פסק-דין בתיק ברע 1837/07

1.         לאחר עיון חוזר בבקשה ולאחר עיון בתשובה שנתקבלה, יש בדעתי ליתן רשות ערעור לראות את הבקשה שהוגשה כבקשה שניתנה עליה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לפיכך תידון הבקשה כערעור.

2.         הערעור הוא על פסק-דין  שניתן בבימ"ש לתביעות קטנות  קריות (כבוד השופט אליעזר שחורי), מיום 3/5/07, בתיק ת"ק 1579/06 שם נקבע כי על המערערת לשלם למשיבה סך של 6,000 ש"ח, פיצוי בגין שריפה שנגרמה בשל הבערת אש על ידי השוכר בדירה.

פסק הדין של בית משפט לתביעות קטנות :

3.         בית המשפט קבע, בהסתמך על סעיף 39 לפקודת הנזיקין, כי מסירת הדירה לשוכר, לכשעצמה אינה משחררת את הבעלים מחובת הזהירות המוטלת עליו, כלפי צד ג', ועלול הוא להתחייב בתשלום דמי נזק, כאשר מוכח בנסיבות קונקרטיות, כי הופרה חובת הזהירות וכי נגרם נזק. לעניין זה מסתמך בית המשפט על ע"א 145/80 ( שלמה ועקנין נ'   המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113).

עוד קבע בית המשפט,  שנטל הראיה בתביעה לפי סעיף 39 לפקודת הנזיקין, מועבר אל הנתבע, לאור חזקת החבות הנוצרת מכוח הוראת החוק האמורה, וכי עליו להוכיח כי הוא פטור מהחובה האמורה, בשל העדר התרשלות.

במקרה דנן, ולמרות שהמערערת טענה כי הדליקה פרצה לא בשל ליקויי במצב הנכס עצמו או במערכות הפועלות בו, כגון: חשמל או גז, הרי שלא היה בראיות אלה כדי לעמוד בנטל ולהוכיח העדר התרשלות, עד כדי מתן פטור לאחריות.

מן הטעם האמור, חייב בית המשפט את המערערת לפצות את המשיבה במלוא נזקיה כפי שהוכחו.

הטענות בערעור :

3.         בערעור חזרה המערערת והדגישה כי לא הוכח כלל כי התרשלה באופן החזקת המושכר, כי בחוזה שערכה עם השוכר, עמדה על חובתו לבצע את התיקונים ככל שהיו, וככל שמדובר במערכות פנימיות שעל המשכיר לדאוג לתיקונם, בוצעו אלה באופן מלא על ידה. כמו כן טענה לקיומו של ביטוח שעשתה המשיבה על דירתה, ועל האפשרות כי מלוא הפיצוי ניתן לה במסגרת הפוליסה האמורה.

4.         המשיבה בתגובתה הבהירה כי לא היה כל ביטוח לדירתה. בנושא זה, אף הוגש תצהיר מטעמה.

לעניין רשלנותה של המערערת טענה כי עצם העובדה שהמערערת השכירה דירתה לנרקומן, וכי עשתה כן למרות ידיעתה זאת, כאשר הבטיחה שאת דמי השכירות תשלם גרושתו של השוכר, הרי שקיימת הייתה סבירות גבוה כי השוכר יגרום נזק לבית ולבית המשיבה. בנסיבות אלה, הפקירה למעשי את ביטחון השנים למחדלי השוכר, וכשם שעל המערערת לפנות לשוכר לקבוע תיקוני דירתה, כך עליה לעשות לגבי הנזקים שנגרמו לבית המשיבה.

דיון ומסקנות :

5.         דינו של הערעור להתקבל. עצם העובדה שאדם משכיר דירתו, למי שנחשב בעיני החברה כאדם חריג או לא נורמטיבי בקנה מידה "מקובל", אינו יוצר בהכרח חזקת התרשלות. 

            במקרה דנן השכירה המערערת את דירתה לשוכר בשם דמרי רחמים. לטענתה, נערך חוזה השכירות באמצעות גרושתו, כאשר לה היה כול ידע על היותו נרקומן. מבחינת תחזוקת הדירה, הוכיחה המערערת כי מערכת החשמל, האינסטלציה והגז היו תקינים. מה עוד שאת מערכת הגז ניתקה בשל אי תשלום. גם לפי דו"ח מכבי האש, מערכת הגז הייתה מנותקת.

מן המסמכים הנוספים שצורפו עולה עוד, כי מהודעה שנמסרה על ידי מר יצחק להב, בעלה של המשיבה במשטרה, אין הוא חושד באיש, כי יש ביטוח לדירה, וכי השוכר בדירת המערערת הוא נרקומן, וכי השריפה לדעתו החלה ברשלנות שלו. התפשטה גם לדירתם וזרם החשמל נותק.

מדו"ח שירותי הכבאות עולה, כי לא ניתן לקבוע את מיקוד הדליקה וזאת עקב העוצמה הגדולה של הבעירה. כי מר דמרי השוכר שפונה על ידי מד"א נמצא שיכור תחת השפעת אלכוהול. עוד נרשם שם כי לפי דברי גרושתו, כמה שעות קודם לאירוע התפתחה תגרה בין דמרי לקבוצת צעירים אשר חבטו בו בכול חלקי גופו בעזרת מוט ברזל וכי בנם המשותף מצא את השוכר במיטתו, " שפוך כולו חבוש מהמכות שקיבל וכי הוא לא מדבר לעניין".

בסיכום נקבע באותו דו"ח כי מדובר בהצתה, אשר יכול שנגרמה על ידי השוכר עצמו, על אף שלא נמצאו שרידי בעירה. יחד עם זאת מקריאת כלל הדו"ח, לא ניתן לשלול אפשרות שההצתה נגרמה על ידי אחרים ולא על ידי השוכר עצמו וזאת לאור דברים שנרשמו מפיה של אורה שוורץ, גרושתו של השוכר (ראה סעיף 11).

6.         במהלך הבאת הראיות בבית המשפט לתביעות קטנות, לא הציגה המשיבה ראיות נוספות על אלה.

לדעתי, בהסתמך על הראיות שפורטו לעיל, לא היה כול בסיס לחיוב המערערת בנזק שנגרם לדירת המשיבה.