פסק-דין בתיק ברע 2525/06

בקשת רשות לערער על החלטת יו"ר ועדת ערר לפי חוק הביוב, שליד בית משפט השלום בנתניה, (כב' השופטת יעל קלוגמן) לפיה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע תשלום היטל ביוב, אותו נדרשה המבקשת לשלם על פי הודעה מיום 16.3.06, עד להכרעה בערר.

בחודש יולי 1996 פורסם על ידי מינהל מקרקעי ישראל והחברה הכלכלית לפיתוח לב השרון בע"מ (להלן: "החברה הכלכלית") מכרז לארבעה מתחמי מקרקעין באזור התעשיה בתנובות.

בין המשתתפים במכרז היתה חברת מפעלי ע. שנפ בע"מ (להלן: "שנפ") אשר זכתה בשלושה מבין ארבעת המתחמים המוצעים. ההצעה כללה, על פי מסמכי המכרז, תשלום עבור הוצאות פיתוח.

למסמכי המכרז צורפה בתאריך 1.9.96 התחייבות מטעם המשיבה בזו הלשון:

"הננו להודיעכם כי בכפוף להסכם ההרשאה שנחתם בין המינהל והמועצה האזורית ובכפוף להסכם שייחתם בין המינהל והחברה הכלכלית לפיתוח 'לב השרון' לא ייגבו היטלי פיתוח מאת היזמים שיזכו במגרשים מאת המינהל עפ"י התכנית הנ"ל.

התחייבות זו אינה כוללת את הר"מ:

א.     לגבי תוספות בניה וזכויות נוספות מעבר למותר בתכנית כיום, כפי שיאושרו על פי כל תיקון או שינוי לתכנית הנ"ל.

ב.      לגבי אגרות מד-מים והתקנתו שיוטלו לפי הדין".

לאחר זכייתה של שנפ במכרז, נחתם הסכם פיתוח מפורט בינה לבין החברה הכלכלית שהינה תאגיד עירוני בשליטת המשיבה, ולפיו התחייבה האחרונה, בהמשך לאמור במסמכי המכרז, לבצע "הנחת קווי ביוב ומים עד גבול המגרש וחיבורם למערכת העירונית".

עבור עבודת התשתית שילמה שנפ לחברה הכלכלית 3,535,299 ש"ח בשנת 1997.

מאחר שלא התאפשר לחברת שנפ לבנות את מפעליה על המקרקעין, נמכרו זכויותיה למבקשת, אשר נכנסה בנעליה בהסכמת המינהל.

בהחלטתה נשוא הבקשה שבפני, קבעה כב' השופטת קלוגמן כי המבקשת הינה חליפתה של שנפ לכל דבר וענין ומסקנתה מקובלת עלי.

בתאריך 16.3.06 קיבלה המבקשת דרישת תשלום בגין היטל ביוב בה נאמר:

"בעקבות החלטת המועצה האזורית 'לב השרון' להתקנת מערכת ביוב בתחומה, על פי חוק הרשויות המקומיות (ביוב) התשכ"ב - 1962 (להלן: 'חוק הביוב') ועל פי חוק העזר לב השרון (היטל ביוב) 2003 להלן דרישת תשלום להיטל ביוב..."

המבקשת הגישה ערר לפי חוק הביוב ובמקביל ביקשה עיכוב ביצועו של התשלום.

בהחלטתה קבעה כב' השופטת קלוגמן כי לא התקיימו בענייננו נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהכלל, לפיו הגשת ערר אינה מהווה נימוק לעיכוב ביצועם של תשלומים, ומכאן הבקשה שבפני.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי ליתן רשות לערער ולדון בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.

דיון

מן העובדות שפורטו לעיל מסתבר כי המשיבה חתמה על התחייבות, לפיה הזוכה במכרז לא תידרש לשלם היטלי פיתוח מכל סוג שהוא, ואף טרחה להחריג מהפטור המובטח תוספות לזכויות הבניה ואגרות מד-מים.

אין בנושאים שהוחרגו מההתחייבות כל התייחסות להיטלי פיתוח "חדשים" או תיקונים בחוק העזר.