פסק-דין בתיק ברע 2637/06

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בנתניה (כב' הרשמת אונגר-ביטון יפעת) מיום 5.9.06, אשר הטילה על המערער, לאחר חקירת יכולת, צו חיוב בתשלומים בסכום של 100 ש"ח לחודש למשך שלושה חודשים, והעמידה את צו התשלומים החל מיום 10.12.06 על סך של 1,500 לחודש, מחצית מסכום זה על חשבון הפיגורים שהצטברו וזאת עד לפרעונם.

אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן :

כנגד המערער מתנהלים תיקי הוצל"פ שאוחדו לתיק איחוד. סכום החוב בתיק האיחוד עומד ע"ס של למעלה מ 1,516,763 ש"ח כשמתוכם סכום של 1,200,000 ש"ח הינו בגין תיק משכנתא. עד לעריכת חקירת יכולת, הועמד צו התשלומים על סך 700 ש"ח לחודש.

ביום 5.9.06 נערכה למערער חקירת יכולת, שלאחריה ניתנה החלטה לפיה חוייב המערער לשלם 100 ש"ח לחודש על פי הצו לחיוב בתשלומים, כשלאחר שלושה חודשים יעמוד צו החיוב בתשלומים ע"ס 1,500 ש"ח לחודש.

            על החלטה זו של ראש ההוצל"פ הערעור שבפני.

            בדיון שהתקיים בפני ביום 3.9.07 העמדתי את צו החיוב בתשלומים ע"ס

300 ש"ח לחודש, עד למועד הדיון שנקבע ליום  17.1.08 או עד להחלטה אחרת.

ג.         לטענת המערער טעתה ראש ההוצל"פ בהחלטתה לחייבו לשלם החל מ 12/06 סכום של 1,500 ש"ח לחודש.

            לטענת המערער, אינו מסוגל לעמוד בתשלום חודשי כה גבוה בשל מצבו הבריאותי הקשה והיותו דל אמצעים.

המערער טוען כי מחלת סרטן כיס השתן בה לוקה, אינה מאפשרת לו לעבוד והוא חסר הכנסה מזה כחצי שנה למעט סכום של כ- 1,259 ש"ח בחודש אותם מקבל כקצבת נכות מהביטוח הלאומי ותרומות מקרנות. המערער נעזר בילדיו, בת שסיימה שירות לאומי ובן נשוי ואב לילדה, המתגוררים בביתו והנושאים כיום בתשלומי המשכנתא בגין הבית. הבית עצמו נמצא בהליכי כינוס נכסים במסגרתם אף הוצאו כנגד המערער צווי פינוי. בנוסף, למערער קיימים חובות כבדים נוספים בגין תשלומי חשמל וארנונה. לפיכך, מבקש המערער להעמיד את סכום צו החיוב החודשי על סך 100 ש"ח לחודש. לטענת המערער, טעתה ראש ההוצל"פ בקביעתה כי גובה צו החיוב ישתנה בהתאם לפניית המערער להליכי פשיטת רגל, שכן אין לראש ההוצל"פ סמכות לכפות על חייב לפנות להליכי פשיטת רגל. בדיון שהתקיים בפני הסביר ב"כ המערער כי המערער אינו פונה להליכי פשיטת רגל מאחר שעלות הליכים אלה גבוהה ואין ידו של המערער משגת לפתוח בהליכי פש"ר.

ד.         מנגד טען המשיב 14, בנק לאומי-סניף תל מונד, כי יש להותיר צו החיוב בתשלומים על כנו ולחילופין להעמידו על סך שלא יפחת מ 700 ש"ח לחודש.

            המשיב 14 טוען כי המערער לא עמד כלל בצו החיוב בתשלומים, אף לא בסכום של 100 ש"ח שהוצע על ידו. כמו כן, מביע המשיב תמיהה מדוע לא פנה המערער עד כה להליכי פשיטת רגל. בנוסף מציין המשיב כי אף בעת שהמערער עבד ובטרם חלה הרעה במצבו הרפואי, לא שילם תשלום כלשהו במסגרת תיק האיחוד. לטענת המשיב, משהוצהר ע"י המערער כי ילדיו מסייעים בפרנסתו ונושאים בתשלומי המשכנתא, מתפנים למערער כספים היכולים לשמש אותו לתשלום החוב. 

            המשיב 7, ג.ד. חיתוך כיפוף פחים בע"מ, טען אף הוא כי דין הבקשה להדחות. לטענת המשיב, המערער חי כגרוש בבית פרטי בעל מפלס וחצי ובו חמישה חדרים המשמשים ברובם את ילדיו הבוגרים החיים איתו. לפיכך, אין המערער נושא בהוצאות בגין אחזקת הבית ולא ניתן להתעלם מההכנסות הכוללות של בני הבית הגרים עימו. בנוסף, המערער לא גילה את חשבון הבנק שלו, אישורי תשלום קצבה מהמל"ל ודו"חות מס הכנסה.

            המשיב 17, קויבסקי בע"מ, חזר על טיעוני המשיבים האחרים כשהוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. גם המשיב 9, מפעלי גדנסקי בע"מ, והמשיב 12, זייפר בע"מ, הותירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

ה.        דיון :

            סבורה אני כי דין הערעור להתקבל, כפי שיפורט בהמשך.

            הלכה פסוקה היא כי ראש ההוצאה לפועל הוא זה אשר המופקד על עריכת חקירת יכולת לחייבים, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטתו אלא במקרים נדירים, יוצאי דופן, בהם חרג ראש ההוצל"פ בהחלטתו ממתחם הסבירות (ראו: בר"ע (ת"א) 1071/03 גולן נ' בנק לאומי (לא פורסם); בר"ע (ת"א) 1853/04 הידרו מנוף בע"מ נ' אלי סנדורסי (לא פורסם)). 

יחד עם זאת, סבורה אני כי יש להתערב, במידת מה, בהחלטת ראש ההוצל"פ, בדבר גובה החיוב החודשי.