פסק-דין בתיק ברע 3078/08

1.         לאחר עיון חוזר בבקשה ולאחר עיון בתשובה שנתקבלה, לרבות התגובה לתשובה, יש בדעתי ליתן רשות ערעור לראות את הבקשה שהוגשה כבקשה שניתנה עליה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לפיכך תידון הבקשה כערעור.

2.         הערעור ניתן  בנוגע להחלטת בימ"ש השלום (כב' השופט ש' לבנוני) מיום 25/12/07, בת"א 8674/02, בתיקי בקשות שמספריהן, בש"א 16948/07 ו- 17200/07. באותה החלטה, קיבל בימ"ש קמא את הבקשה שהגישה המשיבה בתיק בש"א 16948/07, וביטל את ההיתר שניתן למערערת בהחלטה מיום 17/10/07, להגיש חוות דעת נוספות - בנוסף לחוות הדעת מטעם ד"ר אהוד אפשטיין. ממילא, נדחתה בקשת המערערת להגיש חוות דעת נוספת.

3.         המערערת הגישה בשנת 2002, תובענה כספית נגד המשיבה בגין הפרעות חשמל נטענות, שגרמו לה, לטענתה, לנזקים, וכל זאת עקב רשלנות של המשיבה.

            בימ"ש קמא הורה על הגשת תצהירי עדות ראשית לרבות חוות דעת. הליכי גישור בתיק לא צלחו. בא-כוחה הקודם של המערערת חדל לייצגה, ובמקומו התייצב עורך הדין המייצגה גם בבקשה דנן.

            בהחלטה שניתנה על-ידי ביהמ"ש קמא מיום 17/10/07, נעתר ביהמ"ש לבקשת המערערת ואיפשר הגשת בקשות נוספות בטרם יסתיימו ההליכים המקדמיים. במסגרת אותה החלטה, הוגשה כאמור הבקשה בתיק בש"א 17200/07, להתיר למערערת להגיש חוות דעת נוספת, על זו שמצוייה כבר בתיק.

            בעקבות הבקשה האמורה, הגישה המשיבה בקשה בתיק בש"א 16948/07, לבטל את ההחלטה הקודמת של בימ"ש קמא, ולא להתיר את הגשת חוות הדעת הנוספת.

            ביהמ"ש נעתר כאמור לבקשת המשיבה, וזאת מאחר שהתיק מתנהל לאורך זמן, וכן מן הטעם שכבר בעבר הורה שיש מקום לסיים את הליכי הקדם.

4.         בהחלטה שניתנה על-ידי ביום 5/2/08, הצעתי למשיבה להסכים לבקשת רשות הערעור, לאפשר הגשת חוות דעת נוספת, מאחר שבתיק טרם נשמעו ראיות, ועל בסיס ההנחה שבשקלול הכולל, הנזק שיכול להיגרם למערערת רב מן הנזק שעלול להיגרם למשיבה, במיוחד כאשר הארכת ההתדיינות, יכול שיהיה לה ביטוי בפסיקת הוצאות.

            עוד הוצע, כי למשיבה תישמר זכות מקבילה להגיש חוות דעת נוספות מטעמה, ככל שיידרש.

5.         בתשובה המפורטת שהוגשה מטעם המשיבה, מתנגדת האחרונה להצעת ביהמ"ש. לעמדתה אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור באופן ניהולם של ההליכים בבימ"ש קמא, ולעניין זה, הפנתה המשיבה, בין היתר, להחלטה שניתנה בבר"ע (י-ם) 2228/06 (כב' השופט סובול, צורף כנספח 1).

            המשיבה חזרה והדגישה את אורך הזמן בו מתנהל התיק, וכי למעשה, לא מדובר בשלבים המוקדמים, על אף שבתיק טרם נשמעו ראיות.

            לעמדתה, אין בחילופי עורכי הדין כדי להצדיק הארכת הדיונים, ובנוסף, אם תתקבל הבקשה, ייגרם נזק למשיבה וייפגעו זכויותיה, וזאת מעבר לאינטרס ההסתמכות. הליך הגישור התנהל על בסיס הראיות שהיו עד כה, ואין מקום לאפשר להוסיף עליהם.

            המשיבה אף הוסיפה וציינה, כי " באיזון בין "בירור האמת" לבין פגיעה בזכויותיה ובאינטרס ההסתמכות של המשיבה - ידה של המשיבה על העליונה".

6.         כפי שהובהר בהחלטתי מיום 5/2/08, יש להיעתר לבקשה, ויש לקבל את הבקשה שנדונה כערעור, ולאפשר הגשתה חוות דעת נוספת כמבוקש על-ידי המערערת, תוך שמירה מלאה על זכות המשיבה להתגונן מפני אותה חוות דעת.

            ככל שהיתה הארכת דיון עקב כך שנשמרה הזכות לעשות כן, יוכל הדבר לבוא לידי ביטוי במסגרת פסיקת הוצאות.

אפרט את מסקנתי האמורה:

ברע"א 7682/06 ( אליהו חב' לביטוח בע"מ נ' חיים אלוש, החלטה מיום 25/6/07, תק-על 2007(2) 4715), עמד כב' השופט ריבלין על השאלה העקרונית, והיא השיקולים שצריכים לשמש את ביהמ"ש הדן בבקשת רשות ערעור על החלטה אחרת, ומתי יש להורות על קבלת הבקשה למרות שמדובר בשלב ביניים של ההתדיינות.

הגם שמדובר שם בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אותם שיקולים צריכים להנחות את ביהמ"ש גם באופן בירורם של תביעות אחרות.

העיקרון המנחה הוא - כך יש לדעתי לפרש את ההחלטה האמורה - שיש מקום ליתן רשות ערעור במקום שקיימת סבירות רבה מאוד כבר בשלב הביניים, שאי מתן הרשות עלול לגרום לתקלות, ולהאריך בסופו של דבר את ההתדיינות בתיק, באופן שבמסגרת הערעור עלול ביהמ"ש להידרש לצורך להחזיר את המצב לקדמותו ולהורות על קבלת ראייה נוספת ושמיעה מחדש של התיק. במקרה כזה, כלל המשאבים שיושקעו לצורך שמיעת ההליך יהיו מרובים  וכן אורך זמן ההתדיינות.