פסק-דין בתיק ברע 1796/07

1.         החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

2.         הערעור על-פי הרשות שניתנה הוא על החלטת בימ"ש השלום בקריות-חיפה מיום 12/04/07 שניתנה בתיק בש"א 719/07 בת"א 1726/06, ולפיה נדחתה בקשתו של המערער להבאת ראיות לסתור.

3.         המערער היה מעורב בתאונת דרכים במסגרת עבודתו ביום 25/12/03, ועקב כך נגרם לו שבר בשורש כף יד ימין. ביום 19/6/05 קבעה הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ), כי למערער לא נותרה נכות רפואית. ועדה רפואית לעררים קיבלה את ערעורו וקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 5%, ביום 11/1/06.

            בפני הוועדה הרפואית לעררים הייתה בדיקת EMG שם נקבע: תסמונת שורש כף היד מימין בצורה קלה. גם הבדיקה מיום 1/2/07 נרשם: תסמונת מנהרת שורש כף היד מימין בצורה קלה מאוד. בהסתמך על בדיקות אלה, מסכים גם המערער כי מצבו של המערער הוטב. ואולם זאת לטענתו רק באותו מישור, ולא היה מקום להתעלם מצילומים שנעשו למערער, ובמיוחד אין להתעלם מצילום שנערך למערער לאחר הדיון בוועדה, צילום מיום 1/2/07 שם נכתב:

                        " השבר ברדיוס המרוחק מחובר בהטיה גבית כדי 10% (22 מעלות מהנורמה),

            ללא סימני קיצור, דפורמציה של הסטילואיד האולנרי. אי סדירות קלה של המשטח הפרק הרדיו-קרפלי, בעיקר בצידו הגבי של המפרק".

            המערער הוסיף והפנה עוד לחוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, בגין אותה פגיעה, בשל תביעתו  כנגד חברת ביטוח אחרת, בגין פוליסת חיים בעקבות התאונה.

            בנסיבות אלה טוען המערער, כי טעתה הוועדה הרפואית לעררים משקבעה את נכותו הצמיתה, בטרם התייצב מצבו הרפואי.

4.         לעניין בחינת אמות המידה שעל בית המשפט להידרש, בבואו להחליט אם יש מקום ליתן רשות ערעור, אין לי אלא לחזור ולהפנות לרע"א 7682/06נמ( אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' חיים אלוש,  תק-על 2007(2) 4715).

הצורך במתן רשות להביא ראיות לסתור, אינו יכול להידחות לשלב של ערעור בזכות לאחר מתן פסק הדין. הכרעה במחלוקת האמורה, יש בה להשפיע באופן מכריע על אופן זכותו של המערער, ובמסגרת דיון בערעור על פסק הדין, יהיה קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו.

בנסיבות אלה, נדרשת ערכאת הערעור לבחון את המחלוקת לגופה.

5.         בנוסף לטענות שפורטו בסעיף 3 לפסק דין זה, העלה המערער טענות נוספות, המצדיקות לעמדתו, הבאת ראיות לסתור. אין בדעתי לדון באלה. די בצילום הרנטגן מיום 1/2/07 שהוא לאחר מועד ישיבת הוועדה הרפואית לעררים, כדי להצדיק קבלת הערעור, באופן המאפשר הבאת ראיות לסתור, לאור הממצאים המפורטים שם.

הגם שקביעת המל"ל הייתה מספר שנים לאחר התאונה, ועל אף שבעניינו של המערער ישבו מספר וועדות רפואיות, אין באלה כדי להצדיק התעלמות מצילום שנערך לו ב- 1/2/07, כאשר יש בממצאים המפורטים שם, ולו לכאורה, להצביע על החמרה במצבו הרפואי.

בנסיבות אלה, כאשר הממצא לא היה בפני המל"ל, כאשר על-פי הממצאים יש לכאורה להצביע על החמרה, וכאשר יש חוות דעת של רופא שמונה על ידי בית המשפט, בתביעה אחרת, אשר יישם בפועל את המשמעות של אותו מסמך, באופן המצביע על החמרה במצבו הרפואי של המערער, הרי שיש באלה כדי להצדיק הבאת ראיות לסתור.

6.         בית משפט קמא, לא התייחס כלל למסמך זה, וכמו כן לא מצאתי התייחסות מפורטת לצילום מיום 1/2/07 בטיעוני המשיבה. טענת האחרונה, כי ככול שישנה החמרה, עומדת למערער הזכות לחזור ולפנות למל"ל, אינה מהווה נימוק לדחיית הבקשה להבאת ראיות לסתור. כאשר חל שינוי במצבו של נפגע מאז נקבעה דרגת נכותו "על-פי כול דין" ועד לדיון בבית המשפט, הרי ששינוי כזה מצדיק הבאת ראיות לסתור.

ועוד, במקרה כגון זה, אין מקום לשלוח את הנפגע לחזור למל"ל, באופן שביהמ"ש יידרש  להמתין ולעכב את פסיקתו עד שעניינו של הנפגע יוכרע על ידי הוועדה (ראה רע"א 863/93 התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(4)815, 821ז-822א).

7.         אשר על כן, הערעור מתקבל באופן שהתיק יוחזר לצורך מינוי מומחה רפואי  על ידי בית משפט השלום. המשיבה תשלם למערערים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בגין ערעור זה, בסך של 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. ההוצאות ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין.

            הפיקדון אם הופקד יוחזר למפקידו, באמצעות בא-כוחם.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.