פסק-דין בתיק ברע 2589/06

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל אביב מיום 18.9.2006 (כב' הרשם ע' מאור), אשר הורה על הגדלה בסכום של 19,500 ש"ח, של קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל, שבו מנהלים הצדדים הליכים.

ב.         ביום 19.2.2007 החלטתי לתת רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ג.         עיקרי העובדות הצריכות לעניין

המשיבה פתחה בהליכי הוצאה לפועל לגבייתו של חיוב בתשלום הוצאות, שנפסק לטובתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו.

ביום 9.1.2006 הגיעו הצדדים להסכמה שניתן לה תוקף של פסק דין (להלן: " פסק הדין"), המחייב את המערערת לשלם למשיבה סכום כולל של 18,000 ש"ח ברוטו, ש" יישלח לב"כ התובעת, בשיק של הנתבעת, ולפקודת התובעת בדואר רשום, לפי הכתובת: דרך מנחם בגין 52 תל אביב, בתוך 90 יום מהיום" (סע' 1 לפסק הדין).

עוד נקבע כי, " היה וסכום הפשרה לא ישולם במועדו, יעמוד סכום פסק הדין על סך 37,500 ש"ח לפרעון מיידי" (סע' 3 לפסק הדין; להלן: " מלוא סכום פסק הדין").

ביום 7.4.2006 שלחה המערערת מעטפה, בדואר רשום, בה, לטענתה נמצא שיק על סך 18,000 ש"ח, שנמשך על ידה לפקודת ב"כ המשיבה. מעטפה זו נמסרה ליעדה ביום 11.4.2006.

המשיבה טוענת כי מעטפה זו לא הכילה שיק כלשהו.

מכל מקום, אין חולק כי השיק לא הוצג לפרעון בבנק.

ביום 10.4.2006 הגישה המשיבה בקשה להגדלת סכום החוב בתיק ההוצל"פ בסכום של 36,372 ש"ח (סכום פסק הדין בניכוי הסכום שגבייתו החלה בתיק ההוצל"פ). המשיבה טענה, כי אין כל הצדקה לפתוח תיק הוצל"פ נוסף לגביית יתרת הסכום, וכי מן הראוי להגדיל את סכום תיק ההוצאה לפועל, ביתרת הסכום.

המערערת טוענת כי הסכימה להוציא שיק נוסף, כנגד השיק המקורי, אולם התנתה את מסירתו, בחתימת המשיבה על " תצהיר אובדן שיק והתחיבות לשיפוי מפני פרעון כפול של החוב" ( סע' 8 לבר"ע). המשיבה, אשר טענה כי המערערת כלל לא שלחה לה שיק כלשהו, סרבה לחתום על מסמכים אלו.

ביום 24.5.2006 הגישה המשיבה בקשה מתוקנת, בה עתרה להגדלת סכום הקרן בתיק ההוצל"פ, בסכום של 18,000 ש"ח, ובה צויינה טענת המערערת בדבר משלוח השיק.

ביום 11.6.2006 הגישה המערערת את תגובתה לבקשה להגדלת סכום הקרן.

ביום 25.6.2006 הגישה המשיבה את תשובתה לתגובת המערערת, לה צורף תצהיר חתום על ידי עובדת משרדה של ב"כ המשיבה, לפיו המעטפה שנתקבלה, לא הכילה כל שיק.

לפיכך, זומנו הצדדים לדיון ביום 18.9.2006 ( מוצג "מש/12" לתיק מוצגי המשיבה).

ביום 18.9.2006 התקיים דיון בבקשת המשיבה להגדלת סכום החוב, בסיומו קיבל ראש ההוצאה לפועל את בקשת המשיבה והורה על הגדלת סכום החוב בתיק ההוצל"פ.

ראש ההוצל"פ קבע כי:

"4.       אין מחלוקת שעד לשעת הדיון הסכום של 18,000 ש"ח לא שולם. טוענת החייבת שהיא שלחה את השיק שלושה ימים בטרם חלף המועד לידי ב"כ הזוכה. מסיבות כאלו או אחרות השיק לא נמצא אולם לגישתה, מששלחה את השיק והוא התקבל, על פי אישור רשות הדואר במשרד ב"כ הזוכה, הרי פעלה בהתאם להוראות פסק הדין ואין מקום לחייבה בתשלום נוסף. החייבת חזרה וביקשה למסור שיק חלופי תמורת השיק הראשון וזאת בתנאי מפורש כי תקבל אישור בכתב מאת ב"כ הזוכה כי השיק לא התקבל לידיו וכי היא תקבל לידיה מכתב שיפוי אם יפרע השיק הראשון, לכך סירב ב"כ הזוכה דאז.

5.         גם אם סירובו של ב"כ הזוכה דאז לא היה כדין, הרי לאחר שהוגשו תגובות מפורטות בתיק זה וצורפו אליהן תצהירים אינני סבור שהיה על החייבת להמשיך לעמוד ולהתעקש על דרישותיה. נראה לי שלאחר שקיבלה לידיה את תגובת הזוכה ותגובת החייבת לבקשה להגדלת חוב, יכולה הייתה לבוא ולשלם את סכום החוב. גם אם כוונותיה היו בתום לב הרי משקיבלה את התצהירים אני סבור שבשלב זה משסירבה לפעול, הרי סירובה לא היה כדין והיה עליה לשלם את החוב.