פסק-דין בתיק ברע 2058/07

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת גרינוולד יוכבד) מיום 3.7.07 לפיה דירת המגורים של המבקשת הנמצאת ברח' הדקל 2 בראשון לציון (חלקה 199 בגוש 4242) (להלן: " הנכס") תימכר כפנויה.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן :

ביום 11.7.99 פתח הזוכה תיק הוצאה לפועל כנגד המבקשת לביצוע שטרות.

במסגרתו עתר הזוכה לממש נכס שבבעלות המבקשת.

למבקשת ניתנו אורכות למכירת הנכס בכוחות עצמה. בשנת 2002 משהתברר כי המבקשת לא פועלת למימוש הנכס וחובותיה הולכים וגדלים, ובינתיים הוטלו שני עיקולים נוספים על הנכס ולא שולמו החובות השוטפים לעירייה, מונה המשיב 2 ככונס נכסים בגין הנכס.

בדיון שהתקיים ביום 21.4.04, בהעדרה של החייבת, ציין הכונס כי בעיקרון איננו  מעוניין כי הנכס ימכר והסכים שהחייבת תיטול משכנתא לשם פרעון החוב, אך הדבר לא נעשה עד היום. הכונס הצהיר כי סכום החובות בגין הנכס באותה עת עומד על סך 500,000ש"ח, מתוכם 330,000ש"ח לזוכה. הכונס ציין בזו הלשון: " אני מסכים לקצוב לחייבת זמן לקחת משכנתא או להביא קונה בכוחות עצמה ולאחר זמן זה אבקש לפרסם את הנכס למכירה כתפוס" (עמ' 1 לפרוטוקול).

בתום הדיון קבע ראש ההוצאה לפועל כדלקמן: " הסברתי לזוכה את הנסיבות המיוחדות של תיק זה, ואת דעתי כי בכל מקרה יש לשאוף לפתרון לפיו החייבת לא תפונה מביתה ובמידת הצורך יימכר הנכס כתפוס". (החלטה מיום 21.4.04).

לאור האמור, ניתנה לחייבת אורכה נוספת למכירת הנכס על ידה, נטילת משכנתא או פירעון החוב בכל דרך אחרת (נספח ג' לסיכומי המשיבים 1,2).

ביום 11.6.04 התקיים דיון נוסף בפני ראש ההוצאה לפועל, בהעדר החייבת, בו חזר הכונס על הסכמתו למכירת הנכס כתפוס (פרוטוקול לא צורף ע"י הצדדים).

המבקשת הגישה בקשה לעיכוב הליכים ובהחלטה מיום 1.7.04 נדחתה בקשתה, כשראש ההוצאה לפועל מציין את התמשכות ההליכים כשהחייבת אינה עושה מאומה לקידום פירעון החוב או מכירת הנכס, וכן את העובדה כי מאז חודש 6/02 לא שילמה החייבת תשלום כלשהו בתיק ההוצל"פ.

בנוסף ציין כי: " הובהר לחייבת, הן בדיון בו נכחה, והן בהחלטה בדיון שלא נכחה, כי ההצעה היא למכירת הנכס כתפוס על ידה, כך שלא "תושלך לרחוב"" (נספח ד' לתגובת המשיבים 1,2)

בהמשך הוצא הנכס להתמחרות שנקבעה ע"י הכונס ליום 14.9.04.

יום קודם למועד ההתמחרות הגישה המבקשת בקשה להכרזתה כפושטת רגל ובמקביל לעיכוב הליכים. בקשתה זו נדחתה בקביעה כי כל מטרת הליך פשיטת הרגל, היא להביא לעיכוב הליכי מכירת הנכס שיביא לפירעון חובותיה (נספח ז' לתגובת משיבים 1,2).

ביום 14.9.04 נערכה התמחרות ראשונה.

המבקשת הביעה התנגדות לחוזה המכר שהיה אמור להחתם עם הקונה.

ביום 30.11.04 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל לפיה התבקש הכונס להוסיף להסכם המכר התייחסות מפורטת לעניין מכירת הנכס כתפוס "ומשמעות העניין כי החייבת תמשיך להתגורר בנכס ללא כל הגבלה עד מלאות לה מאה ועשרים" (נספח ח' לבר"ע).

ביום 9.12.04 ביקש הקונה לבטל ההסכם מהטעם שההסכם נגוע בחוסר תום לב.

התמחרות נוספת נקבעה ליום 9.5.05 אולם הכונס הגיש בקשה לפיה הנכס פורסם למכירה כתפוס בהתאם להוראות ראש ההוצאה לפועל, אולם המבקשת השיבה למתעניינים בנכס כי "הבית נמכר" או "הבית אינו למכירה". לפיכך, הודיע הכונס כי ההתמחרות נדחית וביקש להורות על מכירת הנכס כפנוי (נספח ב' לסיכומי המבקשת). המבקשת התנגדה, כשהיא מפנה להחלטה מ 30.11.04 בתמיכה לטענתה כי נקבע שהנכס ימכר כתפוס (נספח ג' לסיכומי המבקשת).

ביום 15.9.05 נערכה התמחרות שנייה למכירת הנכס כתפוס, אולם לימים גם קונה זה חזר בו מהצעתו.