פסק-דין בתיק ברע 1914/05

1.         המבקש (הנתבע והתובע שכנגד), הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה מיום 19/4/05, שניתן על ידי כב' השופטת ליאורה פרנקל, בעניין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של המבקש ולרכבו של המשיב כתוצאה מתאונת דרכים מיום 1/1/05.

להלן העובדות הצריכות לעניין:

2.         בתאריך 1/1/05 אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים המבקש והמשיב. לרכבם של שני הצדדים נגרם נזק. גירסאות הצדדים סותרות ביחס לנסיבות קרות התאונה וביחס לנזק שנגרם לרכבים כתוצאה מהתאונה.

3.         ביום 18/1/05 הגיש המשיב תביעה כנגד המבקש בגין הנזקים אשר לטענתו נגרמו לרכבו כתוצאה מהתאונה. לגירסתו, ביום 1/1/05 עת נסע בנסיעה איטית, בסמוך לקניון בעיר לוד, הגיח רכבו של המשיב במהירות מאחור, ופגע ברכבו וגרם לנזק העולה לכדי "אובדן כללי". המשיב צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי ותמונות של הנזק שנגרם לרכבו.

4.         המבקש הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד, לגירסתו, במועד התאונה נעמדו שני הרכבים - רכבו ורכב המשיב זה לצד זה ברמזור אדום, כאשר רכבו עומד בנתיב הנסיעה הימני ולשמאלו עומד רכבו של המשיב. עת התחלף הרמזור לירוק, החלו שני כלי הרכב בנסיעה, כאשר כעבור כ- 50 מ' סטה לפתע המשיב סטייה חדה לימין נתיב נסיעתו, וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב. המבקש טען, כי עוברי אורח אשר היו עדים לקרות התאונה סיפרו לו, כי המשיב סטה ממסלולו מאחר והוא הסתכל על בחורה שהתהלכה על המדרכה מצד שמאל לכביש ולא על נתיב הנסיעה.  המבקש צירף לכתב הגנתו ולכתב התביעה שכנגד תצהירים של שני עדי ראיה   

5.         המבקש טוען בבקשתו זו  כי בית משפט קמא טעה עת העדיף את גירסתו של המשיב על פני גירסתו הנתמכת בעדי ראיה בלתי תלויים  מטעמו. עוד הוא טוען, כי למרות קביעת בית משפט קמא לפיה אין מקום לחייבו בכל הנזקים המפורטים בחוות הדעת אשר הוגשה מטעם המשיב, שכן חלק מהנזקים המתוארים אינם מתיישבים עם התאונה נשוא המקרה דנן, קביעה אשר יש בה כדי להצביע על אמינותו של המשיב, חייב אותו בית משפט קמא בתשלום חלק מהנזקים המפורטים באותה חוות דעת. 

6.         בית משפט קמא לאחר ששמע את הצדדים והתרשם מעדותם וממהימנותם קבע בפסק דינו כדלקמן:

"בחנתי את גירסאות הצדדים והעדים. מצאתי כי אני מעדיפה את גירסתו של מר גואטה על פני גירסתו של מר אבו חמד והעדים מטעמו, מצאתי כי מר גואטה הרים את הנטל המוטל עליו על פי חוק. לפיכך מצאתי, כי האחריות לקרות התאונה מוטלת לפתחו של מר אבו חמד.." 

7.         בתאריך 1/12/05 הגיש המבקש בקשה לצירוף ראיה חדשה . המבקש טען בבקשתו, כי המשיב הסתיר מבית משפט קמא, את העובדה שבמקביל להליך בבית משפט קמא הוא ניהל הליך משפטי כנגד מר דניאל כחלון בגין נזקים אשר נגרמו לרכבו בתאונת דרכים קודמת מיום 20/5/04. לטענתו, הנזק אשר הציג המשיב כאילו נובע מהתאונה נשוא תובענה זו, זהה לנזק אשר הציג בהליך מול מר כחלון. עוד הוא טען, כי בדיון אשר התקיים בהליך כנגד מר כחלון עוד לפני הדיון בתיק זה, הצהיר המשיב בפני בית משפט קמא כי הוא לא תיקן את הנזקים נשוא התאונה אשר להם הוא טען גם במקרה דנן, וכי הוא למעשה מכר את הרכב לאחר התאונה נשוא תובענה זו.

