פסק-דין בתיק ברע 2444/04

א.        בקשות רשות ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל בכפר סבא מיום 8.7.2004 (כב' הרשמת קרן כץ), אשר קבעה כי לא חלה התיישנות על תביעות המשיבים 1 -3 בבר"ע 2444/04 ובבר"ע 2445/04 והמבקשים בבר"ע 2692/04 ( להלן: "רשויות המס"), בגין חובה של המשיבה 5 בבר"ע 2444/04 ובבר"ע 2445/04 ובבר"ע 2692/04 ( להלן: "החייבת" או "אוקנין") על המקרקעין הידועים כגוש 8253 חלקה 227 (לשעבר גוש 8247 חלקות 37,38,41,42; להלן: "המקרקעין" או "הנכס").

לאור קביעתה, כאמור, הורתה ראש ההוצל"פ, על העברת 35% מהתמורה שנתקבלה על ידי המשיב 4 בבר"ע 2444/04 ובבר"ע 2445/04 ובבר"ע 2692/04 ( להלן: "כונס הנכסים") בגין מכירת המקרקעין, לידי  המבקשת בבר"ע 2444/04 ובבר"ע 2445/04 והמשיבה בבר"ע 2692/04 ( להלן: "כיי ברוס" או "הזוכה"); וחלוקת יתרת הסכום (בשיעור של 65%) בין רשויות המס והזוכה.

ב.         ביום 12.6.2006 החלטתי לתת רשות ערעור בבר"ע 2445/04 ובבר"ע 2692/04 ולאחד את הדיון בהם.

אני מחליטה לתת רשות ערעור בבר"ע 2444/04 ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, במאוחד עם בר"ע 2445/04 ובר"ע 2692/04.

ג.         עיקרי העובדות הצריכות לעניין

            הזוכה היתה הבעלים הרשומים של המקרקעין.

            ביום 4.9.1995 חתמו הזוכה והחייבת על הסכם למכירת הנכס, מהזוכה לחייבת ( להלן: "הסכם המכר" או "ההסכם"); ומכח הסכם המכר, רשמה החייבת הערת אזהרה על זכויות הזוכה.

            החייבת לא עמדה בהתחייבויותיה בהתאם להסכם, ובין הצדדים נכרתו, מפעם לפעם, תוספות להסכם המכר, אשר גם באחרונה שבהן, מיום 8.10.1998 - לא עמדה החייבת. כפועל יוצא מכך, הגישה הזוכה תביעה בסדר דין מקוצר, כנגד החייבת ( ת.א. (ת"א) 3189/98).

ביום 14.6.1999 הגיעו הצדדים להסכם פשרה, לפיו, התחייבה החייבת לשלם לזוכה ביום 1.8.2000, סכום של 816,982 $, וכן סכומים שונים ונוספים. ביום 14.7.1999 נתן בית המשפט המחוזי תוקף של פסק דין להסכם הפשרה ( נספח "ג" לבר"ע 2444/04).

יצויין, כי בין לבין, ובמקביל לניהול ההליכים בין הזוכה לחייבת בערכאות השונות, נרשמו הערות אזהרה לטובת רשויות המס " מכח סעיף 11א (1) (2) לפקודת המיסים (גביה)", על זכויות החייבת במקרקעין.

            משלא עמדה החייבת במילוי התחיבויותיה בהתאם לפסק הדין, הגישה הזוכה את פסק הדין לביצוע, בלשכת ההוצאה לפועל.

הזוכה הגישה בקשה לכינוס נכסיה של החייבת במקרקעין, וביום 29.5.2001 מונה המשיב 4 בבר"ע 2444/04 ובבר"ע 2445/04 ובבר"ע 2692/04, ככונס הנכסים על נכסי החייבת במקרקעין.

כונס הנכסים מכר את הנכס לצד שלישי, שאיננו צריך לענייננו, והגיש בקשה למתן הוראות לראש ההוצאה לפועל, לקביעת אופן חלוקת התמורה שהתקבלה ממכירת הנכס ( להלן: "התמורה").

הזוכה, טענה להתיישנות חובותיה של החייבת לרשויות המס; בעוד רשויות המס טענו לעדיפותם בחלוקת התמורה בין הנושים השונים.

ביום 8.7.2004 דחתה ראש ההוצאה לפועל את טענות הזוכה בדבר התיישנות החוב לרשויות המס, וקבעה כי:

"לאחר מקרא תגובה זו וכל כתבי הטענות/בקשות/תגובות שהוגשו בתיק אני קובעת לגבי תשלום מס שבח ומס רכוש נתניה כדלקמן:

1.         מניין ההתיישנות של תביעות רשויות המס, משיבים 9, 8, 6 נעצר עם רישום השעבודים לפי פקודת המסים גבייה בנסח רישום המקרקעין בין השנים 1998 - 2000 ולפיכך אני דוחה את האמור בתגובה זו.

2.         מקובלות עלי טענות משרד מיסוי המקרקעין נתניה כפי שבאו לידי ביטוי בתגובותיו בתיק ובפרט בתגובתו בנומ' 5158 (להלן: "התגובה") ומטעמיה אני מורה על תשלום מס הרכוש ומס הרכישה הרובצים על הנכס כמפורט בסעיף 62 לתגובה. לאחר ביצוע התשלום תמחקנה ההערות שנרשמו מכוח פקודת המסים גבייה. התשלום יבוצע לאלתר ולא יאוחר משבוע מיום קבלת החלטתי זו לידי הכונס.

3.         כמו כן לאור התגובה שהוגשה בנומ' 5151 ו- 5148 אני מורה על תשלום מס המכירה שהתחייב מעסקת הקניה והסכם המכר שאושר על ידי בתיק זה במידה וטרם שולם או כל מס אחר שהתחייב מתוקף הסכם המכר שאושר."