדל מלשמש עורך דין, היא בעלת משמעויות מרחיקות לכת. שלילת זכותו של עורך דין עומדת גם, לפי הטענה, בניגד למטרות אותן נועדה זכות העכבון להגשים.

5.         המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקש אינו זכאי לשכר הטרחה אותו הוא תבע.

באשר לבקשת רשות הערעור, טוען המשיב כי לכונס הנכסים אין זכות לעכבון. המכונית הגיעה לידי המבקש ככונס נכסים. משמונה המבקש ככונס נכסים, הוא אינו פועל עוד בשם הנושה אותו הוא ייצג קודם לכן, אלא הוא הופך לפקיד בית המשפט, ופועל כזרועו הארוכה של ראש ההוצל"פ. המכונית אף אינה נכס של הלקוח המצוי "תחת ידו" של הכונס, אלא היא מצויה "תחת ידו" של בית המשפט. לכן, לא ניתן לקבוע כי המכונית הגיעה לידי עורך הדין "עקב שירותו ללקוח".

6.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

            כאמור, השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים היא השאלה האם רשאי עורך דין לעכב תחת ידיו נכס שהגיע אליו ככונס נכסים - לצורך הבטחת תשלום שכר טרחה של לקוחו.

            מקובלת עלי בהקשר זה עמדת המשיב, ואני סבורה כי משעה שמונה עורך דין לכונס נכסים, לא ניתן עוד לקבוע כי הנכס שהגיע אליו ככונס - הגיע אליו "עקב השירות ללקוח".

7.         כידוע, אין הכרח כי כונס נכסים הממונה לצורך מימוש משכון (או לכל צורך אחר) יהיה דווקא ב"כ הנושה. ראש ההוצל"פ יכול להחליט למנות גם עורך דין אחר לצורך המימוש. על כל פנים - מי שממנה את כונס הנסים ומעביר לידיו את הנכס הממושכן שאותו יש למכור -הוא ראש ההוצל"פ, ולא הלקוח.

            שכר טרחתו של עורך דין ככונס נכסים נקבע אף הוא על ידי ראש ההוצל"פ, ולא במסגרת מו"מ בין הלקוח לבין עורך הדין.