פסק-דין בתיק ברע 2242/07

1.         כפי שפורט במהלך הדיון, שהתנהל בהעדר המשיבים על אף זימון כדין, ומבלי שהמשיבים הגישו תשובה לבקשת רשות ערעור על אף המצאה כדין, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

ההליך :

2.         הערעור שניתן, בעקבות בקשת רשות ערעור שנתקבלה,  הוא על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת בטינה טאובר) מיום 4/11/07 בתיק בש"א 10230/07, שם נקבע כי הליך לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט אינו מסמיך את בית המשפט לצוות על מפר הצו להחזיר את המצב לקדמותו. ככל שעומד בעל הדין הנפגע על קבלת סעד שבמהותו הוא החזרת המצב לקדמותו, עליו לעתור לקבלתו במסגרת תביעה אחרת.

הרקע וההליכים הקודמים :

3.         במסגרת בש"א 14307/99, בין אותם בעלי דין, ניתן ביום 17/8/99 על ידי כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע עבודות בנייה כלשהן, בעצמם או על ידי מי מטעמם בחלקה 213 גוש 10811 ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 18/8/99.

            במועד האחרון הורתה כבוד השופטת שטייניץ על צמצום צו המניעה הזמני ומיקודו במרפסת הדרומית, וזאת עד למתן פסק-דין בתביעה העיקרית.

            ביום 15/1/02 לא התייצבו המשיבים לדיון ואז במסגרת פסק-הדין ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים לבצע כל עבודות בניה בעצמם או על ידי מי מטעמם בנוגע למרפסת הדרומית בדירה הנמצאת בחלקה 213 בגוש 10811  (להלן: צו המניעה הקבוע ).

4.         במסגרת ההליך בבית משפט קמא טען המערער כי בחודש דצמבר 2006 התקינו המשיבים באותה מרפסת שתי צלחות פרטיות לקליטת שידורי לווין, וכל זאת למרות צו המניעה שניתן בניגוד לו. בנוסף בחודש יוני 2007 המשיכו המשיבים ובנו מעקה במרפסת הדרומית, וכמו כן נטען כי בוצעו עבודות יציקת בטון ליצירת רצפה. המשיבים חלקו על טענות אלה. על פי הכרעתו של בית משפט קמא קבע בית המשפט לאחר בחינת הראיות אשר כללו גם חקירת העדים מטעמם של בעלי הדין, כי המשיבים הפרו את צו המניעה הקבוע, בכך שיצקו את רצפת המרפסת הדרומית והציגו גדר מתכת לאותה מרפסת אשר מכוסה ביריעות קש ובד (ראה סעיף 18 של ההחלטה מיום 4/11/07).

החלטת בית משפט קמא :

5.         בית משפט קמא הבחין בין הקביעות העובדתיות, לבין מהותו של הליך בזיון בית המשפט. בפן העובדתי קבע בית המשפט - תוך דחיית טענותיהם של המשיבים - כי הייתה הפרה של צו המניעה הקבוע. לעומת זאת, בפאן המשפטי, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי בהיות הליך של בזיון בית המשפט "צופה פני עתיד" ומטרתו כפייה על עשיית מעשי או מניעה מלעשותו, הכול בלשון עתיד, הרי שהליך זה אינו כולל סמכות ליתן צו המורה למפר להחזיר המצב לקדמותו. לכן, הגיע בית משפט קמא למסקנה שכאשר מדובר בהפרת צו, הכרוך בעשייה, ויש במהות ההליך משום חיוב מתבקש להחזיר את המצב לקדמותו, נמנע הדבר מלעשותו במסגרת של הליך בזיון בית המשפט, ועל בעל הדין המעוניין לנקוט בהליך עצמאי אחר לצורך זה.

טענות המערער :

6.         המערער סבור כי טעה בית משפט קמא בהחלטתו האמורה. לעמדתו כולל הליך לפי פקודת בזיון בית המשפט סמכות להורות גם על החזרת המצב לקדמותו לעניין זה הפנה ב"כ המערער, בין היתר ל הלכת עכווי (המרצה 816/69) עכווי נ' רביע כיאל פ"ד כד(1) 318, וכן לפסקי דין נוספים ולמקורות משפטיים אחרים, כמפורט בסעיף ו' לבקשה.

במהלך הדיון בפני הוסיף ב"כ המבקש והפנה לפס"ד שניתן על ידי כבוד השופטת ת' שרון נתנאל בתיק בש"א (קריות) 2482/02, במסגרת ת"א 3296/01 ( מור סמיר איברהים נ' עיזבון המנוח אליאס חדד ז"ל, החלטה מיום 6/10/02).

המשיבים כאמור בחרו שלא להופיע ולא להגיש תשובתם לבקשה, וכן לא לטעון בערעור.

יש בדעתי להורות על קבלת הערעור.

דיון ומסקנות :

7.         אין חולק כי צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט הוא צו הצופה פני עתיד (ע"פ 5177/03 מור נ' דנציגנר - משק פרחים "דן", פ"ד נח(4) 184, 189ב-ד), (להלן: פס"ד מור ) ואולם אין באמור כדי למנוע מתן הוראה - במסגרת הליך של בזיון בית המשפט - המורה למפר להחזיר את המצב לקדמותו באופן, שינקוט בהליך שיש בו כדי למלא לאחר צו שניתן על ידי בית המשפט. תיקון ההפרה בדרך של החזרת המצב לקדמותו - אף הוא צופה פני עתיד.

ציות לצווים הניתנים על ידי בית המשפט, במסגרת הליך של בית המשפט, אינם מצטמצמים רק לגבי אותן פעולות המאופיינות ב"עשייה חדשה", אכיפת ציות לצווי בית המשפט, תוך צפייה לפני עתיד יכול שתעשה גם על דרך של עשייה מחייבת להחזיר את המצב לקדמותו, ובכך ליצור מצב עתידי, בו מחוייב המפר לבטל את ההפרה אותה ביצע.

גם צו כזה אין בו משום הליך של ענישה, אלא אמצעי לאכיפת צו בית המשפט, שאם לא כן "יותר" למפר, הגם בדרך אכיפה להמשיך ולהפר צו של בית המשפט, מבלי שנעשתה פעולת כפייה שיש בה כדי להחזיר את המצב לקדמותו, ולהביא להפסקת הפרתו של הצו.