פסק-דין בתיק ברע 1807/04

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 31.3.04 של בית המשפט לתביעות קטנות  (כב' השופטת ח' פלינר).

            אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לעניינו הן כדלהלן:

            המערערת הגישה לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה כנגד המשיבים, בה תבעה מהמשיבים השבה סכום של 5800 ש"ח,בתוספת הוצאות משפט ופיצוי בגין עוגמת נפש.

            המערערת טענה בבית המשפט לתביעות קטנות,  כי הופנתה על ידי עובדת הסוציאלית הקהילתית לקבלת טיפול שיניים אצל המשיבה 1, בהנחה כי  מחיר הטיפולים אצל המשיבה 1, זולים, באופן יחסי, למרפאות שיניים אחרות.

            לטענת המערערת, התברר לה במהלך הטיפולים כי נגבו ממנה מחירים גבוהים ממחירי המחירון, ומשהפנתה את תשומת לבו של המשיב 2 לכך, נהג בה בזלזול וגבה ממנה סכומים גבוהים בגין הטיפולים. בסופו של דבר, הופסק הטיפול במערערת,  והומצא לה חשבון בגין הטיפולים שבוצעו.

            לטענת המערערת, המשיבים נותרו חייבים לה סך של 5800 ש"ח.

ג.         בית המשפט לתביעות קטנות דן בתביעת המערערת, להשבת סכום של

 5800 ש"ח, כאמור. 

המשיבים טענו בבית המשפט לתביעות קטנות כי המערערת הפסיקה ביוזמתה את טיפולי השיניים ויתרה בסך 9030 ש"ח הושבה למערערת בגין טיפולים שלא בוצעו.

בית המשפט קמא ניתח, באופן מדוקדק, את הראיות שהיו בפניו וקבע:

" ... במסמכים אשר צורפו על ידי התובעת, לאחר מתן העדות בעל פה מפרטת התובעת... מדוע לדעתה לא זכאיים הנתבעים לסכום של 5000 ש"ח, עם כל הכבוד,  התובעת איננה גורם מקצועי היכול לקבוע מה היא העבודה שבוצעה  ומה הם המחירים הראויים עבור העבודה שבוצעה.

לצורך כך, היה עליה להגיש חוות דעת של מומחה וזאת היא לא עשתה.

לא שוכנעתי, כי יש ממש בטענת הנתבעת [צ"ל - התובעת - י.ש] לגבי הפקעת מחירים ומהשוואה עם מחירים הקופות האחרות, מחירי הנתבעת נראים סבירים והגיוניים."

בסופו של דבר,  דחה בית המשפט קמא את תביעת המערערת.

על פסק דינו זה של בית המשפט קמא הערעור שבפני.

ד.         לטענת המערערת, שגה בית המשפט קמא בקביעתו.

לטענת המערערת, בית המשפט קמא לא נתן משקל לעובדה  שהיו הבדלי מחירים  בין מחירי המחירון והמחירים שנתבעו מהמערערת.

לטענת המערערת, חלק מהעבודות, גשרים וכתרים, לא בוצעו, למרות טענת המשיבים.