פסק-דין בתיק ברע 1807/06

א.        בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 4.5.06 של ראש ההוצל"פ, אשר דחה את בקשת המבקשת להשבת כספים שנגבו על ידי המשיב במסגרת תיק הוצל"פ, לאחר שבוטל פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה, אשר מכוחו נגבו הכספים, כאמור.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לעניינו, הן כדלהלן:

            המבקשת היא חברה המספקת שירותי שמירה ואבטחה והמשיב הועסק על ידה כשומר.

            המשיב הגיש כנגד המבקשת תביעה לבית הדין לעבודה, בה תבע מהמבקשת כספים בגין שכר חודש מאי 2000, גמול שעות נוספות, פידיון חופשה שנתית, דמי נסיעות, תמורה הודעה מוקדמת ודמי חגים.

המשיבה הגישה תביעה שכנגד, ותבעה מהמשיב תשלום בגין מעיל שלא הוחזר, החזר שכר שהמשיב קיבל אך לא עבד בפועל, ותמורת אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרותו של המשיב.

בית הדין האיזורי לעבודה, בפסק דין מיום 22.7.04, לאחר ששמע את עדויות הצדדים, דחה את התביעה שכנגד של המבקשת וקיבל את תביעת המשיב, לגמול שעות נוספות ללא פיצויי הלנה, שכר בגין חודש מאי 2000, דמי הודעה מוקדמת, פידיון דמי חופשה שנתית ושכר עבור שלושה ימי חג.

המשיב פתח בהליכי הוצל"פ, לביצוע פסק הדין של בית הדין האיזורי לעבודה.

בינתיים, הגישה המבקשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, ובו טענה, מפי מנהלה מר אריה לאוב, כי בית הדין האיזורי לעבודה, לא אפשר לה להעיד עד מטעמה, למרות החלטה קודמת של בית הדין, וכן לא ניתן לה להעיד עדים נוספים כמשאלתה ולסכם בעל פה, משלא היתה מיוצגת.

בית הדין הארצי לעבודה, בפסק דינו מיום 28.2.06, אכן מצא כי בית הדין האיזורי לעבודה, בניגוד להחלטה קודמת שלו, לא איפשר למבקשת להביא עד מטעמה, ומשכך, בלא לדון לגופו של ערעור, ביטל בית הדין הארצי לעבודה את פסק דינו של בית דין האיזורי לעבודה, והתיק הוחזר לבית הדין לעבודה, על מנת לאפשר למבקשת להעיד עד מטעמה ולסכם בעל פה כמשאלתה.

בסופו של יום קיבל בית הדין הארצי לעבודה את הערעור, חייב את המשיב בתשלום הוצאות, והחזיר, כאמור את הדיון לבית הדין האיזורי לעבודה.

ג.         במהלך הליכי ההוצל"פ בוצע עיקול, ונגבו על ידי המשיב - הזוכה, סך של 35,839 ש"ח.

            משבוטל פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה, פנתה המבקשת לראש ההוצל"פ ועתרה להשיב את הכספים שנגבו בתיק ההוצל"פ.

            ראש ההוצל"פ קבעה בהחלטתה מיום 4.5.06 כדלהלן:

            " לאחר שעיינתי בבקשות החייבת להורות לזוכה להשיב כספים שגבה במסגרת תיק זה, נוכח ביטול פסק דינו של כב' בית הדין האיזורי לעבודה, ולאחר שעיינתי בתגובת הזוכה, נחה דעתי כי לפי שעה אין מקום להורות על השבת הכספים, משום שעל פי פסיקת ערכאת הערעור, מוחזר הדיון לכב' בית הדין האיזורי.

מאחר והדיון  תלוי ועומד הרי שביטול פסק דין אינו מסיים את הדיון במחלוקת ולפיכך הבקשה מוקדמת.

היה ובית הדין האיזורי הנכבד ידחה את תביעת הזוכה, כולה או חלקה - ניתן יהא לחזור לבקשה זו".

על החלטה זו של ראש ההוצל"פ בקשת רשות הערעור שבפני.

ד.         להשלמת התמונה יצויין כי ביום 9.11.06, ניתן פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה,  לאחר שנשמע העד הנוסף שהמבקשת עתרה להשמיעו, ובסופו של יום, חייבה את המבקשת לשלם למשיב גמול שעות נוספות, שכר חודש מאי 2000, תמורת הודעה מוקדמת, פידיון חופשה ודמי חגים.

            כן חייב בית הדין האיזורי לעבודה את המבקשת לשלם למשיב הוצאות בסך 3000 ש"ח.