פסק-דין בתיק ברע 2601/04

זוהי בקשת רשות לערער שהוגשה כנגד החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ד' מארק-הורנצ'יק) מיום 8.4.05, לפיה נדחתה בקשה לסילוקה של תביעה על הסף מחמת מעשה בית דין והתיישנות (ת"א 40539/03 בש"א 165888/04).

הרקע העובדתי.

בתאריך 28.7.01 הגיש המשיב נגד המבקש תביעה לתשלום דמי שכירות בחנות בה החזיק האחרון, ברח' ז'בוטינסקי 48 בראשון לציון (ת.א. 32810/91, להלן: "התביעה הראשונה").

על פי הנטען בכתב התביעה, בין הצדדים נכרת הסכם שכירות אשר הופר על ידי המבקש, שחדל לשלם דמי שכירות בחודש ספטמבר 1990.

המבקש הכחיש קיומו של הסכם שכירות וטען כי ההתקשרות ביניהם היתה לשם רכישת החנות בלבד. יחד עם זאת, הוסכם על הכל כי בתקופה שבין ספטמבר 1990 ועד לפינוי החנות במרץ 1993 החזיק המבקש בחנות מבלי ששולם מאומה תמורת זכות זו.

בתאריך 8.10.98 נדחתה תביעת המשיב ונקבע ע"י כב' השופטת ע' ברון כי לא שוכנעה שנכרת חוזה שכירות בכתב בין הצדדים וגם אם היה הסכם כזה בעל פה, הרי שחוזה המכר בא במקומו. עוד קבעה כב' השופטת כי:

"אמנם, בסופו של דבר נוצר מצב שבו ברנדט (המבקש - ש.ד.) החזיק בחנות ועשה בה שימוש משך כשלוש ורבע שנים מבלי ששילם שכר דירה מצד אחד, וכאשר מצד שני ביטל את חוזה המכר ולא שילם את תמורת החנות למעט מקדמה בסך 10,000 דולר - אך אין במצב זה כדי ליצור חוזה שכירות יש מאין, כפי שטוען ירוחם (המשיב - ש.ד.) שהיה קיים בין הצדדים - דבר שהתברר כלא נכון, משהתקשרו ביניהם הצדדים בחוזה המכר ת/8.

לא מן הנמנע שהמצב שנתהווה מוליד לירוחם עילת תביעה אחרת, כגון תביעה לשכר ראוי מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט או פיצוי בשל הפרת חוזה המכר, כמו גם תביעה לאכיפתו - מבלי שאביע דעתי בדבר סיכויי הצלחתו של ירוחם לו בחר בכל אחד מאלה."

על פסק הדין הוגשו ערעור וערעור שכנגד.

בתאריך 2.12.01 דחה בית המשפט המחוזי את שני הערעורים ושב והפנה לקביעתה של כב' השופטת קמא לפיה לא מן הנמנע שהמצב מוליד עילת תביעה בעשיית עושר ולא במשפט.

בהסתמך על קביעות אלה הגיש המשיב את התביעה נשוא הבקשה שבפני.

בבקשה שהוגשה על ידו לסילוקה של התביעה על הסף, טען המבקש כי יש לדחותה מחמת התיישנות ומעשה בית דין. בהסתמך על ההלכה שנפסקה בע.א. 1650/00 מרדכי זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון דינים עליון כרך ס"ד 806 נדחתה הבקשה.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה, ליתן למבקש רשות לערער ולדון בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.

כב' השופטת מארק הורנצ'יק נימקה את ההחלטה הדוחה את הבקשה בכך שהתביעה נשוא הבקשה מבוססת על עילת עשיית עושר ולא במשפט השונה במהותה מעילת התביעה בהליך הראשון ומשפעל כך המשיב, בהתאם להמלצת בית המשפט שדן בעניינו, אין לראות בדחיית הערעור מעשה בית דין.

ומכאן הסיקה כב' השופטת שיש להחיל את הוראת סעיף 15 לחוק ההתיישנות המותנה בכך שהתביעה השניה אינה חסומה לדיון מפאת מעשה בית דין.

סעיף 15 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 קובע כדלקמן:

"תובענה שנדחתה

            הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן

שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת