פסק-דין בתיק ברע 2176/07

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשם אדי לכנר) מיום 16.7.07 לפיה בוטלו עיקולי מיטלטלין אשר הוטלו בחצרי המשיבה 2, ונדחתה בקשת המערערת להורות על הרמת מסך ההתאגדות בין המשיבה 1 למשיבה 2.

            אני מחליטה לתת רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ב.         העובדות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן :

המערערת פתחה תיק הוצל"פ כנגד החייבת, המשיבה 1 (להלן: " החייבת"), לביצוע פסק דין שניתן ביום 23.6.06. בפסק הדין חוייבה החייבת לשלם למערערת סכומים שונים כפיצוי בגין נזקים. המערערת לא הצליחה לגבות את הכספים ולפיכך ערכה חקירה מקיפה לשם איתור רכוש השייך לחייבת או למנהליה, וגילתה, לטענתה, כי מנהל החייבת מבריח רכוש השייך לחייבת באמצעות העתקת פעילות החייבת לפעילות המשיבה 2 (להלן: " המשיבה" או " צד ג'"). המערערת ביקשה להטיל, במעמד צד אחד, עיקול על נכסי החייבת, כשהיא מציינת את כתובתה של המשיבה ככתובתה של החייבת.

בקשתה נתקבלה והוטלו עיקולים בטרם מתן אזהרה בחצרי המשיבה.

המשיבה הגישה בקשה לביטול העיקולים האמורים. המערערת התנגדה, בטענה שהמשיבה הינה שותפה של החייבת לכל דבר ועניין, מסייעת לה להבריח נכסים ולפיכך, יש להרים את מסך ההתאגדות בין המשיבה לבין החייבת.

ביום 28.6.07 התנהל דיון במסגרתו הסכימו הצדדים כי ראש ההוצל"פ יתן החלטה בבקשה ללא חקירת המצהירים, והחלטתו לא תהווה מעשה בית דין לגבי הטענות לגופן.

ביום 16.7.07 ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ, שקבע כדלקמן:

"6. לאחר שקראתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הגורם המוסמך להכריע, בנסיבות המקרה דנא, הוא בית המשפט וההכרעה חורגת מגדר סמכותו של ראש ההוצל"פ. אומנם לא נעלמה מעיני הפסיקה המתירה לראש ההוצל"פ לבצע הרמת מסך במקרים המתאים (ראה בר"ע ת"א 2417/05 גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ) אולם במקרה דנן כאשר כתובות החייבת וצד ג' שונות, זהות בעלי המניות שונה ואין כל קשר ביניהם, הפעילות העסקית שונה, לא השתכנעתי להורות על הרמת מסך, פעולה השמורה רק למקרים חריגים ובהסתמך על בסיס עובדתי מפורט ומבוסס.

7. לא השתכנעתי מהבסיס הראיתי אשר הוצג לפני ע"י ב"כ הזוכה וגם אם קיים חשד מסויים להברחת נכסים הרי שלא נוצר הבסיס המוצק הנחוץ כדי להרים את הנטל אשר מוטל על הזוכה.

8. כמו כן הראיות שהחייבת מקיימת פעילות בחצרי המבקשת אינן משכנעות, שכן מול דו"ח המעקל אשר כתב כי חברת קאר נמצאת כאן, ישנן ראיות אחרות, כגון תשלומי ארנונה ע"ש צד ג', רישומי רשם החברות וכן הסבר מפורט לגבי השימוש במוניטין של בעל השליטה.

9. אשר על כן, אני מורה על ביטול עיקולי המטלטלין בחצרי צד ג', אולם החלטה זו תכנס לתוקף בעוד 60 יום מהיום על מנת לאפשר לב"כ הזוכה לפנות לבית המשפט המוסמך להכריע בסוגיה זו"

החלטה זו היא נשוא הערעור שבפני.

