פסק-דין בתיק ברע 2183/06

א.        בפני שתי בקשות רשות ערעור שעניינן החלטות של ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת שרון גלר אהרוני). האחת, מיום 6.7.06 לפיה על המערערת להגיש תצהיר באשר למקורותיה הכספיים לפירעון החוב ( בר"ע 2183/06). השניה, מיום 30.7.06 לפיה אושרה מכירת הנכס למשיבה 3 ( בר"ע 2413/06).

            הדיון בשתי בקשות רשות הערעור אוחד על פי החלטתי מיום 09.01.07, ופסק דין זה מתייחס לשתי בקשות רשות הערעור.

ביום 14.10.07 החלטתי לתת רשות ערעור ולדון בבקשות רשות הערעור כבערעור.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלקמן :

המערערתהיתה בעלת 50% מזכויות במושע בנכס ברח' בצלאל 4 ברמת גן, הידוע כגוש 6207 חלקה 252 (להלן: " הנכס"). המשיבים 4 ו 5 היו הבעלים, כל אחד בנפרד, של 25% מהזכויות בנכס, ויחדיו היו בעלים של 50% מהזכויות. בין המערערת לבין המשיבים 4 ו- 5 נכרת הסכם, המעניק למשיבים 4 ו- 5 זכות סירוב ראשונה, אם יוצע הנכס למכירה.

            המערערת שיעבדה את זכויותיה בנכס במשכנתא לטובת המשיב 1. המשיבים 4 ו- 5 שיעבדו זכויותיהם בנכס במשכנתא לטובת בנק הפועלים בע"מ.

בהמשך, נפתחו כנגד כל אחד מהחייבים תיקי הוצל"פ למימוש המשכנתאות.

בדיון שהתקיים בפני ראש ההוצל"פ ביום 26.3.06 הצהיר ב"כ המערערת, כי המערערת ביקשה לממש את זכותה לפדות את המשכנתא בסכום של 700,000$, אולם סכום זה אינו מצוי בידה והיא " חסרת מקור מחיה וחיה מנדבות" (עמ' 2 לפרוטוקול).

בתום הדיון הוחלט כי המשיב 2, כונס הנכסים על זכויות המערערת, והמשיב 6, כונס הנכסים על זכויות המשיבים 4 ו 5, יפעלו במשותף למכירת מלוא הזכויות בנכס לשם מקסום התמורה. עוד נקבע כי החייבים יוזמנו להתמחרות ותינתן להם, בהמשך, זכות לפדיון הנכס. (מוצג א' - לעיקרי טיעון מטעם המשיב 3).

ביום 26.4.06 התקיימה התמחרות בהשתתפות שלושה מציעים: המשיבה 3, חברת קוויני וחברת בילינגהם (להלן: " בילינגהם") (שמות החברות, מצוין על דרך הקיצור, כפי המופיע בכל כתבי הטענות של הצדדים). בשלב מוקדם, פרשה בילינגהם ובסיום התמחרות ממושכת, זכתה הצעת המשיבה 3 בסכום של 2,760,000$. לאחר משא ומתן, חתמה המשיבה 3 על הסכם מכר לרכישת הזכויות בנכס.

            10 ימים לאחר הזכייה, פנתה בילינגהם לראש ההוצל"פ וביקשה לערוך התמחרות נוספת, והציעה הצעה הגבוהה ב 10,000$ מההצעה הזוכה.

ביום 9.5.06 הגישה המשיבה 3 בקשה לאישור המכר.

ביום 11.5.06 נדחתה הבקשה לעריכת התמחרות חוזרת, בין היתר, מן הטעם שההצעה החדשה הוצעה על ידי חברה שניתנה לה הזדמנות להשתתף בהתמחרות, כמו גם מן הטעם שאין בהצעה החדשה, תוספת משמעותית לתמורה. ראש ההוצל"פ קבעה, כי אין לאשר התמחרות חוזרת משנפלו פגמים בהתנהלות בילינגהם ש" בחרה לשבת על הגדר" (עמ' 3) ולא לתרום לעליית המחיר בהתמחרות, ומבקשת כעת כי הצעתה תתקבל. (נספח ז - המשיב 3)

ביום 31.5.06 הגישו הכונסים בקשה לאישור המכר למשיבה 3.

ביום 4.6.06 נדחתה הבקשה לאישור המכר ונקבע כי העובדה שהנכס הוצא למכירה בשלמות, אינה פוגעת בזכות הפדיון של החייבים. בהתאם, ניתנה לחייבים אפשרות למימוש זכות הפידיון בתוך 10 ימים (מוצג ח' - המשיב 3).

ביום 14.6.06 הודיעה המערערת על כוונתה לפרוע את החוב כפי המפורט בתיק ההוצל"פ ביום 30.5.06, דהיינו, סכום של 4,279,642 ש"ח. המערערת ציינה כי השיק הבנקאי ימסר לאלתר, כנגד מחיקת משכנתא וסגירת תיק ההוצל"פ. לטענת המערערת, להוכחת רצינות כוונותיה, צורף להודעה צילום השיק הבנקאי.

המשיב 2, כונס הנכסים שמונה על זכויות המערערת, חלק בתגובתו על סכום החוב שהוצג ע"י המערערת, וטען כי יש להוסיף לו הוצאות כינוס ושכ"ט.

המשיב 6, כונס הנכסים שמונה על זכויות המשיבים 4 ו-5, הגיש ביום 15.6.06 בקשה למתן החלטה בבקשה לאישור המכר, בבקשה טען כונס הנכסים כי להודעת המערערת לא צורף צילום השיק הבנקאי ולא תצהיר המפרט הכיצד בכוונת המערערת לפרוע את חובה. המשיב 6 טען כי עפ"י הצהרת בא כוחה, אין למערערת בסיס כלכלי לפרוע את החוב ויש להניח כי הודעתה משמשת מסווה לעסקת מכר לרכישת זכויות המערערת בנכס ע"י צד ג' (מוצג ז' - המשיב 6).

גם המשיבים האחרים, התנגדו להודעת המערערת בדבר ניצול זכות הפדיון.