פסק-דין בתיק ברע 1979/07

הבקשה ;

1.         בקשה למתן רשות לערער על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בעכו (מר אורי אוחיון), מיום 5.6.07, בה הפנה כבוד ראש ההוצאה לפועל את המערער לפתוח בהליך בבית הדין לעבודה, על מנת " לכמת את הסכומים המגיעים כתוצאה מההסכמה בפני כבוד בית הדין הארצי לעבודה, כנגד הסכומים שנפסקו בבית הדין האזורי לעבודה."

בהמשך לכך, הורה כבוד ראש ההוצאה לפועל למחוק את תיק ההוצאה לפועל מס'                          8-06-12469-08 (להלן: " תיק ההוצל"פ").

מכח סמכותי לפי תקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

הרקע ;

2.         בפסק דין, אשר ניתן ע"י ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה, בתיק עב 1732/03 (להלן: " פסה"ד האזורי"), חוייב המערער לשלם למשיב סכומים שונים. בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, אשר הגיש המערער על פסק הדין  (עע 1403/05), הגיעו הצדדים, בהמלצת ביה"ד, להסכמה בדבר הדרך בה יחושבו הסכומים, המגיעים למשיב על פי פסה"ד האזורי, הסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין (להלן: " פסה"ד הארצי"), הוא פסק הדין, אשר הוגש לביצוע בתיק ההוצל"פ.

המחלוקת ;

3.         שני הצדדים מסכימים, כי דרך החישוב, אשר נקבעה בפסה"ד הארצי, תביא לתוצאה, בה קיים  הפרש לטובת המערער, לעומת הסכומים, אשר נקבעו בפסק הדין האזורי ואשר שולמו למבקש ע"י המערער.

המחלוקת ביניהם הינה, מהם הנתונים לחישוב ההפרש וכמובן - מה סכומו.

אציין, כי ב"כ המשיב (להלן: " המשיב" או " כניפס") לא עמד עוד, בטיעוניו בפניי, על טענתו לפיה הבקשה הוגשה שלא במסגרת תיק ההוצל"פ הנכון ולכן לא אתייחס לטענה זו.

טענות הצדדים ודיון בהן ;

4.         ב"כ המערער טוען, כי ניתן לכמת את סכום פסק הדין, אשר הוגש לביצוע ולכן לא היה צורך להפנותו אל ביה"ד האזורי לעבודה, לשם כימות הסכום. לטענתו, פסה"ד הינו בר-אכיפה, כפי שהוא.

עוד טוען ב"כ המערער, כי הצדדים ידעו והבינו היטב את משמעות החיוב ואת סכומו.

אומר כבר כעת, כי לאור האמור בפסה"ד הארצי, כפי שיובהר להלן, ולאחר ששמעתי את הצדדים, נהיר לי, כי, בעת שניתן פסה"ד הארצי, סכום ההחזר לא היה ברור לצדדים, כלל ועיקר.

לתמיכה בטענתו מצביע ב"כ המערער על כך שפסק הדין של ביה"ד האזורי היה ברור, ואף קויים, במסגרת תיק הוצאה לפועל אחר. מכאן נובע, לטענתו, כי גם פסה"ד הארצי הינו ברור וניתן לביצוע. כן מקשה המערער, הכיצד - אם פסה"ד הארצי אינו ניתן לביצוע, מדוע ביקש המשיב לבטלו, בהליכים נוספים שהגיש?

5.         אין בטענות אלה, כדי להעיד על האפשרות לבצע את פסה"ד הארצי, מבחינת הסכומים, אשר יש לאכוף על פיו ואין בעובדה שהמשיב הגיש ערעור על פסה"ד הארצי (ואף בג"ץ), כדי ללמד שסכום החיוב על פיו (להבדיל מהכללים שהותוו לחישובו), מוסכם, ברור וניתן לאכיפה.

ברי, כי ראש ההוצאה לפועל מוסמך להורות על "החזרת המצב לקדמותו", ככל שתורה ערכאת הערעור (סעיף 18 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967), וברי כי מוסמך הוא להורות על השבה, במקרים המתאימים, גם אם פסק הדין, אשר הוגש לביצוע, אינו מורה כך במפורש - ע"א 76/78 - עיריית נתניה נ' מדינת ישראל . פ"ד לה(2), 547; ע"א 4199/97 - אוריאלי אלינא ואח' נ' סמואל אלישבע . פ"ד נג(2), 206; בש"א (נצרת) 1580/98 - מאקפל תעשיות בע"מ נ' עקיבה שושנה .

אולם, לא זו השאלה אשר בפניי, אלא השאלה הינה, האם יכול כבוד ראש ההוצאה לפועל לכמת את פסק הדין ואם לא - כיצד עליו לנהוג והאם יש להתערב בשיקול דעתו לעניין הדרך בה נהג.

6.         לגופו של עניין, טוען ב"כ המערער, כי בפני כבוד ראש ההוצאה לפועל היו שתי אפשרויות: