פסק-דין בתיק ברע 2969/05

בקשת רשות הערעור מתייחסת לשני עניינים בהחלטתה של כב' ראש ההוצל"פ, הרשמת בן שמן מיום 27.10.05.

ב"כ המשיבים עו"ד קנת, מונה ככונס נכסים על מניות המבקשת בחברת סגוביה בע"מ, שהיא חברה שבבעלותה יש נכס מקרקעין. ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור - עניינה בהליך מכירת המניות הנ"ל.

ראשית, חולקים המבקשים על החלטתה של ראש ההוצל"פ להסתפק בחוו"ד שמאי ביחס לשווי המניות שיימכרו. על פי הטענה, הוחלט מלכתחילה למנות שמאי רו"ח, שמומחיותו היא בהערכת שווי מניות, וראש ההוצל"פ שינתה החלטה זו שלא כדין, למרות שאין מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד או היתה בה טעות כלשהי.

בנוסף, טענה המבקשת כי שגתה ראש ההוצל"פ כאשר לא הכירה בכך שצריכה להינתן זכות סירוב

ראשונה לבעלי המניות של המבקשת, ה"ה סלע וברוש.  ראש ההוצל"פ קבעה בהקשר זה כי " לא שוכנעתי כי זכות הסירוב או זכות קדימה לרכישת המניות על ידי מי ממנהלי החייבת או גורם אחר בחברה, מתקיימת כאשר עסקינן במכר כפוי במסגרת הליכי הוצל"פ".

מינוי השמאי

ייאמר קודם כל כי אינני סבורה כי יש לקבל את הבקשה ככל שהיא מתייחסת למינויו של השמאי, ומדבריו של ב"כ המבקשת באולם ביהמ"ש נראה כי הוא אינו עומד על בקשה זו. מנגד, מדבריו של עו"ד קנת עולה כי הוא אינו מתנגד כי המבקשת תגיש חוו"ד נוספת מטעמה ביחס לשווי המניות.

כך או כך, החלטתה של כב' ראש ההוצל"פ ביחס לזהות השמאי, היא החלטת ביניים שראש ההוצל"פ היתה רשאית לשנות אותה, גם אם השמאי שמונה אינו עומד בקריטריונים שנקבעו מלכתחילה.

זכות הסירוב הראשונה

באשר לטענה המתייחסת לזכות הסירוב הראשונה - מדובר בזכות הקיימת לה"ה סלע וברוש מכוח הסכם עם המבקשת מחודש אפריל 1997, שצורף כנספח י' לבקשת רשות הערעור.

המבקשת טוענת כי זכות הסירוב הראשונה היא זכות קניינית, וכי אין לפגוע בה במסגרת הליך המכר של המניות.

מנגד, טען עו"ד קנת, ב"כ המשיבים, כי ה"ה סלע וברוש, הטוענים כי יש להם זכות סירוב ראשונה, אינם צדדים לתיק המתנהל בלשכת ההוצל"פ. לטענתו, הדרך הנכונה לשיטתו היא כי ה"ה ברוש לסלע יגישו המרצת פתיחה לבית המשפט המוסמך, ויבקשו סעד הצהרתי כי הם בעלי זכות סירוב ראשונה.

ב"כ המשיבים הוסיף וטען כי ההסכם בין החברה לבין ה"ה סלע וברוש אינו מחייב אותו ככונס.

עוד נטען כי עיון בהסכם בו מוקנית זכות הסירוב הראשונה מעלה, כי הוא איננו רלוונטי למצב הקיים היום בו כונס הנכסים מציע כדין הצעה לציבור. לכן, טוען עו"ד קנת, כי אין ספק כי ההסכם בין המבקשת לבין ה"ה ברוש וסלע התייחס למכירה של מוכר מרצון לקונה מרצון, ולא למכר כפוי.

אני סבורה כי דין בקשת הערעור, להתקבל, ודין הערעור להתקבל.

ראשית, אני סבורה כי היה מקום לצרף את ה"ה סלע וברוש לדיון בלשכת ההוצל"פ. ה"ה סלע וברוש הם מי שיש להם הסכם עם המבקשת, מכוחו עומדת להם לכאורה זכות סירוב ראשונה.

כפי שנקבע בהלכה הפסוקה " זכות הסירוב היא זכות קניינית אשר מעצם מהותה הינה זכות למנוע את מכר המניות אליהן היא צמודה לצד ג' ושאת על ידי הנחת הצעה שווה להצעתו".(ר' פש"ר (ת"א) 2118/02 רובננקו נ. רו"ח קמיל ואח', כב' השופטת אלשייך).

ה"ה ברוש וסלע, היו זכאים להיות חלק מהליך מכירת המניות - מכח זכותם הקניינית הנ"ל.

עוד נקבע באותו פסק דין כי " זכות הסירוב איננה פוקעת באליה בהליכי חדלות פרעון או במכירה כפויה".

עולה אם כן, כי אין מקום לקבל את קביעתה של ראש ההוצל"פ לפיה זכות הסירוב או זכות קדימה לרכישת המניות אינה מתקיימת כאשר עסקינן במכר כפוי במסגרת הליכי הוצל"פ.

לכן, יש להחזיר את הדיון לראש ההוצל"פ, על מנת שתדון בזכות הסירוב של ה"ה ברוש וסלע, לאור העובדה כי זכות זו נותרת בעינה גם כאשר מתקיימים הליכי מכר כפוי של המניות.