8.         בדיון שהתקיים בפני ביום 7/2/06, חזר ב"כ מבקש על טענותיו אלה והתייחס בעיקר למוקד הנזק עליו הסתמך בית משפט קמא בפסק דינו. עוד הוא הוסיף וטען, כי בית משפט קמא לא התייחס לכך שמוקדי הנזק מתיישבים עם גרסתו של המבקש ועם תנאי הכביש ולא עם גירסתו של המשיב.

9.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובפסק דינו של בית משפט קמא, אינני מוצאת מקום להתערב בפסק הדין שניתן על ידי בית משפט קמא.  עיון בפסק הדין המנומק מעלה, כי  בית משפט קמא התייחס מפורשות לטענותיו הנ"ל של המבקש, וכך הוא קובע:

" מוקד הנזק ברכבו של מר אבו חמד הוא בחלקו הקדמי, כנף קדמית שמאלית, דופן קדמית שמאלית, וכן קורת מרכב קדמית שמאלית ראה דוח שמאי מטעמו), משמע, הדעת נותנת כי גירסת מר גואטה לפיה מר אבו חמד ניסה לעוקפו מצד ימין ולא עלה בדיו, הגיונית ומתיישבת עם מוקדי הפגיעה בכלי הרכב המעורבים.

יחד עם זאת, גירסת אבו חמד עולה בקנה אחד עם מוקדי הנזק בכלי הרכב המעורבים, קרי גירסתו לפיה סטה מר גואטה באופן פתאומי מנתיב נסיעתו השמאלי לנתיב נסיעתו של מר אבו חמד, הנתיב הימני." (הדגשה שלי ר.ל.ש)

ובהמשך מוסיף בית משפט קמא וקובע:

"מעבר לכל האמור, הגם שלכאורה מוקדי הנזק בכלי הרכב המעורבים מתיישבים עם שתי הגירסאות, מצאתי כי הגירסה של מר גואטה מתיישבת יותר עם מוקדי הנזק ברכבו, נזק בחלק האחורי של הרכב באיזור המגן האחורי... לאחר ששקלתי העדויות והראיות שהוגשו, מצאתי כאמור שהנני מעדיפה את גירסת מר גואטה. אינני נותנת אמון בגירסת מר אבו חמד ועדיו, הגם שלכאורה עסקינן בעדים שאין להם עניין בתוצאות המשפט."

10.        בית משפט קמא התייחס מפורשות גם לטענת המבקש לפיה הנזקים שנגרמו לרכבו של המשיב הנם נזקים שנגרמו לרכב מתאונה קודמת וכך הוא קבע:

"מצאתי כי מר גואטה, הגם שהגיש דוח שמאי ולא הוגש דוח שמאי נגדי ע"י מר אבו חמד, לא הצליח להרים את הנטל ולהוכיח כי כל הנזקים שצויינו בדוח השמאי מקורם מהתאונה הנדונה, הגם שכאמור לעיל טען שהנזקים מקורם מהתאונה נשוא כתב התביעה... לאור האמור מצאתי שלא לחייב את מר אבו חמד במלוא נזקיו של התובע מר גואטה, כפי שעולים מדוח השמאי. כמו כן, מצאתי כי שכר טירחת השמאי הנו גבוה מהרגיל, והיה על התובע לפעול להקטנת נזקיו." 

בית משפט קמא אף פירט בפסק דינו את גובה הפיצוי שפסק בגין כל ראש נזק (ראה ע"מ 24-35 לפסק הדין).

11.         אומנם, וכפי שטען ב"כ המבקש המשיב הסתיר מבית משפט קמא, כי הרכב עבר תאונה קודמת, וכי לא תיקן את הרכב אלא מכר אותו, אולם בית משפט קמא היה ער לכך, כי לא כל הנזקים הנטענים על ידי המשיב מקורם בתאונה זו, כפי שנימק בפסק דינו.