ג.         המערערת טוענת כי טעה ראש ההוצל"פ בדחותו את בקשתה להרמת מסך ההתאגדות בין החייבת למשיבה, ולעיקול מיטלטלין של החייבת המצויים בידי המשיבה. לטענת המערערת, המשיבה עסקה בבניה בלבד והקימה מחלקת ספורט באמצעות בעל השליטה בחייבת, מר מוטי אברמוביץ (להלן: " מר אברמוביץ"), במטרה להבריח את נכסי החייבת ולסכל ביצועו של פסה"ד. המערערת טוענת, כי החייבת והמשיבה שותפות לכל דבר ועניין. ולראיה, המנהל, הציוד, השם המסחרי והמוניטין של החייבת ושל המחלקה החדשה של המשיבה -זהים. בנוסף, במהלך ביצוע העיקול, אישרו מנהלי המשיבה כי הם הבעלים של החייבת. לטענת המערערת, הסכם העבודה והסכם מכירת הציוד בין מר אברמוביץ למשיבה, הינם למראית עין בלבד.

המערערת טוענת, כי הוכח על ידה כי פעילות החייבת הועתקה לצד ג' לשם התחמקות מביצוע פסק הדין, ולפיכך היו בפני ראש ההוצל"פ הנתונים העובדתיים המסמיכים אותו להורות על הרמת מסך בין החברות, וכפועל יוצא - לראות את כל נכסי המשיבה כקניינה של החייבת ולהותיר את העקול על כנו.

עוד טוענת המערערת, כי זכות המשיבה לא תפגע שכן לפני מימוש העיקול תוכל המשיבה, במסגרת בקשה לביטול העיקול, להוכיח כי הנכסים אינם שייכים לחייבת ו/או כי לא הוברחו לשם התחמקות מביצוע פסק הדין.

ד.         מנגד טוענת המשיבה כי דינה של בקשת רשות הערעור להדחות על הסף מן הטעמים הבאים: הפסול בהגשת הבר"ע במעמד צד אחד; הטענות בבר"ע משוללות יסוד ומטעות; העיקול שהוטל במקור ע"י ראש ההוצל"פ התקבל תוך הטעיה ובניגוד לדין, תוך ציון כתובתה של המשיבה ככתובת החייבת; הבר"ע אינה נתמכת בתצהיר. בנקודה זו יש לציין, כי במהלך הדיונים שהתקיימו בפני התרתי למערערת לתקן את הבר"ע על ידי הוספת תצהיר.

המשיבה טוענת כי גם לגופו של עניין דין הערעור להדחות, שכן סמכות ראש ההוצל"פ להורות על הרמת מסך, שמורה למקרים חריגים, בהם הובאו ראיות על זהות מוחלטת בין הגורמים העומדים לדיון, ואילו בענייננו, אין זהות בין בעלי המניות, המנהלים, הפעילות העסקית, הכתובת, אתר הייצוא והמלאי. המשיבה טוענת, כי מר אברמוביץ מועסק כשכיר אצל המשיבה ותו לא, ההתקשרות נעשתה בגלוי ולמעלה משנה לאחר תחילת הליכי ההוצל"פ, הציוד נרכש בתמורה מלאה, והשימוש בשם "קאר 2000" מבטא את המוניטין של בעל השליטה ואינו מהווה עילה להרמת מסך. המשיבה טוענת כי בעת ההתקשרות עם מר אברמוביץ, בשנת 2005, היתה החייבת ריקה מפעילות במשך למעלה מחמש שנים, ללא עובדים, ספקים ולקוחות, וממילא לא היה לה דבר להעביר. כמו כן, השקעות המשיבה בתחום מגרשי הספורט, נעשו מתוך ההון העצמי של המשיבה ומאשראי שניטל ע"י הבנק.

לטענת המשיבה, לא הוצגה כל ראיה להברחת נכסים ולזהות, מכאן שאין לראש ההוצל"פ סמכות להורות על הרמת מסך והמסגרת המתאימה לבירור טענות המערערת היא תביעה לביהמ"ש המוסמך.

בנוסף טוענת המשיבה כי לאחר שניתנה החלטת ראש ההוצל"פ, צמצמה המשיבה, משיקולים כלכליים, את פעילותה בתחום מגרשי הספורט, הופסקה העסקתו של מר אברמוביץ והופסק השימוש בשם "קאר 2000" לאחר שצד ג' ביקש לרושמו כשם מסחרי. התפתחויות אלה, תומכות לטענת המשיבה, בעמדתה, כי מדובר היה בהתקשרות מסחרית בלבד.