פסק-דין בתיק ברע 1830/04

1.       לפני בקשת רשות לערער על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כב' הרשם דאוד מאזן) מיום 12.10.04 שבה דחה את בקשתו של המבקש להכריזו כחייב מוגבל באמצעים  במסגרת תיק הוצל"פ 4-01-30628-02 (להלן - "תיק א'") וביטל, הלכה למעשה, את צו התשלומים שהיה למבקש במסגרת תיק הוצל"פ 3-99-07194-02 (להלן - "תיק ב'").

2.       החלטת ראש ההוצאה לפועל

א.      ביום 12.10.04 קיים ראש ההוצל"פ חקירת יכולת לחייב בעקבות בקשתו להכריזו כחייב מוגבל באמצעים בתיק א'. בעקבות חקירת היכולת הנ"ל ניתנה ההחלטה נשוא הבקשה שלפני.

ב.       ראש ההוצל"פ כתב בהחלטתו כי בקשה להכריז על חייב כמוגבל באמצעים הינה החלטה שבשיקול דעת. על חייב המגיש בקשה כזו לעמוד בתנאי סף, היינו, עליו לנהוג בתום לב ובשקיפות ולהגיש את בקשתו תוך גילוי נאות של כל המידע הקשור ליכולתו הכלכלית.

          מבחן ההתנהגות, כתב ראש ההוצל"פ בהחלטתו, הוכר על ידי הפסיקה כמבחן שיכול לגרום לפיזור תיק איחוד, "אך כאשר מבחן ההתנהגות הזה מתקיים גם טרם הקמת תיק האיחוד בעקבות הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים מכח הוראת הגישור הקיימת בסעיף 69ו' הרי יש להתחשב במבחן הזה כאשר אנו דנים בבקשה להכריז על החייב כמוגבל באמצעים".

ג.       בהחלטה צויין כי מקום שראש ההוצל"פ מכריז על חייב מוגבל באמצעים, ולחייב מספר תיקי הוצאה לפועל תלויים ועומדים, על ראש ההוצל"פ ליתן, מכח סעיף 69ו' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן - "החוק"), צו לאיחוד תיקים.

ד.       לאחר האמור לעיל, עבר ראש ההוצאה לפועל לבדוק אם עמד החייב בתנאי הסף הנ"ל.

ה.      ראש ההוצאה לפועל ציין בהחלטתו כי בבקשה שהגיש החייב הוא בקש להכריזו כחייב מוגבל באמצעים ולהשית עליו צו תשלומים בסך של 250 ש"ח לחודש. החייב ציין בתשובות לשאלון כי הוא בן 70 המקבל קצבת זקנה בסך של 1,500ש"ח ואשתו עובדת כשכירה המשתכרת סך של 3,500 ש"ח לחודש.

ו.        ראש ההוצאה לפועל כתב בהחלטתו כי למרות האמור בתשובות לשאלון התברר מאישור שצורף לבקשה כי אשתו של החייב היא בעלת העסק, וכי העסק מרוויח. לפיכך קבע ראש ההוצל"פ כי החייב לא גילה את כל העובדות כפי שחייב היה לעשות.

ז.       ראש ההוצאה לפועל הוסיף וכתב בהחלטתו כי מחקירת היכולת שנערכה לחייב התברר כי מלכתחילה היה העסק של החייב עצמו ואולם משהגיע לגיל פנסיה הוא העביר את העסק על שם אשתו ללא כל תמורה. לא בכדי פעל החייב כך, כתב ראש ההוצל"פ, הוא עשה כן משום ש "על פי החוק (...) החייב לא היה מקבל קצבת זקנה שכן על פי ההכנסות שיש לאשתו כרגע והיו אמורות להיות שלו, הוא עובר את התקרה המותרת על פי החוק".

ח.      ראש ההוצאה לפועל הוסיף וציין בהחלטתו כי החייב לא צרף לבקשתו את המסמכים המעידים על ההכנסה מן העסק אלא לאחר שנדרש לעשות כן. ממסמכים אלה התברר כי בחודש 8/03 היו לעסק הכנסות לאחר תשלום מע"מ בסך של 81,982 ש"ח; בחודש 9/03 היו לעסק, לאחר תשלום מע"מ, הכנסות בסך של 64,790 ש"ח; בחודש 10/03 היו לעסק, לאחר תשלום מע"מ, הכנסות בסך של 61,941 ש"ח; בחודש 11/03 היו לעסק, לאחר תשלום מע"מ, הכנסות בסך של 64,195 ש"ח; בחודש 12/03 היו לעסק, הכנסות בסך של 64,195 ש"ח ובחודשים ינואר ופברואר 2004, שהם שני החודשים שקדמו להגשת הבקשה, היו לעסק הכנסות בסך של 158,466 ש"ח.

ט.      ראש ההוצאה לפועל כתב בהחלטתו שכאשר החייב מציג עצמו כמי שאינו יודע דבר, אינו יודע קרוא וכתוב וטוען כי יש לו הוצאות והכנסות מעטות ולא משתף את ראש ההוצאה לפועל בהכנסות הנובעות מהעסק הרי שהוא אינו מאפשר לעמוד על סבירות הוצאותיו. מתברר שהחייב נוהג ברכב הרשום על שם בנו, שהוא חייל בשירות סדיר שאין לו הכנסות. החייב עצמו משלם את הביטוח בגין הרכב. החייב טען כי הרכב נרכש באמצעות ירושה שקבל. ראש ההוצאה לפועל דחה טענה זו באומרו כי הטענה אינה אמינה.

י.       ראש ההוצאה לפועל כתב בהחלטתו כי אין לקבל את גרסת החייב לעניין הכנסותיו וכי החייב "נהג שלא בתום לב, הסתיר עובדות, לא עמד בחובה הבסיסית של גילוי נאות (...)". על שום כך, קבע ראש ההוצל"פ כי -

                            "החייב אינו ראוי להיות בצילו המוגן של תיק איחוד ואינו ראוי להגנות של האיחוד. לחייב רכוש רב, הזוכים רשאים לנקוט הליכים לצורך אותם נכסים ובפרט כשיש לו, כפי שהצהיר בפני, וילה מפוארת, וכשכל המשכנתא הרובצת על אותה וילה כפי שעולה מהמסמכים שהומצאו לתיק החקירה הם סה"כ 17,000 ש"ח ואמורים להסתיים ב- 12/04.

                            על כן הנני דוחה את בקשת החייב ואינני מכריזו כחייב מוגבל, כל נושה ינקוט בתיקיו לצורך מימוש החוב". (כך במקור! ע.ג.).

3.       טענות המבקש

א.      המבקש טען כי בשעתו ניהל קיוסק באיזור הצ'ק פוסט בחיפה. לטענתו הוא נקלע לחובות גבוהים בשל התגברות מחלתו. לאור התדרדרות ההכנסה מעסקו וחוסר יכולתו להמשיך ולעבוד כראוי הוא העביר בשלב מסויים את ניהול הקיוסק לידי אשתו.

          המבקש טען כי המוסד לביטוח לאומי קבע כי הינו נכה בשיעור של 100% החל מיום 14.11.99.

ב.       המבקש טען כי לאורך כל השנים הוא עמד בצו התשלומים שנקבע לו בתיק ב'. ביום 2.12.03 קבע ראש ההוצאה לפועל, לאחר חקירת יכולת, כי על החייב לשלם סך של 1,000 ש"ח מדי חודש בחודשו.