פסק-דין בתיק ברע 2153/04

א.        בקשת רשות ערעור על החלטתה מיום 27.5.04 של ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת י' גרינוולד-רנד), אשר דחתה את בקשת המשיב להארכת מועד להגשת בקשה לביטול הפרשי הצמדה וריבית שנצברו על החוב והורתה להקטין "לפנים משורת הדין" את החוב, כך שהפרשי ההצמדה והריבית יחושבו החל מיום 25.4.97 ולא מיום פתיחת תיק ההוצל"פ.

ב.         עיקרי העבודות הצריכות לענין

תיק ההוצל"פ נפתח ביום 6.12.1988, לשם ביצועו של שיק על סך

1550 ש"ח, ז"פ 10.8.1988, אשר נמשך על ידי המשיב מחשבונו לטובת המערערת, אך חזר מבלי שנפרע, עקב מתן הוראת ביטול.  לטענת המשיב, המדובר בשיק אשר ניתן לכיסוי חובות בגין דוחות חניה, שקיבל אחיו של המשיב בשנת 1988.           

ביום 5.1.1989 נמסרה אזהרה בתיק ההוצל"פ לאימו של המשיב, בכתובת הנקובה על גבי השיק ואשר נמסרה על ידי המשיב למערערת.

אזהרה נוספת נמסרה למשיב ביום 25.4.1997.

ביום 13.1.2004 בוצע עיקול ברישום אצל המשיב, וביום 2.2.2004, הגיש המשיב בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, וכן התנגדות לביצוע שטר, לבית המשפט השלום.

ביום 15.3.2004 התקיים דיון בפני כב' הרשמת א' עפרון, אשר דחתה בהחלטתה מיום 3.5.2004, את בקשת המשיב להארכת מועד, כמו גם את התנגדותו לביצוע שטר, לגופה.

בין לבין, הגיש המשיב ביום 25.3.2004, בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול חיוביו בהפרשי הצמדה וריבית.

ביום  27.5.2004, דחתה ראש ההוצל"פ את בקשתו של המשיב, להארכת מועד להגשת בקשה לביטול חיוביו בהפרשי הצמדה וריבית, ואולם, קבעה, כי "... לפנים משורת הדין, יחושבו אלו (הכוונה להפרשי הצמדה וריבית - י.ש.) החל מיום בו בוצעה מסירה לידי החייב אשר בה הוא אינו כופר וזאת החל מיום 25/4/97", בלבד.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.

ג.         ביום 10.1.2005 החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ד.         טענות הצדדים לערעור

            טענות המערערת

טוענת המערערת כי טעה ראש ההוצל"פ בהפחתת הפרשי ההצמדה והריבית  "לפנים משורת הדין", בין מהטעם שהמשיב לא הראה " טעמים מיוחדים" להקטנת שיעורי הריבית וההצמדה, כמתחייב מכח תקנה 81א(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, ובין מהטעם לפיו שכבר נקבע, כי עוד ביום 5.1.1989 בוצעה בתיק ההוצל"פ מסירה כדין, וחלף המועד להגשת הבקשה לביטול חיוביו של המשיב בהפרשי הצמדה וריבית.

המערערת מצביעה על כך, שבענייננו, דרושים "טעמים מיוחדים" לענין הארכת המועד, בנוסף לדרישה לקיומם של "טעמים מיוחדים" לענין ביטולם או שינויים של הפרשי ההצמדה והריבית בתיק ההוצל"פ.

לענין זה טוענת המערערת כי אין ראש ההוצל"פ מוסמך לקבוע ממצאים "לפנים משורת הדין" מקום בו המערערת עומדת על זכותה מכח הדין, והמשיב לא הצליח לשכנע בזכאותו מכוחו של הדין.

משהגביל המחוקק את סמכותו של ראש ההוצל"פ לשנות את שיעורי הפרשי ההצמדה והריבית בתיקים המתנהלים בפניו, הרי שלאור הוראותיו של סעיף 8 לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, אין לראש ההוצל"פ, לטענת המערערת, סמכות לפגוע בקניינה של המערערת, לרבות בדרך של הפחתת שיעורי ההצמדה והריבית הפסוקים בתיק ההוצל"פ.

טענות המשיב

טוען המשיב כי סמכותו של ראש ההוצל"פ לפסיקת שיעורי הצמדה וריבית, הינה סמכות שבשיקול הדעת, וכי בנסיבות הענין, עשתה ראש ההוצל"פ שימוש מושכל בסמכותה זו.