פסק-דין בתיק ברע 2025/04

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 9.5.04 של בית משפט לתביעות קטנות בת"א (כב' השופט הראל יחזקאל), בו קבע בית משפט קמא כי על המבקש לשלם למשיבה סך של 5,500 ש"ח בגין חיוב של המבקש ב'כאב וסבל' שנגרם למשיבה, כפי שיפורט בהמשך, בתוספת עלות ניקוי רצפת הבית ששכר המבקש מהמשיבה, ובניכוי שוויו של מזגן, שהשאיר המבקש בדירת המשיבה.

ב.  אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ג.   עיקרי העובדות הרלוונטיות לענייננו הן כדלהלן:

המערער שכר דירה מהמשיבה לתקופה שבין 10.1.2001 ועד ליום 10.9.2002.

על פי ממצאי בית המשפט קמא, הפקיד המערער בידי המשיבה שיק ע"ס

8,000 ש"ח (להלן: " השיק") וכן סך במזומן של 700$, להבטחת חיוביו מכח חוזה השכירות.

כן מצא בית משפט קמא, כי הצדדים הסכימו ביניהם, במהלך פינוי הדירה,

שהמערער ידאג לניקיונן של המרצפות המצויות בסמוך לכניסה לדירה, וכן יטול את חפצי ילדיו ומזגן, שהמערער הותיר אחריו בדירה.

בית משפט קמא מצא כי המשיבה פנתה במספר הזדמנויות שונות למערער, בתקופה שמיום פינוי הדירה ועד ליום 16.10.2002, בדרישה שידאג לקיים את  ההסכמות כאמור לעיל. בנוסף דרשה המשיבה מהמערער לדאוג להחלפת הריצוף בדירה, שכן, לדעתה, גרם המערער נזק למרצפות. כמו כן, נדרש המערער, לצבוע את קירות הדירה ולתקן את הנזקים שנגרמו,  לטענת המשיבה,  על ידי המערער.

בית משפט קמא קבע כי בשל הדרישות הנוספות, אשר המערער סירב להענות להן, סירבה המשיבה לאפשר למערער לקחת את חפצי ילדיו והמזגן שנשארו בדירה, והמערער, מצידו,  סירב לבצע גם את ההתחייבויות שנטל על עצמו.

בנסיבות אלה, פנתה המשיבה ביום 16.10.2002 לסניף הבנק ממנו נמשך השיק, וביקשה לפדותו במזומן. עובדי הבנק התקשרו למערער, אשר הגיע לבנק בתוך מספר דקות. במהלך ויכוח שהתעורר בין הצדדים, חטף המערער את השיק מידי המשיבה וקרע אותו, בעוד המשיבה חוטפת את מפתחות רכבו של המערער ומסרבת להשיבם.

בית משפט קמא, מצא כי במהלך הויכוח נחבלו שני הצדדים, ידה הימנית של המשיבה נשברה והמערער נשרט.

יצויין עוד, כי בערבו של אותו יום, נחקרה המשיבה במשטרה, תחת אזהרה, לאחר שהמערער הגיש כנגדה תלונה למשטרה. לטענת המשיבה, במהלך החקירה השתמשה כנגדה השוטרת החוקרת בכח.

המשיבה הגישה תלונה כנגד השוטרת, אשר חקרה אותה תחת אזהרה, בטענה כי היא זו אשר שברה את ידה, אולם, בית הדין המשמעתי בפניו הועמדה השוטרת לדין, זיכה את השוטרת מהאישומים שיוחסו לה.

המערער הגיש תביעה כספית כנגד המשיבה בגין חפצי ילדיו (שני טרקטורוני ילדים ואופנוע ממונע דו-גלגלי) והמזגן שנותרו בדירה, בתיק ת.ק. 11432/02.

המשיבה הגישה תביעה כנגד המערער בגין נזקי גוף ונזקי רכוש, עד גבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות בתיק ת.ק. 12923/02.

הדיון בשתי התביעות אוחד בפני בית משפט קמא.

ד.   בית משפט קמא מינה מומחה מטעמו לבחינת נזקי הרכוש. המומחה קבע בחוות דעתו מיום 15.6.2003, כי הנזקים שנגרמו למרצפות הבית היו תוצאה של בלאי סביר ורגיל, למעט לאזור הסמוך לדלת הכניסה אשר ניזוק כתוצאה משפיכת חומר מעכל (דוגמת חומצה). המומחה קבע כי קיימות מספר אפשרויות לשיפור פני הריצוף, ובכללן, ניקיון יסודי במיוחד, הכולל ליטוש ידני קל במתחם הפגום ליד דלת הכניסה בעלות של כ-1,500 ש"ח, או לחילופין, ליטוש המרצפות בעלות של כ-4,000 ש"ח.

בית משפט קמא ניתח את חומר הראיות שעמד לפניו, לרבות עדויות הצדדים בפני בית הדין המשמעתי ומסמכים רפואיים שהגישו הצדדים וקבע, כאמור, כי אכן נגרם למשיבה שבר בידה הימנית. בית המשפט קבע, על יסוד עדותו של המערער בפני בית הדין המשמעתי, לפיה השוטרת לא שברה את ידה של המשיבה, כי המערער הוא זה אשר גרם לשבר, במהלך הקטטה שארעה בבנק.