פסק-דין בתיק ברע 24/08

            המבקשים והמשיבים 1-4 (להלן - המשיבים) הינם חברי המושב (המשיב 5, ולהלן - המושב). בין המבקשים למשיבים נתקיימה בוררות בפני עוה"ד פרזנצ'בסקי, וסופה שנסתיימה בפסק בורר, שבין היתר הורה על סילוק ידם של המבקשים מאדמות כלשהן השייכות למושב, בהן הם אוחזים כיום. פסק הבורר אושר בידי בית המשפט המחוזי בחיפה. את פסק הדין הגישו המשיבים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בקריית שמונה. התנגדות לבקשת הביצוע לא הוגשה. תחתיה הוגשה בקשה מטעם המבקשים, שלפי מהותה היא מבקשת את ראש ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע פסק הבורר שאושר, משמע לעכב את הפינוי, עד כי יסתיימו הליכי בוררות אחרים המתקיימים עתה בפני עוה"ד בן חפר בין המבקשים לאגודה. בקשה זו נדחתה פעמיים בידי הרשמת הנכבדה, כשההחלטה הראשונה ניתנה ביום 19.12.2007.

            המבקשים נתנו את הסכמתם, בגוף הבקשה, כי זו תידון כערעור. בדיון דהיום הם הסכימו, כי הדיון יתקיים לגופה של בקשת הרשות ערעור, אף שהישיבה זומנה לשם שמיעת הבקשה הזמנית לעיכוב הביצוע. המשיבים לא נתנו את הסכמתם לכך. חרף אי הסכמה זו מצאתי לפסוק כבר עתה בבקשת הרשות לערער גופה, משום הסכמת המבקשים, ומשום שסופו של יום מצאתי לדחות את הבקשה ליתן רשות לערער. סיכומה של נקודה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש עליה ערעור. מכאן אפנה להטעים את טעמיי, וכבר הקדמתי את המאוחר וציינתי, כי את הבקשה מצאתי לדחות לגופה, כמו גם על הסף, משום הגשתה באיחור.

            אם כן, ביסוד טענתם של המבקשים לפניי, כמו גם לפני הרשמת קמא, עומדת הטענה, כי אין טעם בסילוק ידם של המבקשים מן הקרקע, כל עוד אין המושב מחליט כיצד תחולק הקרקע, שכן יכול, והקרקע תחולק באופן שהם, משמע המבקשים, יקבלו בה חלק, ולכן לא יצטרכו עוד לפנותה. אלא שטענה זו אינה עשויה לסייע בידיהם בהליכי ההוצאה לפועל שנפתחו על ידי המשיבים לביצוע פסק הבורר. משקיים פסק דין, לא נתונה כלל סמכות בידי ראש ההוצאה לפועל לעכב את ביצועו. הדבר נתון בידי בית משפט, ועיכוב שכזה אין בנמצא, באשר המבקשים לא פנו בהליך כלשהו על מנת לעכבו, וספק אם היו זוכים לעיכוב שכזה, לאחר שפסק הבורר אושר והיה לחלוט. כיוון שכך אין לומר על הרשמת, כי היא שגתה בדחותה את בקשת המבקשים לעיכוב הפינוי.

            גם טענת המבקשים, לפיה בהליך הבוררות אצל עוה"ד בן חפר ניתנה החלטה, המבקשת לעכב את ביצוע הפינוי, אין בה כדי לסייע. ראשית אומר, אין בידי הבורר בן חפר להורות על העיכוב של פסק דין של בית משפט (שאישר את פסק הבורר). היה בכוחו לעשות כן - רק מכוחה של הסכמה של מי שהיו צד לבוררות אצל עוה"ד פרזנצ'בסקי, אלא שהסכמה שכזו (מצד המשיבים) לא באה. שנית, אינני סבור, כי זו היתה כוונתו של עו"ד בן חפר בהחלטתו, כי אם להורות על הקפאת פעולות משפטיות שתיעשינה בקרקע. הוא לא דיבר כלל על פינוי פיזי של המקרקעין, והעברתם לידי המושב, כפי שהורה הבורר פרזנצ'בסקי.

            מכל הטעמים הללו לא ראיתי להיענות לבקשה. על הטעמים הללו לדחיית הבקשה נוסף טעם אחר לדחייה, והוא נוגע להגשתה באיחור, טענה שהעלו היום בפניי המשיבים. ההחלטה שדחתה את בקשתם לעיכוב הביצוע ניתנה כבר ביום 19.12.2007. העובדה, שהם הגישו בקשה נוספת וזו נדחתה, ואליה מופנית בקשת הרשות לערער, אינה יכולה לסייע בידיהם, באשר השגתם מופנית, הלכה למעשה, להחלטה הראשונה (מיום 19.12.2007), ומעת שזו ניתנה (או הומצאה) יש למנות את מניין הימים לשם הגשת בר"ע, ולא ממועד מתן ההחלטה השניה. המועד להגשת בר"ע הוחמץ, איפוא.

סוף דבר הנני דוחה את בקשת הרשות לערער. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים 1-4 בסך של 1,000 ש"ח ומע"מ, ובהוצאות המשיב 5 בסך של 1,000 ש"ח ומע"מ.

ניתן היום כ"ז באדר א', תשס"ח (4 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

000024/08ברע054 איתי בהלול-גור התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: