פסק-דין בתיק ברע 2266/04

א.         בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 28.6.04 שדחתה את בקשת המבקשת לפינויה מדירת מגוריה ברחוב רבינוביץ 16/5 חולון (להלן: " הדירה").

            אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות ערעור כבערעור.

ב.         כנגד המערערת נפתח תיק הוצל"פ שעניינו פיגורים בתשלומים, על פי הסכם משכנתא מיום 25.6.00. במסגרת הליכי הוצל"פ מונה ב"כ המשיב 2 ככונס נכסים לצורך מכירת הדירה, על פי החלטת ראש ההוצל"פ מיום 10.9.03.

            לבקשת המשיב 2, ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ מיום 22.4.04 שהורתה על פינויה של המערערת מדירתה ומכירת הדירה כפנויה, ביום 2.5.04.

            לטענת המערערת, רק ביום 22.3.04 נשלחה למערערת הודעה ראשונה לפינוי, וכך נודע לה לראשונה כי מונה כונס נכסים לדירה, וכי היא אמורה לפנותה ביום

2.5.04.

 המערערת פנתה ללשכת הסיוע המשפטי ולימים הגישה בקשה לראש ההוצל"פ ועתרה לעכב את הליכי הפינוי. ראש ההוצל"פ קיבלה את בקשת המערערת ודחתה את מועד הפינוי עד יום 4.7.04, בקובעה כי עד מועד זה על המערערת להגיע להסדר עם המשיב 2, בכל האמור לפרישת חוב הפיגורים, נשוא תיק ההוצל"פ.

המערערת לא הצליחה להגיע להסדר עם המשיב 2, וביום 28.6.04 הגישה בקשה לראש ההוצל"פ בטענה כי יש לעכב את הליכי הפינוי, הן מן הטעם שחלה עליה הגנת סעיף 38 לחוק ההוצל"פ, והן מן הטעם שהמשיב 2, עירב שלא כדין בין כספי משרד השיכון וכספי המשיב 2, בהלוואה נשוא המשכנתא.

ג.         ראש ההוצל"פ דחתה את בקשת המערערת וקבעה בהחלטתה מיום 28.6.04, נשוא הבר"ע כדלהלן:

           " המבקשת איננה זכאית לדיור חלוף נוכח העובדה שעל זכויותיה בדירה רשומה משכנתא, ואילו המבקשת הצהירה שבמקרה בו תמומש המשכנתא לא תהא מוגנת לפי סעיף 38 לחוק ההוצל"פ".

           כן קבעה ראש ההוצל"פ:

" ...החייבת רשאית לפנות בניסיון להגיע להסדר עם הזוכה, כאשר ראש ההוצל"פ יהא מוכן לסייע לצדדים לגשר על הפערים, הדרישה כי המבקשת תשלם סכום חד פעמי של אלפי שקלים על חשבון הפיגור הינה סבירה, נוכח סכום הפיגור והטענה כי לא בוצעו תשלומים שוטפים בגין ההלוואה במשך תקופה ארוכה

בשלב זה אינני דוחה את הפינוי".

על החלטתה זו של ראש ההוצל"פ הערעור שבפני.

ד.         לטענת המערערת, שגתה ראש ההוצל"פ בקובעה כי המערערת איננה זכאית לדיור חלוף, בשל העובדה שהמערערת הצהירה כי אם תמומש המשכנתא, לא תהא מוגנת על פי סעיף 38 לחוק ההוצל"פ.

            לטענת המערערת, לא ויתרה על הגנת סעיף 38 לחוק במפורש, ולטענתה, מעצם בקשתה לראש ההוצל"פ לעכב את הפינוי בשל העובדה שלדעתה של המערערת עומדת לה הגנת סעיף 38, צריכה היתה " להדליק באופן מיידי נורה אדומה אצל כב' ראש ההוצל"פ המבהירה לה כי המבקשת לא ויתרה על הגנת סעיף 38 לחוק במפורש, ויתרה מכך, קיים חשש כבד, כי בעת שחתמה על מסמכי המשכנתא לא היתה מודעת לויתור על הגנת סעיף 38 לחוק"

            (סעיף 6. א. 1 לבר"ע).

            לטענת המערערת, לא קראה את הסכם המשכנתא על סעיפיו ותת סעיפיו, ואין לצפות ממנה, כי כאדם סביר, שאיננו משפטן, תתעמק בהסכם המשכנתא על כל פרטיו.

לטענת  המערערת, היה על ראש ההוצל"פ "לחשוד" בנכונות הצהרתה של המערערת לפיה ויתרה על הגנת סעיף 38 לחוק.