פסק-דין בתיק ברע 1686/04

א.        לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות, מיום 2.3.04 , בת.ק. 10227/03 (כב' הש' ח'  פלינר).

ביום 31.10.04 החלטתי ליתן רשות ערעור, ולדון בקשת רשות ערעור כבערעור.

ב.         ה עובדות הרלוונטיות לענייננו, הן כדלהלן:

לטענת המשיבה, עיסוקיה הינם  בתחום ניכיון שיקים ובתחום מתן הלוואות לרכישת רכבים.

בשנת 1996 פנה המערער למשיבה לשם קבלת מימון לרכישת רכב מתוצרת חברת "הונדה" (להלן: "הסכם הלוואה או הסכם מימון").

המערער שילם סכום של 176 ש"ח, בשיק,  כ - "דמי בדיקה", לצורך בדיקה- האם יוכל לקבל אשראי מהמשיבה, לרכישת  הרכב, כאמור .

לאחר שאושר למערער על ידי המשיבה, לקבל מימון לרכישת רכב, שילם המערער, לצורך "דמי ביול" הסכם ההלוואה,  סכום של 2053 ש"ח.

(ר' חשבונית מס 0646 וקבלה מס' 1083, שצורפו לתיק ת.ק.).

במהלך חודש נובמבר 1996, השיקים נפדו מחשבון הבנק של מערער.

במקביל, פנה המערער לחברת "מאיר - חברה למכוניות ומשאיות בע"מ", הזמין מכונית, ושילם מקדמה בסך 2500 ש"ח.

לטענת המערער, לימים נתברר, כי המשיבה כלל לא התקשרה עם חברת "מאיר - חברה למכוניות ומשאיות בע"מ" לשם מימון התשלום בגין המכונית שהזמין, ולפיכך בתחילת שנת 1997, ביטל המערער את הסכם ההלוואה שנחתם עם המשיבה.

ביום 23.12.03 הגיש המערער תביעה בביהמ"ש לתביעות קטנות להשבת "דמי ביול"  בגין ההלוואה  ששילם למשיבה, בעבור ההלוואה, שבוטלה, כאמור.

המערער העיד בביהמ"ש קמא, כי " מ- 6.1.97 הם אמרו לי שאני יכול להשאיר להם את דמי הביול שלי ובמידה וארצה לקנות מהם רכב אוכל לפנות אליהם".

 (ר' פרוטוקול ביהמ"ש קמא, עמ' 1, שורות  14-15).

ג.         פסיקת ביהמ"ש קמא:

שופטת ביהמ"ש קמא פסקה, כי " תביעה זו התיישנה לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח -  1958... עילת התביעה נולדה ביום שבו התקשרו הצדדים להסכם מתן ההלוואה. הסכם כאמור לא הוצג בפני והנתבעת טענה, כי הסכם זה קודם למועד מתן השיקים.

גם אם אניח , כי ההסכם נכרת ביום מתן השיקים, אזי  התביעה התיישנה מאוחר יותר ביום 23.11.03. תביעה זו הוגשה ביום 23.12.03 ולפיכך התיישנה".

בנוסף, דחתה שופטת ביהמ"ש קמא את טענות המערער, לפיהן העיצומים שהיו במשק (להלן: " העיצומים" או " השביתה") דוחים את מועדי הגשת התביעה. שופטת ביהמ"ש קמא סברה, כי  " אין  בהם (העיצומים - י.ש.) כדי לעצור מועדים של חוק ההתיישנות".

השופטת קמא דחתה את טענת המערער, לפיה את מועד ההתיישנות יש למנות  מיום 6.1.97, בו  בוטלה העסקה עם חברת "מאיר - חברה למכוניות ומשאיות בע"מ", וכן דחתה השופטת קמא את טענת המערער, לפיה רק בשנת 2003 הסתבר למערער, כי המשיבה רמתה אותו, כטענתו. טענה זו ראתה שופטת ביהמ"ש קמא, כ"שינוי חזית", טענה שלא טען המערער, הן בכתב התביעה והן בכתב בתשובה שהוגשו לביהמ"ש  לתביעות קטנות.