פסק-דין בתיק ברע 1896/04

א.         בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 4.4.04, בה נקבע לאמור:

            "ההכרעה בנפקות המשכנתא המבוצעת בתיק זה -  לפרעון חובות חברת צוף יער, אם כן ואם לאו, אינה בסמכותי כראש ההוצאה לפועל.

            מורה על עיכוב הליכי המימוש בתיק זה למשך 30 יום מהיום. בפרק זמן זה יפנה החייב אל בית המשפט המוסמך, למתן פסק דין הצהרתי לעיגון עמדתו לרבות לעניין סעד זמני לעיכוב הליכי המימוש בגין חוב זה".

            המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ כאמור, ביום 21.6.04 ניתנה למבקש רשות ערעור ובקשת רשות הערעור נדונה כבערעור.

            לטענת המבקש, שגתה ראש ההוצל"פ בקביעתה, שניתנה במסגרת הליך למימוש משכון שנקט המשיב כנגד המערער (להלן: " בקשת המימוש").

            בעת פתיחת ההליך הגיש המשיב מסמכי רישום של משכון (להלן: " המשכון") שניתן על זכויות המערער בנכס מקרקעין (להלן: " הנכס").

            לטענת המערער על פי הרישום, לא שנוי במחלוקת כי המשכון ניתן להבטחת החובות בעל הנכס, המערער, בלבד.

            לטענת המערער למרות הרישום הברור טען המשיב ב"תצהיר לאימות חוב", שהגיש במצורף למסמכי פתיחת התיק, כי המשכון ניתן, כביכול, להבטחת חובות של צדדים שלישיים, חברת צוף יער בניין והשקעות בע"מ (להלן: " צוף יער") וחברה בשם אפ.גי.אר. לבנין בע"מ (להלן: " אפ.גי.אר"). החברות כאמור, צוף יער ואפ.גי.אר, הן, יחד, "הצדדים השלישיים".

לא שנוי במחלוקת כי חובם של המערער ושל הצדדים השלישיים למשיב, מגיעים לסך של כ - 21 מיליון ש"ח. עוד לא שנוי במחלוקת כי חובו של המערער למשיב, הוא כ - 150,000 ש"ח.

            לטענת המערער , שלא כדין ביקש המשיב לממש את המשכון, גם כנגד חובות הצדדים השלישיים. המערער, משהגיש המשיב בקשה כאמור, פנה לראש ההוצל"פ ועתר כי יורה על מחיקת חלק בקשת המימוש המתייחס לחובות הצדדים השלישיים, באופן שיוותר על כנו רק חלק המימוש המתייחס לחוב המערער בלבד.

            המשיב הגיש תגובה לבקשת המערער ובה טען כי ראש ההוצל"פ איננו מוסמך להכריע בבקשה, בה עתר, כאמור, המערער להותיר על כנו את מימוש הנכס רק ככל שהוא מתייחס לחוב המערער.

            עוד טען המשיב כי נכרת בין הצדדים הסכם למשכון הנכס, גם להבטחת חובות חברת צוף יער.

בנוסף טען המשיב כי הוא זכאי לממש את המשכון לפרעון חובות צוף יער מאחר שהמשכון מבטיח את חובות המערער כערב, ומשהמערער ערב לחובות צוף יער.

לאחר קבלת תשובת המשיב, החליטה ראש ההוצל"פ ביום 7.3.04 (נספח י' לבר"ע) כדלהלן:

            "לאחר שעיינתי בבקשת החייב בתגובת הזוכה ובתגובת החייב ובמסמכי פתיחת תיק ההוצל"פ למימוש משכון, נוכחתי כי מעיון במסמכי המשכון שהוגשו עם פתיחת תיק ההוצל"פ לא עולה כי החייב שיעבד הנכס לאבטחת חובות צד ג', כן לא נוכחתי כי החייב ערב על פי טענת הזוכה בכתב ערבות לחובות חברת "צוף יער".

ראש  ההוצל"פ הורתה לזוכה להבהיר את טענתו בתוך 7 ימים, "שאם לא כן יועמד החוב בתיק ההוצל"פ  בגובה סכום חובות החייב לזוכה בלבד".

לטענת המערער, עולה מהחלטת ראש ההוצל"פ כי טענת "חוסר הסמכות" שהעלה המשיב נדחתה, כמו גם, טענת המשיב לפיה ניתן לממש את הנכס בלשכת ההוצל"פ לשם פרעון חובות צדדים שלישיים. טענה זו נדחתה, לדעת המערער "על תנאי", והתנאי הוא שהמשיב יבהיר את עמדתו.

בהודעת הבהרה שהגיש, טען המשיב, שנית, כי לראש ההוצל"פ אין סמכות לדון בטענת החייב כנגד מימוש המשכון, אלא במסגרת טענת "פרעתי" בלבד.

עוד טען המשיב כי המערער חתם כמורשה חתימה מטעם צוף יער על הסכם, שכונה, "הסכם הליווי הראשון" בו צוין הנכס כאחת הבטוחות העומדות לטובת המשיב. כן חתם המערער, לטענת המשיב על הסכם ליווי נוסף, "הסכם הליווי השני", בו צוין כי הנכס משועבד לטובת הזוכה כחלק מההון העצמי בפרויקט.