פסק-דין בתיק ברע 2565/05

זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת דליה גנות, ס.נ.) מיום 19.6.05 (ת"א 3880/04) לפיה הורתה על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של המבקשת.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל הבקשה ולדון בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.

הרקע העובדתי

המשיב הועסק על ידי המבקשת במשך כשלושים שנה ובתפקידו האחרון כיהן כמנכ"ל משק.

בתאריך 8.3.01 הושעה המשיב מתפקידו בעקבות דו"ח ביקורת. בהמשך להליכים אשר ננקטו על ידי המבקשת בקשר להמשך העסקתו של המשיב, התקיים הליך בוררות שהצדדים לו היו המבקשת וההסתדרות הכללית החדשה.

בעמוד 4 לפסק דניה מבהירה כב' הבוררת כי:

"... בוררות זו מתנהלת במישור הקיבוצי - להבדיל מהמישור האישי - בין אלקטרה לבין ההסתדרות ועניינה שאלה מרכזית אחת: האם יש להחזיר את העובד לעבודתו, ובאילו תנאים להחזירו".

לנוכח המסגרת הדיונית, נמנעה הבוררת מלהכריע בשאלות שבתחום דיני הנזיקין או העונשין, בהדגישה כי מבקשת היא שלא להכריע בטענת הרשלנות שנטענה כנגד המשיב בשל הדיון המתנהל בין הצדדים בסוגיה זו בבית משפט השלום בכפר-סבא.

לאחר שבחנה את טענות הצדדים במסגרת הדיונית שהוגדרה לעיל, קבעה כב' הבוררת כי על המבקשת להחזיר המשיב לעבודה בתנאים שנקבעו על ידה (עמ' 6 לפסק הבורר).

באשר למעמדו של המשיב בהליך נקבע בעמ' 8 לפסק הדין:

"אמנם בכתבי הטענות בבית הדין לעבודה צויין רוטשטיין כצד להליכים ואף התבקש איחוד ההליך האישי וההליך הקיבוצי, אך הבקשה, למיטב ידיעתי, לא נדונה ולא ניתנה בה החלטת בית הדין.

מכל מקום לא יכול להיות ספק כי קוימה בוררות זו על פי סעיף 8 לפרק ב' להסכם הקיבוצי ואם אלה הם פני הדברים כי אז הצדדים לבוררות על פי סעיף 8 הנ"ל הם וועד העובדים כאורגן הסתדרותי מחד-גיסא ואלקטרה מאידך, והגם שעניינו של רוטשטין מוטל על הכף, אין זה משנה את אופיו הקיבוצי של הליך הבוררות אשר רוטשטיין איננו צד לה.

אי לזאת רב מאוד הספק בעיני אם מוסמכת אני לפסוק פיצוי או הוצאות למי שאינו צד ישיר להליך הבוררות, ובזאת לא אמרתי דבר על עצם זכאותו לפיצוי או להוצאות".

בהמשך למסקנה זו נמנעה כב' הבוררות מפסיקת הוצאות לצדדים ולמשיב.

בתאריך 10.5.04 כשנתיים לאחר פסק הבוררת הגיש המשיב לבית משפט השלום בראשון לציון תביעה נזיקית כספית הנסמכת על הליכי ההשעיה והפיטורין שננקטו נגדו והטענות שנטענו תוך הטלת דופי ביושרו וניקיון כפיו, בין ראשי הנזק שפורטו בתביעתו, השבת הוצאותיו בהליכים שנועדו לטיהור שמו.

בתאריך 3.6.04 הגישה המבקשת בקשה לסילוקה של התביעה על הסף ובין יתר נימוקיה טענה כי פסק הבוררת מקים מחסום של מעשה בית דין.

בהחלטתה מיום 11.10.04 דחתה כב' השופטת גנות את הבקשה בציינה כי פסק הבוררת אינו מהווה מעשה בית דין מאחר שהמשיב לא היה צד לו וטענות שביסוד כתב התביעה לא הוכרעו על ידי הבוררת.

בהמשך להחלטה זו הגישה המבקשת כתב הגנה בו שבה והעלתה טענות המתייחסות להליך הבוררות.

בהחלטתה נשוא הבקשה שבפני הורתה כב' השופטת גנות על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה בהסתמכה, בין היתר, על ההחלטה הראשונה.

בבקשה שבפני מלינה המבקשת על כך שמחיקת הסעיפים מקפחת את הגנתה.