פסק-דין בתיק ברע 1716/07

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בכפר סבא מיום 28.3.2007 (כב' הרשם ב' יזרעאלי), אשר דחה את בקשת המבקשים לסגירת תיק ההוצאה לפועל, אך הורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד ליום 2.5.2007, על מנת לאפשר למבקשים לפרוע את חובם למשיבה 1 ( להלן: "המשיבה").

ב.         אני מחליטה לתת רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ג.         עיקרי העובדות הצריכות לעניין

ביום 30.10.2005 נכרת הסכם הלוואה חוץ בנקאי ( צרופה "א" לנספח "ב" לבר"ע; להלן: "הסכם ההלוואה"), בגדריו נתנה המשיבה למערערים הלוואה ע"ס 600,000 ש"ח. להבטחת ההלוואה חתמו המערערים על שטר משכנתא ( צרופה "ב" לנספח "ב" לבר"ע; להלן: "שטר המשכנתא"), שהוטלה על בית מגוריהם של המערערים ( להלן: "בית המגורים" או "דירת המגורים").

בהסכם ההלוואה, נקבע כי:

"10.     הלווה מתחייב לפרוע למלווה את סכום ההלוואה בתשלום אחד  בתום 6 חודשים כאשר תחילת הספירה היא ממועד תחילת חוב ראשון מתוך כספי ההלוואה (להלן: "תקופת ההלוואה"). להקלת פרעון סכום ההלוואה ימסרו הלווים 2 שיקים לפקודת המלווה, שזמן פרעונם הוא כנ"ל, לפי הפירוט שלהלן...

למען הסר ספק, ניתנת בזאת ללווה האופציה להארכת תקופת ההלוואה ב-4 חודשים נוספים מעבר ל-6 חודשים הנ"ל בכפוף לחתימת נספח ארכה, שטר חוב חדש וקבלת שיקים מתאימים בגין הריבית+מע"מ ובגין הקרן לסוף תקופת ההארכה".

ביום 5.6.2006 חתמו הצדדים על נספח להסכם ההלוואה, לפיה " החברה הסכימה להיענות לבקשת הלווים להארכת תקופת ההלוואה עד ליום 15.9.06" ( צרופה "ד" לנספח "ב" לבר"ע; להלן: "הנספח להסכם ההלוואה").

ביום 5.10.2006 פתחה המשיבה בהליכי הוצאה לפועל לביצועו של שטר המשכנתא.

ביום 26.11.2006 המציאה המשיבה אזהרה כדין, למערערים; והמשיב 2 מונה ככונס נכסים למכירת הנכס ( להלן: "כונס הנכסים" או "הכונס").

המערערים הגישו בקשה לאפשר להם למכור את הנכס בכוחות עצמם, ובמקביל הוגשה בקשה לפינוי המערערים מהבית.

ביום 31.1.2007 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת המערערים למכור את הבית בכוחות עצמם, מאחר שזו " ניתנה במועד מאוחר מזה הקבוע בסעיף 81ב1(ב)(3) לחוק ההוצאה לפועל ולפיכך אין מקום להעתר לבקשה בשלב זה" ( נספח "יא" לתגובת המשיבים לבר"ע).

ביום 4.3.2007 ניתן צו לפינוי המערערים מהבית.

ביום 19.3.2007 הגישו המערערים " בקשה לסגירת תיק ולחילופין לביטול הליכי פינוי ולחילופי חילופין עיכוב הליכי פינוי עד למתן סידור חלוף עפ"י סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967" ( נספח "ב" לבר"ע).

המערערים טענו כי המועד הראשון בו ניתן היה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל כנגדם, הינו יום 15.3.2007, כחלוף ששה חודשים ממועד פרעונה המעותד של ההלוואה, ולמצער, ממועד התשלום הנדחה הראשון (והאחרון) שלא נפרע.

המשיבה טענה כי המדובר "בטענה אבסורדית" המעניקה ארכה בת 12 חודשים, לאחר המועד שנקבע לפרעון ההלוואה. המשיבה הוסיפה והטעימה כי שווי הנכס בהתאם להערכות שמאי הינו סכום הקרוב ל- 947,000 ש"ח, בעוד יתרת ההלוואה, שהינה הלוואה חוץ בנקאית, מגיעה נכון ליום 15.9.2007 לסכום של 1,207,000 ש"ח. בנסיבות אלו, טוענת המשיבה, אין כל טעם כלכלי המצדיק את קבלת טענות המערערים, המחייבת כפועל יוצא את  סגירת תיק ההוצאה לפועל ( סע' 2-3 ל"בקשה בהולה להחייאת הליכים מושהים"; נספח "ג" לבר"ע).

המשיבה הוסיפה וטענה כי ברור ומובן שהצדדים לא התכוונו לאפשר למערערים פרק זמן כה ארוך לפרעון ההלוואה. המשיבה טענה כי מטעם זה, נקבע בסע' 18 לתנאים המיוחדים של שטר המשכנתא, כדלקמן:

"החברה תוכל לממש מיד את הבטוחות שניתנו או יינתנו על פי כתב זה או כל מסמך אחר, בכל האמצעים הניתנים על פי הדין ו/או על פי הסכם ההלוואה, ולרבות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל...".

ביום 28.3.2007 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת המערערים לסגירת תיק ההוצל"פ, בקובעו: