פסק-דין בתיק ברע 3049/08

בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה  (כבוד הרשמת מרב קלמפנר-נבון) מיום 31.12.07 (להלן: " ההחלטה"), שניתנה בתי הוצאה לפועל מס' 0-86-01913-02 (להלן: " תיק ההוצל"פ"), לפיה קיבלה כבוד הרשמת את חוות הדעת, אשר הוגשה ע"י רו"ח יום-טוב בילו, אשר מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש, לצורך עריכת חישוב מצב החשבון בין הצדדים, על פי החלטות ופסקי דין שניתנו ע"י הערכאות השיפוטיות השונות (להלן: " המומחה").

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

העובדות -

1.         בפניי "מערכה" נוסף ב"מלחמה" שבין הצדדים, המתנהלת, מזה למעלה מעשרים שנה (!), במערכת השיפוטית, על ערכאותיה השונות ואף נסיון שנעשה, לאחרונה, ע"י ביהמ"ש העליון, להביא הצדדים לידי הסכמה במחלוקות שנותרו ביניהם, לא צלח.

2.         לא אפרט את כל השתלשלות העניינים, אשר פורטה בטיעוני הצדדים וכן בהחלטות ובפסקי דין רבים שניתנו, לרבות בהחלטת כבוד ראש ההוצל"פ, מושא ערעור זה ואסתפק, איפוא, בסקירה מתומצתת, ככל האפשר, של ההליכים ושל ההחלטות ופסקי הדין שניתנו ו ככל שיידרש, אציין, בפרק הדיון, דברים שנאמרו בהחלטות ובפסקי הדין שניתנו.

3.         תיק ההוצל"פ נפתח לשם גביית חוב, על פי פסקי דין שניתנו כנגד המשיבה ואחרים בת.א. 797/85בבית המשפט המחוזי בחיפה (להלן: " פסק הדין").

בעקבות כך, הגישה המבקשת כנגד הבנק, בת.א. 963/91 בביהמ"ש המחוזי בחיפה, בה תבעה  מספר סעדים וביניהם - ביטול פסק הדין. ביום 14.4.05 ניתן פס"ד ע"י כבוד השופטת וסרקרוג (להלן: " פס"ד וסרקרוג"), אשר קבע, למבקשת פיצוי בסך השווה ל- 40,500 $, על פי השער היציג של הדולר, הנכון ליום 1.5.85.

כן קבעה כבוד השופטת וסרקרוג, כי סכומים שנגבו מהמבקשת, מעבר לסכום הנ"ל, ישולמו לה ע"י הבנק וכי לצורך חישובם יגיש הבנק חשבון בתצהיר תוך מתן זכות תגובה למבקשת.

לאחר שהצדדים הגישו חישוביהם, ניתן ע"י כובד השופטת וסרקרוג, החלטה משלימה (להלן: " ההחלטה המשלימה"), לפיה על הבנק לשלם למבקשת סכום נוסף השווה  ל- 10,000$, נכון ליום 1.5.85.

4.         בין לבין, בשנת 2001, הגישה המבקשת לראש ההוצל"פ, בקשה בטענת "פרעתי". טענה זו התקבלה, בחלקה, בהוראה לזכות את תיק ההוצל"פ, בסכום השווה ל- 30,000 $, נכון ל- 4/07. טענותיה האחרות של המבקשת נדחו. שני הצדדים הגישו בר"ע  על החלטה, בר"ע אשר נדונה בפני כבוד השופט גרשון, אשר קיבל, חלקית, את ערעור המבקשת ודחה את ערעור הבנק (להלן: " פס"ד גרשון").

כבוד השופט גרשון הורה לכבוד ראש ההוצל"פ, למנות מומחה, אשר יחשב את יתרת החוב בתיק ההוצל"פ, על פי התשלומים אשר הופקדו ע"ח החוב (לפי דפי חשבון הבנק) ומבלי להביא בחשבון את הסכומים אשר המבקשת טענה שנעשו ללא סמכות.

5.         כבוד ראש ההוצאה לפועל קבע, בהחלטתו שניתנה בעקבות פס"ד גרשון, כי על המומחה לחשב את הסכומים לפי דפי החשבון בלבד ומינה מומחה, אשר יחשב מהו הסכום המגיע למבקשת, על פי פס"ד וסרקרוג ופס"ד גרשון.

6.         ביום 25.7.07 הגיש המומחה את חוות דעתו, שמועד עריכתה - 22.7.08 (להלן: " חווה"ד"), לתיק ההוצל"פ ובה נקבע, שהזוכה בתיק ההוצל"פ (להלן: " הבנק" או " המערער"), חייב למשיבה (להלן: " רלה" או " המשיבה"), סך של 44,936,126 שקלים ( ישנים). יצויין, כי בהחלטה נרשם, ככל הראה בטעות - 44,936,126 ש"ח, שהם שקלים חדשים.

7.         כבוד ראש ההוצאה לפועל קבעה, כי מדובר במומחה נייראטלי וכי מחקירתו בפניה התרשמה כי מדובר בעד מהימן.

את טענות הזוכה כנגד חווה"ד חילקה כבוד הרשמת לשלוש טענות מרכזיות -

א.         התייחסות לטבלת הריבית, לפיה ערך המומחה את חישוביו, היא טבלה 102הנהוגה בבנק הזוכה.

כבוד הרשמת קבעה, כי הבנק לא נענה לבקשת המומחה לקבלת לידיו את טבלאות הריבית של הבנק ואף לא קיים צו שניתן בענין זה ע"י ראש ההוצאה לפועל וכי אף בתגובתו שהוגשה בפניה לא תיקן את המחדל ולפיכך, כדין חישב המומחה את הריבית לפי טבלה 102.

ב.         התייחסות למחלוקת בנוגע לחישוב הריבית באופן שהיא מתווספת לקרן, כל חודש או כל שלושה חודשים.

המומחה חישב את הריבית, באופן שהיא מתווספת לקרן, בכל חודש. כבוד ראש ההוצאה לפועל קבעה, כי חישוב זה עולה בקנה אחד עם החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל, הרשם (כתארו אז), מר דאוד מאזן, מיום 3.6.07, אשר הפכה חלוטה, לאחר שהשגות עליה נדחו מסיבות, אשר אין זה המקום לעמוד עליהן.