פסק-דין בתיק ברע 1758/07

1.         החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

לפיכך תידון הבקשה כערעור.

2.         הערעור שניתן הוא על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת אריקה פריאל) מיום 6/3/07, בתיק בש"א 1481/07 במסגרת ת"א 7202/02, לפיה נתקבלה בקשת המשיבה מס' 1 - רשות הנמלים והרכבות (להלן: רשות הנמלים ), לבטל את החלטת בית המשפט, אשר הודיעה על הגשת חוות דעת מטעם המערערים, בדבר הקשר הסיבתי בין מחלת הכליות ממנה סבל המנוח קפולי אליהו ז"ל, לבין חשיפתו לחומרים מזיקים, במהלך עבודתו אצל רשות הנמלים. 

            על החלטה זו הגישו המערערים בקשת רשות ערעור, שנדונה כערעור.

            משלא הגיעו הצדדים להסדר, על אף הצעת בית המשפט, יש ליתן פסק דין בערעור.

הרקע והנסיבות הצריכות לעניין:

3.         המערערים הגישו תביעה לפיצוי נזקי גוף שנגרמו לטענתם למר קפולי אליהו ז"ל (להלן: המנוח ), בעת שעבד אצל הנתבעת כרתך טרמי, עקב היותו חשוף לחומרים מזיקים כולל אפוקסי, ריתוך בחום גבוה, ריתוך אלומיניום מנגן המעלה עשן סמיך מאוד והנכנס לריאות.

            בסעיף 3ג' של כתב התביעה (צ"ל: סעיף קטן ב') נכתב כי המנוח נפגע בריאות בגין החשיפה הנ"ל, וכן פגיעה כלייתית קשה עד כדי דיאליזה. עוד פירטו המערערים בכתב התביעה, כי בעטיה של פגיעה זו הוכר המנוח כנכה על ידי המוסד לביטוח הלאומי, ונכותו הועמדה על 100% נכות לצמיתות.

            ביום 24/12/00 במהלך ניתוח, ועקב כך שהמנוח בשל מצב הכליות לא יכול היה לקבל תרופות לטיפול בכליות נוצר נמק במעיים, והוא נפטר.

4.         יצוין כי המוסד לביטוח הלאומי הכיר בפגיעה הריאתית כמחלת מקצוע שנגרמה למנוח במהלך עבודתו, אך דחה את הטענה בדבר קשר סיבתי בין חשיפתו האמורה לבין מותו.

תביעת המערערים לבית הדין לעבודה בנושא זה נדחתה אף היא.

5.         על פי המפורט בהחלטת בית משפט קמא, במהלך הדיונים בפניו ביקש ב"כ המערערים להמתין לתוצאות הדיון בבית הדין לעבודה, שכן לטענתו, תוצאות ההליך שם ישפיעו על המשך ההליך דנן. יתר על כן ביום 22/1/06 הודיע ב"כ המערערים לאחר שהתביעה בבית הדין לעבודה נדחתה, כי נותר לדון רק בשאלת הנזק בעבר מיום המחלה ועד ליום הפטירה, ולכן ביקש להורות על הגשת תחשיבי נזק כדי לשמוע את הצעתו של בית המשפט לצורכי פשרה. בטרם ניתנה ההצעה הודיע ב"כ המערערים כי יעתור בבקשה למינוי מומחה, ובמקום זאת הגיש הודעה על צירוף חוות דעת רפואית (להלן: חוות הדעת של ד"ר שלוסברג ) שעניינה סוגיית הקשר הסיבתי בין מחלת הכליות ממנה סבל המנוח לבין חשיפתו לחומרים מזיקים. אין באותה חוות דעת התייחסות לנסיבות מותו של המנוח בעטיו של ניתוח במעיים, אשר נדרש, כפי הנראה עקב המחלה הכלייתית.

החלטת בית משפט קמא :

6.         המערערים הגישו את חוות הדעת של ד"ר שלוסברג, בצירוף מתן "הודעה" על הגשת חוות הדעת. בית המשפט הורה על קבלת חוות הדעת, מבלי שנשמרה זכותם של המשיבים להגיב ל"הודעה" האמורה של המערערים, קודם מתן ההחלטה.

המשיבים הגישו בקשה לבטל את החלטת בית המשפט בטענה, כי לא ניתן היה לקבל את חוות הדעת הרפואית ללא שינוי כתב תביעה, מאחר שמדובר בטענה חדשה שלא הוזכרה ולא פורטה בכתב התביעה המקורי.

בהחלטה מפורטת שניתנה, קיבל בית המשפט את הבקשה, בהסתמך על הטיעון האמור, במיוחד מאחר שלדעתו מדובר בטענה חדשה שזכרה לא בא בכתב התביעה המקורי. עוד הדגיש בית המשפט, כי משלא צורפה חוות הדעת לכתב התביעה המקורי, ממילא נוצר הצורך בהגשת בקשה לתיקונו של כתב התביעה, כתנאי להגשת חוות הדעת. ועוד, אם תוגש בקשה לתקן את כתב התביעה יהיה גם מקום להכריע בשאלה אם יש בתיקון כדי לגרום לרשות הנמלים נזק המצדיק דחיית הבקשה. לפיכך הורה בית המשפט על הוצאתה של חוות הדעת מתיק בית המשפט.

ההליכים בפני :

7.         בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט זה ביום 3/5/07, הציע בית המשפט כי תינתן רשות ערעור, וכי תהיה הסכמה על הגשת חוות דעת מטעם התובעים, תוך שמירה על זכות מקבילה למשיבים לעשות כן, או לשקול, כבר בשלב הזה, מינוי מומחה מטעם בית המשפט גם לעניין הקשר בין המחלה הריאתית לבין המחלה הכלייתית, וכל זאת למרות המועד המאוחר, יחסית, בו הוגשה הבקשה. עוד צויין באותה הצעה, כי מקריאת כתב התביעה כפי שהוגש, גם בבית משפט השלום, עלתה המחלוקת האמורה.

8.         המשיבה מס' 1 עמדה על טענתה כי אין לאפשר הגשת חוות הדעת, בשלב זה ובוודאי שאין מקום להורות כך ללא תיקון כתב התביעה. ואולם, למרות האמור, לפנים משורת הדין, ומבלי לפגוע בטענותיה לגופם של דברים, נתנה הסכמתה כי חוות הדעת מטעמם של המערערים תוגש, וזאת על ידי הגשת כתב תביעה מתוקן כנדרש לפי תקנות סדר הדין האזרחי, ובכפוף למפורט בסעיף 4 של התגובה מיום 24/5/07. המשיבה מס' 2 - צד ג' בהליך העיקרי - הצטרפה לעמדה זו (ראה הודעה מאותו מועד). 

לחלופין, ביקשו המשיבות, שאם הצעתם לא תתקבל, יוארך המועד להגשת תגובתם (המשיבה 2 עשתה כן במסגרת בש"א 9314/07 שהוגשה ביום 13/6/07).