פסק-דין בתיק ברע 1753/07

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת קלמפנר נבון מירב) מיום 22.2.07, אשר הטילה על המבקש צו חיוב בתשלומים בסכום של 500 ש"ח לחודש.

            אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לעניינו, הן כדלהלן :

            ביום 26.9.06 הגיש המערער בקשה לחקירת יכולת, זאת בהתבסס על פסק דין שניתן על ידי, בו קבעתי למערער ולאשתו צו חיוב בתשלומים חודשי בסך 200 ש"ח עד לעריכת חקירת יכולת נוספת שתתקיים עד לתאריך 1.9.06.

            ביום 27.9.06 נדחתה ע"י ראש ההוצל"פ (כב' הרשם כהן משה) בקשת המערער להעמיד סכום החיוב בתשלומים על סך של 200 ש"ח לחודש, כשהוא מציין כי ההפרש בין הכנסות המערער להוצאותיו עומד על 1,000 ש"ח לחודש. וכן נקבע כי אינו נושא בהוצאות חודשיות להחזקת הבית בסך 1,500 ש"ח.

            ביום 3.1.07 נערכה למערער ואשתו חקירת יכולת, בסיומה נדרש המערער להציג מסמכים לתמיכה בטענותיהם בדבר מצבם הרפואי והכלכלי. בתאריך 1.2.07 הומצאו המסמכים על ידי החייבים לראש ההוצל"פ.

ביום 22.2.07 קבעה ראש ההוצל"פ כב' הרשמת קלמפנר-נבון מירב צו לחיוב המערער ואשתו בתשלומים בסכום של 500 ש"ח לחודש כל אחד.

            על החלטה זו הערעור שבפני.

ג.         לטענת המערער, טעתה ראש ההוצל"פ בקובעה כי בנק אוצר החייל ביקש להעמיד את צו החיוב בתשלומים על סך של 3,000 ש"ח לחודש, כשלמעשה עמדת הבנק היתה כי הוא מעריך את הכנסת אשת המערער בסכום של

3,000 ש"ח.

            המערער טוען, כי קביעת ראש ההוצל"פ שהעמידה את צו החיוב בתשלומים על סך של 1,000 ש"ח למערער ואשתו יחד, לוקה בחוסר סבירות. לטענת המערער, משפחתם מונה שבע נפשות, מצבה הרפואי של אשתו בכי רע והכנסתם היחידה מגיעה לסכום של 6,000 ש"ח ללא רכוש או חסכונות נוספים.

עוד טוען המערער כי החלטת ראש ההוצל"פ אינה מנומקת, ולפיכך אינה עומדת בתנאי הפסיקה.

ד.         מנגד טוענת המשיבה 1, עמידר, כי יש להשאיר צו החיוב בתשלומים על כנו. לטענתה, המערער הצהיר על הוצאות שאיננו נושא בהן בפועל, לרבות שכר דירה בסך 1,200 ש"ח שלא שילם מאז יוני 2006 ותשלום בגין הוצאות חשמל.

המשיבה 2, פלאפון תקשורת בע"מ, הותירה ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, כשהיא מציינת כי, לטעמה, ההחלטה מבוססת ומנומקת היטב. לטענתה, יש לדחות טענות המערער בדבר מצבו הכלכלי הקשה, כשהחוב בו מדובר, נובע משירותי טלפון סלולרי, קרי מוצר מותרות.

המשיב 3, בנק דיסקונט לישראל, טוען כי אומנם טעתה ראש ההוצל"פ בציינה כי בנק אוצר החייל מבקש לחייב המערער בסכום של 3,000 ש"ח לחודש, אולם אין לטעות זו משמעות, משלא חוייב המערער בתשלום בסכום זה ומשנקבע צו חיוב בתשלומים בסכום מינימלי של 500 ש"ח  למערער ולאשתו, לאחר חקירת יכולת שנערכה, ולאחר הזדמנות נוספת שניתנה להם להמצאת מסמכים שלא צורפו. בנוסף טוען המשיב 3, כי אם המערער לא המציא לראש ההוצל"פ מסמכים הנוגעים לכספים המוחזקים בקרן השתלמות ובמבטחים, יש להעלות צו החיוב בתשלומים לסכום  של 1,000 ש"ח למערער.

המשיב 5, בנק אוצר החייל, הותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

ה.        דיון :

            סבורה אני כי דין הערעור להתקבל, כפי שיפורט בהמשך.

            הלכה פסוקה היא כי ראש ההוצאה לפועל הוא זה אשר מופקד על עריכת חקירת יכולת לחייבים, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטתו אלא במקרים נדירים, יוצאי דופן, בהם חרג ראש ההוצל"פ בהחלטתו ממתחם הסבירות (ראו: בר"ע (ת"א) 1071/03 גולן נ' בנק לאומי (לא פורסם); בר"ע (ת"א) 1853/04 הידרו מנוף בע"מ נ' אלי סנדורסי (לא פורסם)).