פסק-דין בתיק ברע 1728/05

זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב (כב' השופט משה סובל) בת.א. 54213/04 מיום 19.1.05 לפיה נדחתה בקשה לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר הופעה.

לאחר שבחנתי את טענת הצדדים החלטתי ליתן למבקש רשות לערער ולדון בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.

העובדות הצריכות לעניינו הן כדלקמן:

המשיבות הגישו נגד המבקש, חברת רב טעם סלטים ודגים (1999) בע"מ ומאיר ניר תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום 693,457 ש"ח בגין דמי שכירות ודמי ניהול של אולמות תעשייה.

המבקש ומאיר ניר שהיו מנהליה של החברה ערבו לחובותיה.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן שנחתמה על ידי כולם ונתמכה בתצהירו של מאיר ניר.

הדיון בבקשה נקבע לתאריך 16.11.2004 ואין חולק כי המבקש הוזמן לדיון כדין.

בתאריך 16.11.04 התייצב ב"כ המשיבות והודיע לבית המשפט כי פנה אליו עורך דין קדוש בשם הנתבעים, והצדדים החלו לנהל משא ומתן ולפיכך נדחה מועד הדיון ליום 7.12.04. בתאריך 6.12.04 הוגשה לבית המשפט בקשה דחופה לדחיית מועד הדיון מן הטעם שהמשא ומתן טרם הסתיים.

כב' השופט קמא נעתר לבקשה ודחה את הדיון לתאריך 19.1.05, הודעה על הדיון נמסרה לב"כ המשיבות אשר יידע את עורך דין קדוש שעל פי הנטען ייצג את הנתבעים. לאחר שהמשא ומתן לא הבשיל לכלל הסכם, הודיע מר מאיר ניר לב"כ המשיבות כי עו"ד קדוש שוחרר מייצוג הנתבעים ובמקביל הוגשה על ידו בקשה למחיקת התביעה על הסף. על הבקשה חתום מאיר ניר בלבד וכך גם התצהיר התומך בבקשה.

בתאריך 19.1.05 התייצב מר מאיר ניר לדיון והודיע על הסכמתו "כי יינתן פסק דין על הסכום המוקטן בסך 357,211 ש"ח בתוספת הוצאות ושכ"ט". בהמשך להסכמה זו ניתן פסק דין כנגד כל הנתבעים.

בתאריך 6.2.05 הגיש המבקש בקשה לביטולו של פסק הדין שניתן בהעדרו מכיוון שלא זומן לדיון ביום 19.1.05, לא השתתף בו ולא הסכים להסדר הפשרה שעל בסיסו  ניתן פסק הדין שנרשם בו כי ניתן "בהסכמת הצדדים".

כב' השופט סובל דחה את בקשתו בשל העובדה שמהתנהגותו עולה בבירור כי ויתר על הגנה נפרדת מטעמו ושם מבטחו במר מאיר ניר ולפיכך הסכמתו של מר מאיר ניר מחייבת גם אותו.

דיון .

תקנה 28 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת כי מקום שיש מספר נתבעים יכול שאחד או אחדים יהיו מורשים מן השאר להתייצב לטעון ולפעול בכל הליך במקומם. ברם, על מנת שהמורשה יוכל לפעול כאמור על ההרשאה להיות בכתב חתומה בידי בעל הדין המרשה ויש לצרפה לתיק.

בענייננו לא הוגשה הרשאה כאמור, ולמעט בקשת רשות להתגונן חתומה על ידי שלושת הנתבעים, לא הוגש לבית המשפט כל מסמך המייפה את כוחו של מאיר ניר לפעול בשמו של המבקש. גם עו"ד קדוש אשר הציג עצמו כמיופה כוחם של הנתבעים, לא הגיש יפוי כוח חתום והמשא ומתן עימו התנהל בעל פה מבלי שעובדת הייצוג מצאה ביטויה במסמך כלשהו.

לדיון שהתקיים בתאריך 19.1.05 לא הוזמן המבקש כדין ולא היתה בפני בית המשפט כל ראיה ממנה ניתן להסיק כי מינה את מר ניר להגיע להסדר הפשרה בשמו.

בע"א 569/80 אלסינט בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד לה(4) 80 דן בית המשפט ביישמו של סעיף

 5(א)  לחוק השליחות, תשכ"ה-1965 באומרו:

"...אין השליחות חלה באין הוראה מפורשת לכך, - על הליכים לפני בית המשפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה או על ויתור או על פעולה בלי תמורה. נמצא, כי בעניינים אלה אין להסיק הרשאה משתמעת מנושא השליחות או ממעמד השלוח או מהנוהג המקובל אלא יש ליתן בהם הרשאה מפורשת מאת השולח".