פסק-דין בתיק ברע 2700/05

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בכפר-סבא (כב' השופט רמי אמיר) מיום 19.7.05 בגדרו של ת.א. 4308/03, לפיה התקבלה בקשת המשיבים להורות על גילויה של חוות דעת משפטית במסגרת הליך גילוי מסמכים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמך שבמחלוקת, החלטתי לקבל את הבקשה ולדון בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.

הרקע העובדתי

בתאריך 29.04.03 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבים להפסקת כל שימוש חורג שנעשה במקרקעין הידועים כגוש 6585 חלקה 3 ברעננה, ללא היתר המבקשת.

על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבים עשו במקרקעין שימוש מסחרי בכך שניהלו במקום חנות לממכר מוצרי מזון, וזאת בניגוד להסכם שנכרת בין הצדדים בתאריך 20.06.88.

בכתב ההגנה שהוגש על ידי המשיבים נטען כי השימוש שנעשה במקרקעין הינו שימוש מותר מאחר שהחנות מוכרת מוצרים חקלאיים.

במסגרת הליך גילוי המסמכים נדרשה המבקשת על ידי המשיבים להמציא להם, בין היתר, חוות דעת משפטית בענין תעשיות המלח אשר נכתבה על ידי היועץ המשפטי של הקרן הקיימת עבור יו"ר הקרן.

בהחלטתו נשוא הבקשה שבפני הורה כב' השופט אמיר למבקשת למסור את חווה"ד לעיון המשיבים מכיוון ש" המשיב אינו יכול להסתתר מאחורי החיסיון שלו כאשר הוא תובע בגין חריגה ושימוש חקלאי, וחווה"ד מתייחסת לנושא זה".

בדיון שבפני הסכימו שני הצדדים כי המסמך יימסר לעיוני.

עיינתי במסמך אותו ערך היועץ המשפטי לקק"ל לבקשת יו"ר דירקטוריון קק"ל לקראת דיון במועצת מקרקעי ישראל בנוגע למשא ומתן שהתנהל בין מינהל מקרקעי ישראל לחברות המלח. בחוות דעתו הנ"ל סוקר עו"ד אלפיה את המצב המשפטי והעובדתי ובסיומו ממליץ את המלצותיו.

סבורה אני כי על מסמך זה חלה הוראת סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971, הקובעת:

"(א) דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין אין עורך הדין חייב למסרם כראיה אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך הדין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין".             (ההדגשה שלי - ש.ד.)

ברע"א 9768/04 עילית חברה לביטוח בע"מ נגד נינה גורדצקי ואחרים, תק-על 2005(ג), דן כב' השופט (כתארו אז) אליעזר ריבלין בהיקף החסיון על פי סעיף 48 הנ"ל:

"כדי לא להגביל אדם באכיפת זכותו או בהגנתו, מכיר הדין בחסיון מוחלט של מסמכים שהוכנו לצורך המשפט, כשהליכים משפטיים היו תלויים ועומדים או אפילו רק צפויים, שאם לא נאמר כן ותחשוף הכנתו של משפט לעינו הפקוחה של בעל-דין יריב, תקופח זכותו של בעל דין לתבוע או להתגונן כראוי, כללו של דבר: חסיון מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל-דין שכנגד לגילוי תכנו של מסמך ולעיון בו (ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד כט(1) 169)".

                                                (ההדגשה שלי - ש.ד.)

ברע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד אלי שירי, תק-על 2006(2) 4466, עוסקת כב' השופטת אילה פרוקצ'יה בחיסיונם של מסמכים אשר נועדו לצורך משא ומתן צפוי בנסיון לישוב מחלוקת מחוץ לכתלי בית המשפט, ומסקנתה הינה כי:

"החיסיון החל על חומר הכנה שהכין צד לצורך משפט או משפט צפוי חל, על פי הרציונל שלו ותכליותיו גם על חומר הכנה שנועד לשמש בהליך חלופי ליישוב מחלוקת מחוץ לבית המשפט".

בין יתר הנימוקים להרחבת החיסיון גם להליכים מקבילים ליישוב מחלוקות מציינת כב' השופטת: "כי חשיבות ההגנה הניתנת לבעל דין להכין את עמדתו לצורך התדיינות עם יריבו גוברת בעיני המשפט אף על חובת הגילוי הקיימת דרך כלל לצורך חשיפת האמת. יוצא, איפוא, כי החיסיון המוכר לעניין חומר הכנה הנאסף לצורך משפט מתרחב באופן טבעי גם למנגנונים חלופיים ליישוב סכסוכים".

בענייננו הוכנה חוות הדעת לצורך דיון פנימי בהשלכות ההתקשרות החוזית המוצעת כאשר ברור שתוצאת המהלך עלולה להיות הליכים משפטיים. אולם, גם בהנחה שעסקינן בחוות דעת משפטית המתייחסת להתקשרות חוזית "סתם", סבורה אני כי ההתייעצות נהנית מהגנת החסיון שבסעיף 48 הנ"ל כפי שנקבע בע"א 632/77, 662/77 יוסף מוסקונה עו"ד; מודיעין אזרחי בע"מ נגד גדעון מאור עו"ד, פ"ד לב(2) 321, 324-325: